בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דאה הדר | מפרשת יואב גלנט ועד פרשת יורם זק מהאח הגדול

מסמכים, תככים, שטחים, צמחים. ניסיתי לעשות סדר בסאגת גלנט עד שהאח הפריע לי

תגובות

גלנט. ממבט ראשון האיש לא נראה לי. הוא צבאי, רובוטי, קלישאתי, כוחני, מדבר על עצמו בגוף שלישי. השעה אחת בלילה, מוצ"ש, שידור חוזר של חדשות שישי בערוץ 10. הוא מצהיר אני לא מועמד - אני ה-מיועד... ה-מיועד... הבנתי, גלנט, אתה המיועד, אני ממלמלת בבוז. ואז החבר אומר שהמינוי שלו בכלל בוטל. וגלנט ממשיך בשלו. והפרשנים באולפן אומרים שגלנט לא יהיה רמטכ"ל, שהאיש גמר את הסוס. ופתאום גלנט נראה לי פגיע, פגוע, כל כך פגוע. נפש אדם חסרת חן, ובכל זאת נפש אדם, מדממת שם באולפן.

לבי התכווץ והתרחב בו-זמנית. גלנט נאחז בכיסא, מכחיש, נאבק. ואני מתחילה להבין שהתחוללה כאן זה כמה חודשים פרשה חזקה ביותר, פרשה כלבבי. התעלמתי ממנה לחלוטין, הנחתי שיהיה משעמם להתעמק בקטטות גנרלים. פה ושם הסתנן לתודעתי האטומה פירור מידע - בלגנים עם אשכנזי. הו-הא גדול סביב מסמך. צילום אווירי של בית ענק. תהיתי מה הבית של ארון ספלינג עושה על שער העיתון וגילו לי, זה הבית של גלנט. גלנט ביצע עבירות קרקע. גלנט הסתבך.

אין מה לעשות. יש המון פרשות ואי אפשר לשלוט בכולן. הייתי עסוקה בליהיא והארוס ווייטי קייטי ובינתיים פיספסתי דרמה אנושית סוחפת, טלנובלה מופרעת עם טוויסט גרעיני. הדבר האמיתי. מי היה מאמין שפלאפלים יכולים להיות כל כך ג'וסי. ועכשיו אני רוצה לדעת הכל. יש המון חלקים בפאזל, המון חומר להשלים.

אני קוראת בוויקיפדיה שגלנט היה חוטב עצים באלסקה בזמן מלחמת לבנון. אולי הוא יחזור לחטוב, יחבור לשרה פיילין, הם ייצאו למסע ציד, נקמה. הרי מישהו כאן רצה להפיל את גלנט בפח. מה כבר גלנט עשה? כל הקריירה הוא מפלס את דרכו לצמרת של צבא כובש, מתחכך בשרון, מתמחה בפלישה לשטחים זרים, ניכוס קרקעות, השתלטות, קביעת עובדות בשטח. ופתאום עכשיו מענישים אותו על אותם מעשים שעבורם צבר צל"שים.

איך אפשר לצפות מגבר שחי ונושם ואוכל צה"ל לכבות את רפלקס הכיבוש ברגע שהוא חוזר הביתה בסוף יום העבודה? האיש בסך הכל עשה מה שהוא יודע לעשות, מה שהכי טבעי לו. ופתאום כשזה בשטחי עמיקם כולם מזועזעים.

למחרת בבוקר אני ממשיכה לנגוס בפרשה במלוא התאווה. מיצי תכך משפריצים מכל עבר. על פניו גנץ נראה יותר חמוד מגלנט אבל אני יודעת שאני ניטרלית. הרי עד לא מזמן מעולם לא שמעתי על גלנט, גנץ, אייזנקוט, הרפז. אין לי מושג איזה הישגים היו לאיש מהם בשדה הקרב. אני אובייקטיבית. טהורה.

אמא ראתה ראיון עם סוקניק, היא בעניינים: "ראיתי את גלנט אומר לגדי שהבית לא כזה גדול כי יש אגף לסבא, ושהם גם מארחים הרבה חיילים בודדים. הוא גם גילה שיש באחוזה מטע זיתים כי הוא רצה להראות לילדים שלו שזיתים גדלים על עצים ולא בקופסאות שימורים. הירוקים מאוד שונאים את גלנט. נדמה לי שהוא עקר משהו. תבדקי את זה. וכדאי לך גם לרחרח בכפר ההוא, עמיקם. כפר מלא תככים, סכסוכים, ממש כתריאלבקה. כפר שלא נדע. בעצם לא כדאי לך להיכנס לקן הצרעות הזה".

מתברר שלצלם יש תפקיד מפתח בפרשה. "הייתי במסוק", הוא מעיד, "לא צילמתי את הבית, טל כהן צילם אותו, אבל אני זיהיתי אותו מהאוויר. ראיתי את הצריחים, חשבתי שהוא מחביא שם טילי יריחו, טילים גרעיניים, לא ידעתי מה לחשוב. אומרים שהצילום היה נקודת מפנה בפרשה".

יש כאן עוד הרבה לחשוף, הרבה עבודה על הפרשה. אולי גנץ פחות תמים ממה שהוא נראה. ויש גם זווית איראנית-אטומית שעדיין לא פיצחתי. יודע-דבר אומר לי שגלנט היה מיועד להפגיז את הכור באיראן. אולי בעצם ניצלנו ממלחמה גרעינית. אני אמורה לחוש הקלה. ואין מה לרחם על גלנט. הוא בטח ייצא לאזרחי ויהפוך לסוחר נשק עשיר.

ובכל זאת משהו מעיק עלי. הקונספירציות. ברגע שמתחילים לחשוב קונספירטיבי אין לזה סוף. התיאוריות מתרבות, מסתעפות. אולי גלנט כן עומד מאחורי המסמך, בהפוך על הפוך על הפוך. איל ארד. טירקל. שרון הרדום. כולם בפנים. זה גורם לך לגמרי לאבד אמון בעולם.

מה גלנט עושה כרגע? הוא בטח לא מצליח לישון. גם אני לא ישנה, חושבת על גלנט ועל התינוקת ועל עצמי. והוא ער וחושב על גלנט, גנץ, גלנץ, גל-גל-גל-גלנץ. הכל הופך לסלט אחד גדול ורעיל. אולי הוא גם מביט בקלודין, ישנה, נתמודד ביחד, אומר לעצמו. איזה בית יפה היא עיצבה לי. איזה חמאם. אשה תומכת, אפילו הלכה לרדיו, טענה שאין לה מושג כמה דונמים יש לנו משטחי המושב - "אין לי מושג מה יש לנו, מה אין לנו..." אוי, יואב. ואולי ברגע הבא היא הופכת מול עיניו לאשת פוטיפר, האשה שמפתה לעשות מעשה ובסוף הגבר משלם ביוקר. פלאשבק לטוקבק: "קלודין כפרה מופלטה - בגלל העיניים הגדולות שלך הוא ביצע עבירות קרקע. את בושה למדינת ישראל". טוקבקיסטים גזענים, ארורים, שקרנים. ובכל זאת, מה היינו צריכים חמאם.

האם גלנט נמנע מהחמאם הטורקי? או שדווקא טוחן שם שעות, מתאדה לאטו, טיפה טיפה. האם גלנט כבר על אזרחי? או שהוא עדיין מסתובב במדים, מוסיף לכותפת את הפלאפל הנכסף, מביים מלחמות עם חיילים זעירים בשטחי האחוזה, מפעיל סירות גומי בבריכה, מטביע ספינות אש"ף מדומות בג'קוזי, פורש מפות, מקיים מארבים במטע הזיתים. אולי באחד מהאגפים מסתתר מטווח סודי, מתחת לאחת הכיפות מתחבא חדר מלחמה.

למחרת גלנט מושך את העתירה, מרים ידיים. כולם שוכחים מגלנט, עוברים למובארק. נשארנו רק אני וגלנט. אני שוקלת לתת לו להשמיע את קולו בעמוד שלי, ממשיכה להתעניין בו ובאמו, פרומה, ניצולת שואה שעלתה לישראל באקסודוס. אבל אז נחשפת פרשת השדיים של דנה והבולבול של יורם זק וגם אני מפקירה את גלנט, שצונח קר וריק. לבי לבי לבי, הו, כתם דם שותת.


ילדות בנות כל הגילים מוזמנות לשלוח דיוקן עצמי מאויר שיפורסם במדור, למוסף "הארץ", שוקן 21 תל אביב, או למייל: musaf@haaretz.co.il



דיוקן עצמי, אורה סאקס בת 10 מאפרת



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו