בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עצירת הרפורמה במס החברות תפגע בתחרותיות ולא תוסיף הכנסות למדינה

מס החברות

תגובות

>> משרד האוצר בוחן אפשרות לדחות את הפחתת מס החברות כדי לממן חבילת הקלות לציבור. חשוב לבחון את הנושא באופן מעמיק לפני קבלת ההחלטה.

עיגון מראש בחקיקה של תוכנית רב-שנתית להורדת מסים נועד לרכוש את אמון הציבור ביישום התוכנית. אמון המשקיעים חיוני כדי שהתוכנית תשפיע על התנהגותם עוד לפני ביצוע הורדת המסים בפועל. שינוי החוק לאחר קבלתו, בלי שחל למעשה כל שינוי במציאות הכלכלית שיכול להצדיק זאת, עלול להתפרש כזיג-זג במדיניות המסים, והוא מעביר מסר שלילי שלפיו יש להתייחס בספקנות לתוכניות רב-שנתיות. הדבר עלול בעתיד לשמוט מידי הממשלה כלי חשוב בניהול המדיניות.

מעבר לכך, חשוב לבדוק את ההשלכות הצפויות על רמת התחרותיות של ישראל בכלכלה הגלובלית. שיעור מס החברות בישראל כיום קרוב לממוצע OECD, אך השאלה החשובה מבחינת המשקיעים אינה המצב בהווה, אלא בעוד כמה שנים, כאשר יבשילו פירות השקעתם. ב-15 השנים האחרונות היתה ירידה חדה בשיעור מס החברות בממוצע מדינות OECD, מ-39% ל-25.5%. אם מגמה זו תימשך וישראל לא תתמיד בהתאמות הנדרשות במערכת המסים שלה, המשקיעים לא ימתינו להתרחבות הפער התחרותי בין ישראל למתחרותיה ויסיקו מסקנות בהקדם.

מעבר לכך, כדי לקבוע את רמת התחרותיות יש לבחון לא רק את שיעורי המס הסטטוטוריים, אלא גם את השיעורים האפקטיביים. שיעורי המס הפורמליים לא מביאים בחשבון את רוחב בסיס המס, ותמונת התחרותיות שמשתקפת מהם מטעה, מכיוון שמדינות בעלות שיעורי מס גבוהים ובסיס מס צר, נראות פחות תחרותיות מכפי שהן באמת. לעומת זאת, שיעורי המס האפקטיביים שמביאים בחשבון פטורים, שיעורי פחת והוצאות שמקטינות את בסיס המס, הם אלה שמשקפים את תמונת המצב האמיתית מנקודת ראות המשקיעים בבואם לבחור יעדי השקעה.

OECD, הבנק העולמי ומכוני מחקר מקדישים בשנים האחרונות לנושא זה תשומת לב רבה, ומהמחקרים עולה שמאז 1996 ירד שיעור מס החברות הממוצע האפקטיבי (EATR) במדינות OECD (ללא ארה"ב) באופן דרמטי - מ-30.2% ל-20.6%, ואילו השיעור השולי האפקטיבי (EMTR) ירד לרמה נמוכה אף יותר - 17.3% בלבד. כדאי שמקבלי ההחלטות יבדקו היכן ממוקמת ישראל מבחינת שיעור מס החברות האפקטיבי בהשוואה למדינות אחרות, ואם ניתן לעצור את הורדת מס החברות בלי לפגוע ברמת התחרותיות של ישראל.

ונקודה אחרונה: רצוי לבדוק אם עצירת הורדת מס החברות תניב תוספת הכנסות מסים בהיקף משמעותי. מחקר שפורסם באחרונה בארה"ב טוען כי אף ששיעור מס החברות הכולל בארה"ב הוא הגבוה ביותר בכל מדינות OECD (39.2%), שיעור גביית מסי החברות כאחוז תמ"ג נמוך משמעותית בהשוואה לממוצע OECD. החוקרים הגיעו למסקנה שהפחתת מס החברות בארה"ב לא תקטין את ההכנסות ממסים ואולי אף תגדילן. תחזיות משרד האוצר לגבי השפעות הורדת המסים מבוססות על מודל סטטי, ואולם למציאות כללים משלה, והיא מגיבה על פי מודל דינמי.

קפוטא היה הממונה על הכנסות המדינה; פרידמן הוא ראש חטיבת המס בדלויט בריטמן אלמגור זהר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו