בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פישר: "נגיע לשיעורי ריבית גבוהים מ-2.5%"

בהרצאה בפני פורום של עמותת אנשי עסקים יוצאי חיל הים, נמנע נגיד בנק ישראל מלהתייחס להמלצה להגיש כתב אישום נגד מנכ"ל בנק הפועלים. פישר, שחזר באחרונה מביקור בהודו, הרעיף שבחים על הכלכלה האסיאתית: "הנס האסיאתי ממשיך להתקיים"

תגובות

>> לאחר יום עבודה ארוך, שכלל בין השאר דיונים על הדרך שבה על בנק ישראל לטפל בהמלצת המשטרה להעמיד לדין את מנכ"ל בנק הפועלים, ציון קינן, הגיע נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, להרצות במלון דניאל בהרצליה בפני פורום של עמותת אנשי עסקים יוצאי חיל הים. הנגיד לא אמר מלה על פרשיית בנק הפועלים.

פישר התייחס בדבריו בעיקר להתפתחויות בכלכלה העולמית בכלל, והישראלית והאסיאתית בפרט. זאת על רקע המשבר הכבד שפוקד את העולם. הוא התייחס להתנהגות הבנקים המרכזיים בעולם שביצעו, לדעתו, במהלך המשבר פעולות חסרות תקדים. הוא שיבח במיוחד את יו"ר הבנק המרכזי האמריקאי, בן ברננקי, שבלעדיו היה המשבר חמור בהרבה.

"לפני שמתייחסים למשק הישראלי, שאינו מצוי באי בודד, צריך להתייחס למשק העולמי. למשל, לשיעורי הצמיחה הריאלית של הסחר העולמי ולשיעורי הריביות במדינות מפותחות כמו ארה"ב ובריטניה. רק אז אפשר לפתח תחזיות למשק הישראלי", אמר פישר והוסיף: "מבחינת סחר עולמי אנחנו במצב של צמיחה של יותר מ-7% - שיעור לא יוצא מהכלל וקרוב לממוצע בעשור האחרון עד למשבר של 2008, וזה טוב.

"לגבי ריבית זה מסובך יותר, שכן ריבית הפד בארה"ב נעה בטווח של 0%-0.25%, בבריטניה ברמה של 0.5% ובאירופה כ-1%, וזה גורם לנו לבעיות. אסור להתרגל לרמות ריבית כאלה, שכן אנחנו וגם ארה"ב יוצאים מהמשבר. נראה בישראל שיעורי ריבית של יותר מ-2.5% - וגם בארה"ב הריבית תעלה".

פישר ציין כי מצב המשק העולמי כיום הרבה יותר טוב ממה שצפינו לפני כחצי שנה, וציין לחיוב כי "סוף סוף התחילה הצמיחה של ארה"ב, המדינה המפותחת בעולם, שצומחת בקצב של 3.5% - ויש כאלה שסבורים שהקצב אף יעבור את רמת ה-4%. אמרנו שהמשק העולמי לא יחזור לצמוח עד שהמשק האמריקאי לא יצמח, וזה סימן טוב. עם זאת, אסור להתעלם מכך שהמצב במדינות בדרום אירופה כמו פורטוגל, איטליה, יוון וספרד עדיין לא פשוט".

"משקלה של אירופה ימשיך לרדת"

פישר, שחזר באחרונה מביקור בהודו כאורח של הבנק המרכזי ההודי, לא הפסיק להרעיף שבחים על הכלכלה באסיה. "הנס האסיאתי ממשיך להתקיים. לדוגמה, הודו שצומחת ב-10 שנים האחרונות בשיעורים שנתיים של 8%-9%; ועור יותר מזה סין, שצומחת ב-40 השנים האחרונות בקצבים שלא היו ידועים בהיסטוריה, תוך שהמשק שלה גדל בתקופה זו פי 16", ציין פישר.

פישר הוסיף: "ביקרתי באחרונה בהודו וראיתי כי לראשונה בהיסטוריה שלהם האנשים במדינה מלאים ביטחון עצמי, שכן כשאתה צומח בקצבים כאלה יש סיבה לאופטימיות. בתור מי שגדל באימפריה הבריטית שהתגאתה בייצור המכוניות מדגם יגואר, ראיתי שהודים מייצרים יגוארים יפים יותר. כתוצאה מהמשבר רואים כי בעשורים הקרובים מרכז הכובד של המשק העולמי יעבור מהאוקיינוס האטלנטי לאוקיאנוס השקט, כלומר למזרח, ומשקלה של אירופה ימשיך לרדת".

לגבי ישראל וקצב הצמיחה השנתי של 7.8% שנרשם ברבעון הרביעי של 2010, ציין פישר כי "מדובר בנתון מרשים מאוד, אבל צריך לקחת את הדברים בפרופורציות. בדיוק כמו שאומרת הכלכלנית הראשית של בנק ישראל קרנית פלוג, אסור לבנות יותר מדי תיאוריות על בסיס נתון אחד. עם זאת, מדובר בחדשות חיוביות מאוד, שכן אומדן הצמיחה היה נמוך בהרבה".

פישר התייחס גם לכך שבהודו ובסין, הרושמות שיעורי צמיחה גבוהים בהרבה, רמת ההכנסה לנפש היא כ-5,000 דולר, ואילו בישראל היא כ-30 אלף דולר, וכי בהתאם לכך המשק הישראלי אינו יכול לצמוח בשיעורים כמו בהודו.

פישר ציין לחיוב את העובדה ששיעור היצוא מהתמ"ג (תוצר מקומי גולמי) עלה מ-30% ב-95' לכ-45% כיום. לדעתו, חשוב מאוד שהיקף היצוא לאסיה ימשיך לגדול (בשלב זה, היקפו הוא כ-25% מהיצוא). פישר הזכיר כי הודו נהפכה מבחינת ישראל יעד היצוא השני בחשיבותו אחרי ארה"ב.

לגבי עתידו של המשק הישראלי בשנים הקרובות, ציין פישר כי תחזית הצמיחה הפורמלית של כ-3.8% ב-2011 תעודכן כלפי מעלה, והוסיף כי הוא מאמין כי המשק הישראלי יידע להמשיך להפגין ביצועים טובים. עם זאת, פישר הביע דאגה לטווח הארוך משלושה גורמים.

גורם ראשון הוא ההידרדרות ברמת ההישגים בחינוך ובהשכלה גבוהה, שלפי פישר היא בעיה מאוד מסובכת. שכן בישראל מתמודדים עם ארבע-חמש מערכות חינוך שונות. "כל עוד ניתן לכל גוף להחליט מהי מערכת החינוך אצלו, לא נוכל לבנות מערכת תקינה", אמר פישר.

הגורם השני הוא הפערים החברתיים. הגורם השלישי הוא המצב הגיאו-פוליטי הרגיש בישראל, שמצריך הוצאות ביטחון שהן הגבוהות ביותר בעולם המערבי, לדבריו. "מדובר בסיכון שהמשק צריך להתמודד עמו, אבל אנחנו מסוגלים לכך. ואולם עלינו לפעול בזהירות ולהימנע מהמחשבה שכתוצאה מהצמיחה פתרנו את כל הבעיות", סיכם פישר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו