בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מנכ"ל פסגות: חברות הביטוח מחזיקות בערוצי ההפצה של הפנסיה ומונעות תחרות

לפי רונן טוב, זו הסיבה לכך שקרנות הפנסיה של בתי ההשקעות לא מצליחות להתרומם. מנכ"ל הראל פנסיה דודי ליידנר: בעתיד אנשים יפרשו מוקדם יותר מגיל הפרישה הרשמי - מה שיסבך את המצב של קרנות הפנסיה

תגובות

<<"יש ריכוזיות גדולה בענף קרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים; ערוץ ההפצה העיקרי, באמצעות סוכנים וסוכנויות הסדרים, מוחזק על ידי חברות הביטוח ומונע תחרות" - את הדברים האלה אמר אתמול רונן טוב, מנכ"ל בית ההשקעות פסגות, בדיון שהתקיים בכנס ים המלח של לשכת רואי החשבון. זו הופעתו הראשונה של טוב כנואם בכנס, מאז החל לכהן כמנכ"ל פסגות לפני חודש וחצי במקומו של רועי ורמוס.

עוד אמר טוב: "על אף שהיום יש לחוסכים זכות בחירה בין המוצרים וזכות תנועה וניידות בין החברות, יש איזושהי בעיה - וזה לא ממש קורה. הגודל של קרנות הפנסיה של בתי ההשקעות הוא זניח. אף קרן פנסיה של גוף כזה לא באמת הצליחה להתרומם. זה לא סתם, זה משום שחברות הביטוח רכשו את ערוצי ההפצה העיקריים, סוכנים וסוכנויות. זה לא אומר שהסוכנים שלהם לא מוכרים מוצרים אחרים, אבל זו תמונת המצב. היה מי שאמר כי חקיקת בכר הראשונה טיפלה בבנקים, וכי השנייה תטפל בחברות הביטוח".

טוב, שהגיע לפסגות מעמדת המשנה למנכ"ל בקבוצת מגדל וניהל שם את חטיבת הלקוחות האחראית על פעילות שיווק ביטוחי המנהלים הגדולה בישראל, הפתיע כשגילה כי לטעמו ביטוח המנהלים היה תמיד מוצר טוב פחות מקרן פנסיה: "ביטוח מנהלים זה אחד משמות המותגים היותר מוצלחים שהיו אי-פעם. במשך שנים המוצר הזה מצליח למכור בזכות השילוב השיווקי הקסום בשם שלו, שמחבר בין ביטוח למנהלים".

מנכ"ל פסגות הציע לטפל במצב הבעייתי באמצעות החייאת שוק הגמל, שבו מחזיקים בתי ההשקעות נתח גדול - פסגות מובילה בו עם 50 מיליארד שקל נכסים מנוהלים. עם זאת, הוא שולל את הרעיון שגיבשו באוצר כחלק מהרפורמה האחרונה, שלפיו קופות גמל יוכלו למכור גם מרכיבים ביטוחיים: "זה לא יעבוד. זה כמו שנבוא לקנות כלב ויציעו לנו חתול. קופת גמל זה משהו אחר, ומי שרוצה קופת גמל אי-אפשר להציע לו מוצר ביטוחי שמתנהג כמו קרן פנסיה".

טוב מציע ליצור רובד חיסכון הוני פטור ממס, כשהחוסכים יוכלו לצבור ברובד הזה את העודף שיהיה להם על החיסכון הקצבתי שחסכו דרך קרנות הפנסיה. במקביל, לדבריו, יש להמשיך בפיתוח ערוץ ההפצה הבנקאי, שמהווה ערוץ חלופי לסוכנים. ובכך, בעצם לקזז חלק מהיתרון שיש כיום לחברות הביטוח בשליטה בערוץ ההצפה באמצעות סוכנים.

תנאי לכך, לדבריו, היא מערכת סליקה משוכללת שתפתור גם את איבודי הכספים שנפוצים כיום בחברות. "ראיתי כל כך הרבה מקרים שאנשים חשבו שהיה להם כסף צבור איפשהו, ולא היה להם, כי הוא אבד בדרך. האוצר הצליח לבלבל את כולנו עם כל השינויים והרפורמות. בלי מערכת סליקה, הבעיות האלה לא ייפתרו.

ייעוץ פיננסי הוליסטי

קודם לכן הציגה חנה פרי-זן, המשנה למנכ"ל בנק הפועלים, מגמה חדשה במערך הייעוץ הפנסיוני הבנקאי - חיוב יועצי ההשקעות לעשות גם רישיון פנסיוני. לדבריה, יש זיקה בין הרבדים האלה ויותר נכון לייעץ על החיסכון הפנסיוני כשיודעים את שאר ההיבטים בחיסכון הכולל שיש ללקוח.

"בין החסמים המשמעותיים בכניסה שלנו, הבנקים, לתחום הפנסיוני, מלבד העדר המסלקה הפנסיונית, הוא שאנחנו עדיין לא מייעצים על מוצרים עם מרכיבים ביטוחיים", הוסיפה פרי-זן, וקראה לאוצר לאפשר לבנקים לחזור למצב שהיה בעבר, לפני ועדת בכר, שבו לבנקים היתה גישה ישירה למעסיקים - מה שאמור לשפר את הייעוץ הפנסיוני שניתן לציבור.

פרי-זן הצהירה כי אם הבנקים יהוו עוד כמה שנים 50% מהייעוץ הפנסיוני זה בהחלט יספק אותם. "בכל העולם החיסכון הפנסיוני נמצא בתהליך רציני של טרנספורמציה בעקבות שורה של רפורמות. החיסכון הפנסיוני כיום, לא כולל הפנסיה התקציבית, מהווה בישראל 877 מיליארד שקל. אנחנו מפקידים ארבע משכורות בשנה לחיסכון הפנסיוני. במהלך שני שלישים מחיינו הבוגרים אנחנו חוסכים בשביל להבטיח פנסיה לשליש האחרון של החיים", הוסיפה.

מושב אחר שריכז עניין רב בכנס לשכת רואי החשבון דן ב"עולם החיסכון ארוך הטווח". נציגים משלושה גופי פנסיה גדולים - מנורה, כלל והראל - ונציג מאגף שוק ההון באוצר סקרו את הענף הפנסיוני וענו על שאלות שהעלו רואי החשבון. יהודה בן-אסייג, משנה למנכ"ל מנורה מבטחים ומנכ"ל קרן הפנסיה מבטחים החדשה, בחר להתריע בעניין ערוצי ההפצה הקיימים. "ערוצי ההפצה לא באמת אובייקטיביים ומונעים על ידי הצרכים של קבוצות הביטוח המחזיקות אותם".

בן-אסייג טען כלפי הרגולציה כי במקביל ליישום הרפורמות הגדולות, שמגבירות את החופש של הלקוח, צריך לחנך אותו. "הרגולציה מנסה, במלוא עוצמתה, לקדם תמונה שבה תהיה לפרט אפשרות מלאה לקבל את כל ההחלטות בעצמו; בשביל זה צריך לחנך את הציבור, כדי שההחלטות יהיו מושכלות.

"אני רואה הרבה אנשים שעושים את השטות הגדולה ביותר בחייהם הכלכליים, כשהם פודים את הכסף שצברו במעט השנים שעבדו - וזה תוך כדי תשלום קנס גדול של מס בגובה 35%. היקף הפדיונות בתחום הפנסיוני מסתכם ב-1-1.5 מיליארד שקל בשנה - זה המון ביחס לגודל הענף".

רג'ואן גרייב, סגן בכיר לממונה על שוק ההון באוצר: "המטרה שלנו היא שהמידע יהיה בידי הלקוח, שיוכל לבחור ולתקן טעויות בבחירה בכל רגע. כל הרפורמות שאנחנו יוזמים מכוונות לכך שכל היצרנים, היועצים והמשווקים יפעלו לטובת הלקוח. המטרה היא לתת ללקוחות כלים כדי לקבל את ההחלטות בעצמם, ובמקביל לבדוק שאין חסמים שמפריעים להיווצרות תחרות וגורמים לכשלים בשוק".

"לא להתערב בשוק"

דן פנחסי, מנכ"ל הגמל והפנסיה בקבוצת כלל: "כשאנחנו בוחנים מה גובה דמי הניהול שגובות החברות בפועל, אנחנו מגלים כי הם הרבה יותר נמוכים ממה שהיה ניתן לגבות. מצד שני, העלויות של החברות לא מפסיקות לגדול בשל הרגולציה הגוברת. אני חושב שזהו שוק חופשי וצריך לתת לכוחות השוק לקבוע מה יהיו דמי הניהול - ולא להתערב".

דודי ליידנר, מנכ"ל הראל פנסיה, הצביע בדאגה על פער שצפוי לצוף בעתיד בין גיל הפרישה הרשמי כיום, 67 לגברים ו-64 לנשים, לבין גיל פרישה הרבה יותר מוקדם שצפוי להיות בעתיד. להערכתו, הכספים שצוברים החוסכים היום לא יאפשר להם בעתיד פנסיה מספיקה.

"כשהילדים של היום, ששולטים כבר מגיל קטן בטכנולוגיה ובעולם המחשבים, יגיעו לגיל עבודה, הם ידחקו את העובדים המבוגרים יותר, שייאלצו לפרוש הרבה יותר מוקדם ממה שתיכננו. זה יגדיל את תקופת הפנסיה ויקצר את תקופת העבודה", הדגיש ליידנר.



מנכ"ל פסגות: חברות הביטוח מחזיקות בערוצי ההפצה של הפנסיה ומונעות תחרות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו