בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ההצלחה של הרופאים הערבים - חלקית בלבד

המגזר הערבי

תגובות

>> "רק המדע והטכנולוגיה ינצחו את העוני והאפליה", אמר הנשיא שמעון פרס, בעת שהשיק את יוזמתו להשמת אקדמאים ערבים בהיי-טק, וכתימוכין לטענה נדרש לשילוב התעסוקתי המוצלח כביכול של הערבים במערכת הבריאות בישראל. "זה קרה במגזר הרפואה, עם כל חוסר הנוחות שהיה יכול להיות ליהודים מזה שרופא ערבי מטפל ביהודי, מסתבר שזה מצליח", אמר הנשיא והוסיף: "אז אם זה קורה לאנשים חולים, למה שזה לא יקרה כשהם בריאים?".

אכן, הנשיא - כמו גם אזרחים ומטופלים מהשורה ורבים מתוך מערכת הבריאות עצמה, יהודים וערבים - מתרשם שבמערכת הבריאות משולבים "הרבה" ערבים, ולא רק בתפקידים זוטרים, אלא גם בתפקידים בכירים. האינטואיציה היא, אם כן, של הצלחה כמותית ואיכותית.

אלא שהתבוננות מקרוב מעלה תמונה מעורבת של הצלחה יחסית: שיעורם של הערבים במערכת הבריאות הממשלתית אכן גבוה משיעור הערבים המועסקים במוסדות אחרים שבבעלות המדינה (9.5% לעומת פחות מ-7%), אך עדיין מדובר בתת-ייצוג דרמטי בהשוואה לחלקם היחסי של הערבים באוכלוסייה, שהוא כ-20%. בהקשר זה ראוי לציין את השונות העצומה בשיעור הערבים ביחידות השונות: בעוד ש-47% מעובדי לשכת משרד הבריאות במחוז הצפון הם ערבים, במטה המשרד בירושלים לא משולבים ערבים כלל; בעוד שבבית החולים פוריה בטבריה 21% מכלל המועסקים הם ערבים, במרכז הרפואי שיבא שבתל השומר שיעור הערבים הוא כ-3.5% בלבד; ובמשרד הבריאות עצמו שיעור המועסקים מקרב האוכלוסייה הערבית הוא כ-1.7%.

ומה באשר לתחושה שערבים משולבים בתפקידים בכירים? באחרונה הכינה נציבות שירות המדינה סקירה ראשונה מסוגה על העסקת ערבים לפי המקצועות והדרגות במוסדות הבריאות. לפי הנתונים, עולה כי מקרב כלל המקצועות הרפואיים המצריכים לימודי רפואה, 12% מהעובדים הם ערבים.

שיעור העובדים הערבים הגבוה ביותר הוא בקרב אחיות (27%) ולאחר מכן רוקחים (20%), פיזיותרפיסטים (17%), טכנאי רנטגן (16%) ורופאים (12.5%). רמת ייצוג נמוכה במיוחד בולטת במקצועות העבודה הסוציאלית (5.5%) והפסיכולוגיה (2.5%).

סקירה אחרת מלמדת באופן מובהק כי הייצוג של ערבים בדרגות הנמוכות גבוה מאוד ובדרגות הגבוהות נמוך מאוד. כך למשל, שיעור הפיזיותרפיסטים הערבים בדרגות הנמוכות הוא כ-22.5% ובדרגות הגבוהות - 0%; בקרב האחים והאחיות, כ-12% מהעובדים בדרגות הנמוכות הם ערבים לעומת פחות מ-6% בדרגות הגבוהות; ואצל הרופאים מתברר שבדרגה הנמוכה ביותר (התמחות) שיעור הערבים הוא 22.5%, אך בדרגות הגבוהות שילוב הערבים מגיע ל-3.76% בלבד.

משיחות עם בכירים במערכת הבריאות עולות כמה סיבות אפשריות לכך שמשהו במערכת זו עובד נכון יותר. כגורמים להצלחה היחסית מציינים הבכירים, בין היתר, את האתיקה הרפואית והחובה להתייחס באופן שוויוני לכל אדם הצריך טיפול ואת העובדה שמדובר במערכת ציבורית אחת ליהודים וערבים (להבדיל, למשל, ממערכת החינוך).

כמעט בדרך אגב, הפנה נשיא המדינה זרקור לאומי אל מערכת הבריאות בישראל. זוהי הזדמנות לרשויות המדינה להרים את הכפפה ולהתחיל באיסוף שיטתי של נתונים וניתוחם מתוך מטרה מוצהרת להגביר את שילוב האוכלוסייה הערבית בשוק העבודה. מידע עדכני ורלוונטי וניתוחו המושכל, תוך זיהוי "מרכיבי הצלחה", יאפשרו לתרגם תחושות למציאות.

הכותבים הם מנהליה השותפים של יוזמות קרן אברהם, הפועלת לשילוב ושוויון בין יהודים לערבים בישראל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו