בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"לא נעברו עבירות על ידי דני דנקנר. לכל היותר היו תקלות ביורוקרטיות"

עו"ד יוסי בנקל מנהל כמה מתיקי הליטיגציה הכלכליים הגדולים בישראל: הוא מייצג את המדינה בתביעה נגד זכייני הרכבת הקלה בתל אביב, ובמקביל מייצג את מקורות בעימות עם האוצר על מחיר המים המותפלים. אבל הלקוח המעניין ביותר שלו כעת הוא יו"ר בנק הפועלים לשעבר דני דנקנר. בנקל בטוח שגם במקרה שלו, משפטיזציה מופרזת עלולה להזיק

תגובות

>> משפט הוא הימור. התובע והנתבע מחשבים את הרווח או ההפסד הפוטנציאלי ומחליטים אם להמר או להתפשר. בקזינו הזה, עו"ד יוסי בנקל מייצג את המהמרים הגדולים ביותר. במשרדו מונחים כמה מהתיקים הכלכליים הכבדים ביותר בישראל. במקביל מייצג בנקל - בהיבטים אזרחיים ופליליים גם יחד - דמויות מפתח בעולם העסקים הישראלי.

לצד חריפות משפטית ניחן בנקל בנועם מקצועי. אולי כך הוא מצליח לייצג בו זמנית את המדינה ואת בעלי דין המצויים בעימות מר עמה. הדמות המעניינת ביותר שמייצג כיום בנקל היא דני דנקנר, לשעבר יו"ר בנק הפועלים, אך עיון במקצת הפרשיות המונחות על שולחנו מעורר השתאות.

הוא הגיש בשם המדינה תביעה נגד הקונסורציום שנשלל ממנו הזיכיון להקמת הקו האדום ברכבת הקלה בתל אביב. התביעות בבוררות זו מסתכמות במיליארדי שקלים.

הוא מייצג את חיפה כימיקלים בבוררות בינה לבין מפעלי ים המלח על מחיר האשלג. בין החברות התגלע סכסוך לגבי נוסחת המחיר בעשר השנים הבאות. אשלג הוא רכיב יסודי עבור חיפה כימיקלים והיא רוכשת כ-400 אלף טונות בשנה. מחירי האשלג בשוק הם 200-700 דולר לטונה. הבוררות מתנהלת בפני בעז אוקון.

חברת נמלי ישראל שכרה אותו כדי להתגונן מתביעה שהגישה השותפות הבינלאומית שהקימה את נמל אשדוד על סך של כמיליארד שקל. התיק הסתיים בבוררות בפני השופט בדימוס תיאודור אור.

בנקל מייצג את מקורות בהליכים הכרוכים בהקמת מתקן ההתפלה באשדוד, בין היתר במחלוקת בין מקורות לחשב הכללי במשרד האוצר סביב המחיר שתשלם המדינה למקורות עבור המים המותפלים.

הוא מייצג את אי.די.בי פיתוח בתביעה ייצוגית על סך 280 מיליון שקל שהוגשה נגדה בגין הצעת רכש מלאה שביצעה.

בסכסוך הירושה המתוקשר ייצג בנקל את מנהל עיזבונו של המיליארדר המנוח סמי שמעון, בעל השליטה בחברת יכין חק"ל. בנוסף הוא מייצג את מנהל העיזבון לצד יכין חק"ל בתביעה נגד מינהל מקרקעי ישראל בסוגיית התנאים שבהם יוארכו חוזי החכירה של יכין חק"ל על רקע בג"ץ הקשת המזרחית. המחלוקת נוגעת לשאלה אם יכין חק"ל חייבת להחזיר למדינה עשרות אלפי דונמים שניתנו לה לפני שנים למטרת עיבוד חקלאי וכעת שונה ייעודם למגורים. מדובר במחלוקת על 15 אלף דונם ובתוכם 1,800 דונם קרקע לבנייה סמוך לשיכון דן.

את חברת תעשיות המלח מייצג בנקל בעתירות שהוגשו לבג"ץ נגד ההסכם שבין המינהל למשפחת דנקנר, שהיתה בעלת השליטה בחברה. הסכם זה שינה את ייעודם של אלפי דונמים בעתלית מחקלאות לבנייה ואיפשר למשפחת דנקנר לשעבד את הקרקע ולרכוש באמצעות האשראי נתח של מניות בנק הפועלים. כך נכנס דני דנקנר לבנק הפועלים. פרשה זו תלויה ועומדת בבג"ץ מאז 2003.

ההסכם הוקפא בעקבות עתירה של התנועה לאיכות השלטון, גופים ירוקים והקשת המזרחית ועמד במרכז בדיקת מבקר המדינה. הסכם זה חזר לכותרות בגלל הסתעפות של פרשת הולילנד. בהסתעפות עלה החשד כי דני דנקנר, מבעלי המניות בחברת המלח, העביר תשלומי שוחד למנכ"ל המינהל יעקב אפרתי כדי להבטיח את שינוי הייעוד.

פרקליטיו של דנקנר טוענים כי ההסכם שנבדק על ידי מבקר המדינה תוקן בהנחיית היועצים המשפטיים לממשלה, אליקים רובינשטיין ומני מזוז, וכי המשנה לפרקליט המדינה, אורית סון, אישרה אותו. לכן לטענתם לא היה בו כל פגם. פרקליטי דנקנר גם טוענים כי אין בסיס לטענה כי נתן שוחד לאפרתי שכן ממילא אישור ההסכם היה תלוי במועצת המינהל ולא באפרתי.

בנקל מייצג את דנקנר (יחד עם עו"ד נבות תל צור) בחקירות הפליליות נגדו בקשר להתנהלותו בבנק הפועלים. החקירה המרכזית נוגעת לעסקת רכישת מניות הבנק הטורקי פוזיטיף על ידי הפועלים בהליך שבו, על פי החשד, לא חשף דנקנר קשרים עסקיים שהיו לחברה בשליטתו עם בעלי עניין בעסקה.

האם האופן שבו התנהל דנקנר מתקבל על הדעת בעיניך? האם בדיעבד התנהלותו אינה הוכחה לכך שלא כל אדם ראוי להיות יו"ר בנק כה גדול והאם לא נדרשת מעורבות רבה יותר של המפקח על הבנקים במינוי יו"ר הבנק?

"השאלה מערבת, בכל הכבוד, מין בשאינו מינו. יו"ר של בנק אינו יכול להתמנות ללא אישורו של המפקח על הבנקים, וטוב שכך. כך היה גם בעניינו של דני דנקנר, שמינויו אושר על ידי המפקח. ברור לחלוטין שלא כל אחד מתאים להתמנות ליו"ר של בנק, אך דני דנקנר, ששימש כדירקטור וכסגן יו"ר מועצת המנהלים של הבנק, אינו נמנה עם אלה שאינם מתאימים, ואישור המפקח למינויו מוכיח זאת.

"החקירות המתנהלות כנגד דנקנר כבודן במקומן מונח, אבל גם יושבי ראש של בנקים זכאים ליהנות מחזקת החפות, שנעלמה זה מכבר מנוף ארצנו. בעולם הרייטינג שבו אנו חיים, נהפך כל רגולטור, מבקר ועיתונאי לחושף שחיתויות, חוקר, קטגור, שופט ותליין. למרות כל ההדלפות הבלתי מקריות בעליל, אני מציע שכולנו נתאזר בסבלנות".

אני מבין את המחויבות לגונן על הלקוח אבל המציאות מוכיחה שלא מעט ניסיונות לצייר חקירות נגד בכירים, ראשי מוסדות וארגונים כרדיפה מתבררים כמניפולציה על התקשורת. האם אתה טוען שההחלטה לפתוח בחקירה נגד דנקנר בפרשת בנק פוזיטיף היתה שגויה? האם החקירה בעניין הקשר עם יעקב אפרתי מופרכת?

"קיים פער עצום בין הפרסומים בתקשורת לעובדות כהווייתן. אני מוכן להסתכן באמירה כללית: לא כל מה שנראה לא תקין הוא בהכרח כך, ולא כל טעות צריכה ליהפך למושא של חקירה פלילית".

יש רושם שהיתה הצטברות של התנהלויות בעייתיות של דנקנר כיו"ר בנק הפועלים ובגללן פעל נגיד בנק ישראל להדיח אותו. אי אפשר להתעלם מכך.

"הנגיד פישר עד היום לא פירט למה הוא התכוון. גם בזמנו, בפגישות שהיו לפישר עם בעלת השליטה בבנק, שרי אריסון, הוא לא פירש את הטענות שלו. הטריגר להדחתו של דנקנר היה זה שהוא סירב לדחות את הישיבה למינויו של ציון קינן למנכ"ל".

זה היה טריגר להדחתו?

"חד-משמעית. יש בנקאים שמצדיעים לכל הוראה של המפקח על הבנקים, ויש כאלה שמתווכחים - והמפקח לא אהב את זה. התוצאה הרי ידועה: בנק ישראל אישר בסופו של דבר את מינויו של ציון קינן למנכ"ל".

למרות זאת, יש עובדות שאינן שנויות במחלוקת לגבי התנהלותו של דנקנר. מצבים שבהם הוא היה אמור לגלות מידע ולא מסר אותו.

"בשלב הזה אנחנו מייצגים חשוד שנמצא בחקירה. לא כל החומר גלוי בפניו או בפנינו. בחקירה הוצגו לו מסמכים, אבל הם הוצגו על ידי החוקרים ולאחר מכן נלקחו ולכן קשה לי לומר מהן העובדות וקשה לי להתייחס לשאלה. אפילו לא ראינו את המסמכים שהוצגו לו בחקירה. אני רוצה להבהיר - אין לי תלונות בעניין הזה. זו דרכה של חקירה, וזה בסדר. תחושתי היא שלא נעברו פה עבירות. לכל היותר היו תקלות ביורוקרטיות".

אתה מייצג לא פעם בעלי הון גדולים. המקרה של יכין חק"ל הוא דוגמה לכך שבמדינת ישראל עשו בעלי ההון את כספם הגדול לא מיזמות ומחדשנות אלא ממשאבים ציבוריים שהועמדו לרשותם. אין לך תחושה שהמדינה מכרה את משאביה בנזיד עדשים?

"במדינת ישראל, כמו במדינות רבות בגלובוס, בעבר רוכזו כל אמצעי הייצור בידי המדינה ולאחר מכן הועברו, במסגרת תהליכי ההפרטה, נכסים מידי המדינה לידי מי שהיו בידיו האמצעים להתמודד במכרזים שהמדינה פירסמה. גם אם פה ושם רכש מאן דהוא נכס במה שנתפס בחוכמה בדיעבד כמחיר מציאה, אין משמעות הדבר שנעשה שימוש במשאבים ציבוריים. נהפוך הוא. שולם המחיר המיטבי שבאותו זמן גורם פרטי היה מוכן להציע בגין נכס זה או אחר.

"דווקא השמות בשאלתך מוכיחים את ההפך. סמי שמעון ז"ל היה אזרח חו"ל שהתבקש על ידי מדינת ישראל לרכוש את יכין חק"ל בראשית שנות ה-90 מידי הסוכנות היהודית וההסתדרות, שתחת ניהולן הגיעה החברה לסף פירוק. כדי לשכנע את שמעון לרכוש את יכין נטלה על עצמה המדינה, באמצעות נציגיה המוסמכים בדרג הבכיר ביותר, התחייבויות מסוימות שעל סמכן הוא רכש את יכין והזרים לכיסוי התחייבויותיה ולהבטחת המשך קיומה מאות מיליוני שקלים מכיסו הפרטי. כיום המדינה מסרבת לקיים את התחייבויותיה".

"דין החשב הכללי כדין המדינה"

בנקל החל את דרכו המקצועית כעורך דין במשרד הוותיק המבורגר-עברון. באמצע שנות ה-80 עסק בכל תחומי המקצוע. לאחר שהופיע מול או לצד בכירי עורכי הדין של אותה תקופה - אמנון גולדנברג, יגאל ארנון, רם כספי ואביו מיכה - בחר להתמקד בליטיגציה, שאותה הוא מגדיר "פסגת המקצוע". בין היתר הופיע בתיק הפלילי על רקע קריסת בנק צפון אמריקה, וכן במשפטים של ראשי הערים של ראשון לציון ובת ים.

כיום מתמקד בנקל בתיקי ענק כלכליים ובחלק ניכר מהם הוא מייצג את המדינה. לדבריו, "בשנים האחרונות ניכרת מגמה אצל המדינה ורשויות סטטוטוריות הכפופות אליה להעביר ייצוג למשרדים פרטיים". דוגמאות בולטות לכך הם התיקים על שולחנו של בנקל ועוד כמה מקרים, כמו המחלוקת של המדינה מול כיל על תשלום תמלוגים בגין מחצבי ים המלח והבוררות בין חברת החשמל לבין נתג"ז על צינור הגז התת-מימי.

לדעת בנקל, הסיבה לתופעה היא "קושי מובנה למערכת עמוסה ומתוחה מבחינת כוח אדם כמו הפרקליטות האזרחית להיערך לקראת הליכים כאלה למשך תקופות זמן ארוכות. זה עלול לחבל בתפקודה השוטף. מה עוד שתיקים בסדר גודל כזה מצריכים ניסיון, ידע והתמחות, שמטבע הדברים נמצאים במספר די קטן של משרדים פרטיים".

אתה מייצג את החשב הכללי ובעת ובעונה אחת מייצג גם בתביעה שהוגשה נגדו. איך מתמודדים עם ניגוד העניינים?

"דין החשב הכללי כדין המדינה ולא יעלה על הדעת כי מי שנוטל על עצמו לייצג את המדינה בנושא מסוים יהיה מנוע מלייצג כנגדה בנושאים אחרים, במיוחד כשאין כל זיקה או קשר בין הנושאים השונים. משרדנו מייצג את מדינת ישראל בבוררות הרכבת הקלה תל אביב. לעומת זאת, אנחנו מלווים את מקורות בפרויקט העצום של מתקן ההתפלה באשדוד. בנושא זה מקורות ומשרד האוצר אינם רואים את הדברים עין בעין. מדובר במחלוקת שהיא בתוך המשפחה מכיוון שמקורות היא חברה ממשלתית. מצב כזה יכול לגרום לקושי ולמתח, אך עד כה הצליחו המעורבים שלא להיגרר למחוזות שלא יאפשרו לנו למלא את תפקידנו נאמנה בשני הנושאים".

איך נבחר משרדכם לייצג את המדינה בתיקים כאלה, ואיך נקבע שכר הטרחה?

"המדינה פונה מפעם לפעם לכמה משרדים ומציעה להם להשתתף במכרז נקודתי ששכר הטרחה בו נקבע בדרך כלל על פי תעריפי רשות החברות".

זפט לא שגה

בנקל ייעץ לאלוף פיקוד הצפון, אודי אדם, על רקע עבודתה של הוועדה לחקירת מלחמת לבנון השנייה. לאחר מכן ייצג את הסנגוריה הצבאית בסדרה של עתירות לבג"ץ בשאלת יכולתה של ועדת וינוגרד לפרסם מסקנות אישיות.

המשפטיזציה אצלנו הגיעה לשיא כשרמטכ"ל מיועד נפסל בהליך משפטי בגלל חשד לתצהיר שקרי שמסר לפני כמה שנים. הגזמנו?

"לחלוטין הגזמנו. תרבות ועדות החקירה וחוות הדעת המשפטיות מסרסת את גופי הביצוע ובעיקר את הצבא ופוגעת קשות בתפקודם. הפרדת הרשויות מזמן כבר לא קיימת והמדינה מתנהלת על ידי יועצים משפטיים. חבל. המפקדים והקברניטים צריכים לתפקד ולהחליט, ולהותיר בידי המשפטנים אך ורק שאלות משפטיות. אם מיועד לרמטכ"ל או למפכ"ל מעד או חטא, יש להעמידו לדין, משמעתי או פלילי. כל היתר איננו עניין למשפטנים. גם הפוליטיקאים צריכים לעמוד למשפט הציבור ולא ועדת חקירה אמורה לקצוב את תקופת כהונתם".

אתה מתעלם מהעובדה שללא התערבות המערכת המשפטית היה הדרג הפוליטי בישראל - שאיננו מצטיין בטוהר מידות - ממנה רמטכ"ל שמעליו מרחפת עננה של חשדות. גלנט לא הכחיש שעשה "טעויות" ושהיו "אי דיוקים". זה האיש היית רוצה לראות בראש הצבא?

"התחושה למראה גלנט שנבעט החוצה לאחר שמרחו אותו בזפת וגילגלו אותו בנוצות איננה נוחה בלשון המעטה. אנחנו פוגעים בטובי אנשינו וחמור יותר - אנחנו פוגעים באופן הזה בעצמנו כחברה. אם גלנט עבר עבירה, היה מקום להעמידו לדין. אם לא זה המצב, השיפוט הערכי של המבקר והיועץ המשפטי איננו יכול לשמש מחסום בפני מינויו. כל הטענות נגד גלנט היו ידועות מראש ונדונו בערכאות שונות, ולמרות זאת הוא לא הועמד לדין והדברים אומרים דרשני. אני מציע לכולנו לזכור את דוגמאות העבר, שהבולטת בהן היא הדוגמה של פרופ' יעקב נאמן שנפסל מלשמש כשר משפטים בקדנציה הראשונה של נתניהו בנסיבות דומות, ובסופו של דבר זוכה מכל אשמה".

במשפטו של יעקב וינרוט נחשף שהשופט יהודה זפט שכר בעבר את משרדו של וינרוט ושילם שכר טרחה שנטען כי הוא נמוך יחסית. האם התופעה המכונה "תעריפון וינרוט", שבה נהוג לקחת שכר נמוך מלקוחות מסוימים ושכר גבוה מאחרים מוכרת לך? האם היא נפוצה?

"קביעת שכר טרחה ללקוח לא נעשית באף משרד בארץ על ידי מחשב או תעריפון קבוע וקשיח והיא משתנה מעניין לעניין ומלקוח ללקוח. זו צביעות להניח שהרצון של עורך דין לייצג לקוח מונע אך ורק מגובה שכר הטרחה. הסכמה לטפל בתיק או לייצג לקוח מורכבת יותר ומעורבים בה שיקולים הן של עניין ואתגר מקצועי והן של פרסטיז'ה".

האם שגה זפט כאשר לא הצהיר על הייצוג שקיבל מווינרוט?

"אם אכן מדובר בייצוג נקודתי שהסתיים לפני שנים רבות ובין הפרקליט לשופט לא התקיים קשר אישי אחר - לא היתה סיבה לגילוי".

עורכי דין מהפרקטיקה מתלוננים על רמת השופטים, אבל מעטים מוכנים לקחת על עצמם את המשימה. חשבת על שיפוט?

"בעבר הציעו לי להציג את מועמדותי לשיפוט, אבל דחיתי את ההצעה משום שאיני רואה עצמי מתאים לשמש שופט. אין צורך בהכרח לנסות לשכנע עורכי דין מובילים להתמנות לשיפוט. צריך לאתר במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי את המתאימים לשמש שופטים, לשפר את תנאי השכר בצורה דרמטית וליצור סביבת עבודה תומכת, שתאפשר לשופטים לבצע את עבודתם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו