בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ח"כ דוד רותם מגרש את המשקיעים הזרים

השקעות זרות

תגובות

>> דווקא בימי דאגה כלכלית מסתבר שהכנסת מצליחה להבריח מישראל משקיעים זרים.

פרוטוקול ועדת החוקה שהתפרסם באחרונה מגלה כי בדצמבר הופיעו בפני הוועדה מומחים ממשרד המשפטים, רשות התאגידים ורשות

ניירות ערך, ובפיהם המסקנה כי יש לאפשר לחברות להגיש לרשם החברות מסמכי התאגדות, לרבות תקנון החברה הקובע את ההסדרים וההסכמות שבין יזמים ומשקיעים, בשפה האנגלית.

למעשה, הם ממליצים לחזור לנוהג שהתקיים מקום המדינה ועד 2001, שאיפשר הגשת תקנונים של חברות באנגלית. אלא שאז הבחינו במשרד המשפטים כי מבחינה טכנית הנוהג אינו מעוגן בחקיקה, ומאוחר יותר חדל רשם החברות מלקבל מסמכים באנגלית עד להסדרת העניין.

לכאורה, מדובר בסוגיה פעוטה של שפה. ואולם תקנון חברה המשקף הסכם בין משקיעים בחברה הוא מסמך שבו לכל מלה וניסוח יש משמעות משפטית וכלכלית והוא הבסיס לגיוס ההון וניהול החברה. הדבר נכון במיוחד בהשקעות הון סיכון, שם סעיפי התקנון הקובעים את זכויות המניות השונות והסדרי חלוקת הרווחים הם לב לבה של העסקה.

יזמים ועורכי דין מסחריים נוכחו לדעת שסוגיית השפה גורמת למשקיעים זרים להירתע מהשקעות או לדרוש פיצוי בגין הסיכון הטמון בהגשת מסמך בעברית, שאינה השפה שבה נוסח. בין המתריעים על בריחת משקיעים זרים אף נכלל שר המשפטים, יעקב נאמן, אז כעורך דין פרטי, שתיאר במכתב למשרד המשפטים ב-2004 כיצד שינוי המדיניות גרם באופן ישיר לכך שלקוחותיו בחרו להתאגד מחוץ לישראל.

פגיעה זו הביאה לבחינה מחדש של הנושא וגיבוש הצעה שלפיה ניתן יהיה להגיש תקנוני חברות באנגלית יחד עם טופס התאגדות בסיסי בעברית. אלא שפרוטוקול ועדת החוקה מגלה כי ככל שהדבר נוגע לוועדה וליו"ר, ח"כ דוד רותם, הצעות מפורטות ונימוקים מלומדים נופלים על אוזניים ערלות. רותם מיאן להתרשם מכך שמדינות רבות מאפשרות הגשת תקנונים באנגלית, שהרי אותו לא ילמדו האירופים או הסינגפורים דבר. עוד קבע רותם, שאם סין אינה זקוקה להסדר כזה כדי למשוך משקיעים, הרי מה לה למדינת ישראל שתזדקק לכך.

לבסוף, במהלך רטורי מבריק, תוך התעלמות מכך שאנגלית היא שפת העסקים הבינלאומית - שלח רותם את צוות המומחים לבדוק אם בארה"ב ובריטניה ניתן להגיש תקנונים שאינם באנגלית, כי לדברי רותם "עולם העסקים הוא עולם מאוד חשוב, אבל אי אפשר בשבילו לשנות גם את השפה". אין זה משנה לוועדה ולרותם שמשיכת השקעות זרות עשויה להיטיב עם הכלכלה הישראלית ולייצר מקומות עבודה. אין זה מרשים את רותם שישראל משקיעה משאבים בעידוד השקעות או אפילו שמצע מפלגתו, ישראל ביתנו, קורא לקדם את ישראל "כיעד אטרקטיבי להשקעות זרות על ידי תגמול משקיעים זרים".

חרף כל אלה, צעד פשוט לקידום השקעת זרות בישראל, שאינו כרוך בעלויות או במתן הקלות מס ושאף אינו פוגע באינטרס ציבורי, נדחה כלאחר יד על ידי היו"ר, רותם, הקובע: "אתם כל הזמן מזכירים לי את דלאוור (שם מתאגדות מרבית החברות בארה"ב). חבר'ה, לכו לדלאוור, תרשמו שם את החברות, עזבו אותי עם כל הדברים האלה". אל תדאג, אדוני היו"ר, הם הלכו וילכו.

הכותב הוא עורך דין מסחרי במשרד יגאל ארנון ושות' המייצג חברות סטארט-אפ



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו