בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השלטון במצרים בידי האוליגרכיה הצבאית - והתקוות לרפורמה כלכלית נמוגות

כלכלנים ומומחים חוששים: הכלכלה המצרית חוזרת לימי נאצר ? בכירי הצבא, שנישאו על גל התקוות לשינוי, מתנגדים לכלכלת השוק החופשי

תגובות

ניו יורק טיימס

>> מאז הדחתו של נשיא מצרים, חוסני מובארק, לפני יותר משבוע, הצבא המצרי מנהל את המדינה.

אך למרות התקוות לשינוי, מומחים, כלכלנים ואנשי עסקים טוענים כי הצבא החל לנקוט צעדים שיאפשרו לו לשמור על הפריווילגיות שלו, ולמנוע שינויים שרבים טוענים כי הם הכרחיים להתפתחותה של מצרים כמדינה יציבה ומשגשגת.

תפקידו של הצבא עד כה היה להגן על המדינה, אך בין היתר, הוא גם היה אחראי לניהולם של מעונות יום ושל מתחמי נופש. חטיבות מסוימות בצבא אף מייצרות מכשירי טלוויזיה, ג'יפים, מכונות כביסה, רהיטים מעץ, שמן זית, וכן מים מינרליים במותג שקרוי על שם בתו של אחד מבכירי הצבא, סאפי.

הצבא אף מנהל רשת ענפה של עסקים, ובה בעת זוכה לתנאים מועדפים - הוא אינו משלם מסים, מעסיק כוח אדם מגויס, יושב על אדמות ציבוריות ואינו מחויב בדיווח לפרלמנט או לציבור במצרים.

"אין סיכוי לפיקוח"

"הגנה על העסקים שלו מפיקוח ודיווח - זהו הקו האדום מבחינת הצבא", אומר רוברט ספרינגבורג, מומחה לצבא מצרים מהאקדמיה של הצי האמריקאי (NPS). "ולכן אין סיכוי שיהיה עליהם פיקוח אזרחי משמעותי".

פילדמרשל מוחמד חוסיין טנטאווי, שר ההגנה והייצור הצבאי, המנהיג את המועצה הצבאית העליונה השולטת במצרים, הוא תומך נלהב בפיקוח ממשלתי על המחירים ועל הייצור, והוא מתנגד נמרצות לצעדים שיגבירו את פתיחות הכלכלה, כך לפי מסמכים דיפלומטיים שחשף אתר ההדלפות ויקיליקס. הצבא משתדל להרחיק מהקבינט ומהמפלגה השלטת את התומכים בצעדים למען שוק חופשי, כמו הפרטת חברות ממשלתיות והסרת מחסומי סחר.

כשהצבא התחיל להשתלט על מצרים, הממשלה דחפה החוצה גורמים שספגו ביקורת על כך שניצלו נכסים ציבוריים לגריפת רווחים אישיים, ובראשם בנו הצעיר של חוסני מובארק, גמאל; וחברו, איל הפלדה, אחמד עז.

עם זאת, השלטון הצבאי במצרים פעל גם נגד התומכים בפתיחות כלכלית, בהם שר האוצר לשעבר יוסף בוטרוס גאלי, שהודח מתפקידו, ושר המסחר לשעבר רשיד מוחמד רשיד, שנכסיו הוקפאו בשל אישומי שחיתות. שני שרים אלה הם בעל שם עולמי ומעולם לא הואשמו בשחיתות.

"זה בילבל את כולם", אמר הישאם פהמי, מנכ"ל לשכת המסחר האמריקאית במצרים. בראיון עמו אמר רשיד כי הוא חש כמו שעיר לעזאזל. "אנשים שתומכים ברפורמות ליברליות ובכלכלה פתוחה נקלעו בעל כורחם למסע שמתנהל נגד השחיתות, והמקרה שלי הוא אחד מהם", אמר. "נשמעים כיום הרבה קולות מהעבר שמדברים על הלאמה - 'מדוע אנחנו צריכים את המגזר הפרטי?'", הוסיף. רשיד סירב לפרט בנוגע לצבא, אך אמר כי באופן כללי, בתוך הממשלה "היו שניסו להזכיר שהגורם למהפכה היה פשוט רפורמה כלכלית".

לליברליזציה יצא שם רע

אף שאנליסטים מערביים העריכו כי האימפריה העסקית של הצבא מהווה כשליש מהכלכלה המצרית, לטענת רשיד היא תורמת פחות מ-10%. עם זאת, כלכלנים חוששים שבשל האינטרסים הנרחבים של הצבא, הוא צפוי לעכב את המעבר מכלכלה הנשלטת על ידי הממשלה, כפי שהונהג בימי גמאל עבד אל-נאצר, לכלכלת שוק פתוח יעילה ופתוחה יותר - תהליך שהתקדם בימי מובארק.

איש לא מערער בינתיים על סמכותו של השלטון הצבאי. הצבא לא הזמין בינתיים אף גורם אזרחי להשתתף בהחלטות הממשלה הזמנית, ונהנה מתמיכה כה גדולה לאחר שסייע לסלק את מובארק, עד שכמעט אף אחד לא מעז למתוח עליו ביקורת.

חלק מהמהפכנים הצעירים שעמדו בחוד החנית של המהומות מגדירים עצמם כשמאלנים או סוציאליסטים, ואינם רואים את הפתיחות הכלכלית בעין יפה. לליברליזציה יצא שם רע במצרים בשל הדרך המושחתת שבה ממשלת מובארק ביצעה את ההפרטה, כשהעניקה סכומי כסף עצומים לחוג מצומצם של מקורבי המפלגה השלטת, בשעה שרוב המצרים נאבקו בעוני ובעליות מחירים.

"אנשים חושבים שליברליזציה יוצרת שחיתות", אמר עבד אל-פתאח אל-גיבלי, מנהל מחקר כלכלי במכון אל-אהראם למחקר פוליטי ואסטרטגי. "אני חושש שאנחנו הולכים אחורה, לא ממש לסוציאליזם, אך אולי מחצית מהדרך לשם". והצבא המצרי, לדברי ספרינגבורג, שמח ללכת בדרך זו. הגנרל פתחי א-סאדי, דובר המשרד לייצור צבאי, סירב להגיב לכתבה, ואמר כי השר הממונה עסוק כעת בשביתות בחברות המנוהלות על ידי הצבא.

הצבא נהג בעבר למנף את כוחו בתקופות משבר כדי להדוף רפורמות שוק חופשי, למשל, במהומות הלחם ב-1977, שהתעוררו לאחר שהנשיא דאז, אנואר סאדאת, קיצץ סובסידיות מזון כדי לקדם רפורמות שוק חופשי. הצבא הסכים להרגיע את המהומות רק לאחר שחילץ הבטחה מצד סאדאת להשבת הסובסידיות, כך אמר מייקל וחיד חנא, חוקר לענייני הצבא המצרי במכון סנצ'ורי בוושינגטון.

טנטאווי וקצינים בכירים נוספים נכנסו לצבא לפני שסאדאת הפך את מצרים לבעלת ברית של המערב ב-1979. הם אומנו בבריה"מ לשעבר, שבה אימפריות עסקיות תחת חסות צבאית היו דבר שכיח. "בקבינט, שבו עדיין יש לו השפעה רבה, טנטאווי מתנגד לרפורמות כלכליות ופוליטיות, שאותן הוא רואה כאיום על כוחו של השלטון המרכזי", כתב פרנסיס ריקרדונה, לשעבר שגריר ארה"ב במצרים, במסמך מ-2008 שפירסם ויקיליקס. "טנטאווי מאמין שרפורמה כלכלית תוביל לאי יציבות חברתית משום שתסיר את הפיקוח הממשלתי על המחירים והייצור", הוסיף ריקרדונה במסמך, שבו כינה את טנטאווי "מזדקן ומתנגד לשינויים".

במסמכים אחרים מתקופה מאוחרת יותר, שתיארו את המתיחות בין הצבא לבין אנשי העסקים המקורבים לגמאל מובארק, כתבה השגרירה מרגרט סקובי, שהחליפה את ריקרדונה: "הצבא רואה את מאמצי ההפרטה של ממשלת מצרים כאיום על עמדתו הכלכלית, ולכן הוא מתנגד לרפורמות כלכליות. אנחנו רואים את הצבא ככוח שפוגע ברפורמת השוק החופשי".

לדברי דיפלומטים ומומחים, מובארק איפשר לצבא להרחיב את האימפריה העסקית שלו, הבטיח את נאמנותם של קציניו והרגיע את חוסר שביעות הרצון של הצבא בכך שניטרל את כוחן של חברות אחרות בבעלות המדינה. כך יכלו הקצינים הבכירים לחלק לנאמניהם משרות בכירות וסופי שבוע במתחמי נופש בבעלות הצבא.

פול סאליבן, מומחה למצרים ולצבאה מאוניברסיטת ג'ורג'יה, סבור כי מנהיגי הצבא זהירים מספיק כדי להבין שכעת היציבות תדרוש ליברליזציה כלכלית ופוליטית מתמשכת. עם זאת, סאליבן הודה כי יש אפשרות שמצרים חוזרת לעבר: "מתנהל ציד מכשפות נגד השחיתות, ויש סיכון שהכלכלה תשוב לימי נאצר" - שהיו שיאו של השלטון הריכוזי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו