בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"נתניהו הבטיח לצמצם את הריכוזיות - וכלום לא השתנה"

ח"כ רוחמה אברהם-בלילא בכנס על השפעת הריכוזיות על עסקים קטנים: "הממשלה מעודדת את הריכוזיות, ובכך מרסקת את מעמד הביניים - שרבים ממנו הם בעלי העסקים הקטנים והבינוניים" * עמי צדיק ממרכז המחקר והמידע של הכנסת: "197 הלווים הגדולים במשק גייסו מהבנקים סכום דומה לזה שגייסו 7 מיליון הלווים הקטנים; ריכוזיות אשראי גבוהה עשויה לייבש עסקים קטנים ובינוניים"

תגובות

>> "יש קשר ישיר בין ריכוזיות למעמד הביניים ולעסקים קטנים. זהו הבסיס היסודי לקשרי הון ושלטון. כשהמשק ריכוזי יותר, מי שמשלם את המחיר הוא מעמד הביניים. הממשלה מעודדת את הריכוזיות ככלי מרכזי, ובכך מרסקת את מעמד הביניים, שרבים ממנו הם בעלי העסקים הקטנים והבינוניים".

כך אמרה אתמול יו"ר השדולה לעסקים קטנים בכנסת, ח"כ רוחמה אברהם-בלילא (קדימה), שביקרה את התמהמהותה של הממשלה בטיפול בסוגיית הריכוזיות במשק.

אברהם-בלילא דיברה בכינוס מושב החורף של שדולת העסקים הקטנים והבינוניים בכנסת, שהוקדש לנושא הריכוזיות במשק והשפעתה על עסקים קטנים. בכינוס השתתפו בין השאר שר התמ"ת הנכנס, שלום שמחון; מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, רן קויתי; נשיא להב (לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל), יהודה טלמון; ונשיא התאחדות המלאכה והתעשייה, יהודה אלחדיף. בכנס נידונו, בין השאר, שיתוף של עסקים קטנים במכרזי הממשלה וחשיפתם של עסקים קטנים לתביעות על ידי רשות ההגבלים העסקיים בעקבות תיאום ביניהם.

לדברי אברהם-בלילא, "ראש הממשלה בנימין נתניהו הכריז במאי 2010 שהממשלה מתכוונת לצמצם את הריכוזיות במשק, אך עד כה כלום לא השתנה". אברהם-בלילא הוסיפה כי "במדינת ישראל עדיין לא הפנימו שהעסקים הקטנים מהווים את שדרת הכלכלה המרכזית. יש מערכת ענפה של מונופולים, מונופסונים (מצב שבו יש רק קונה אחד למוצר או לשירות) ודואופולים", שחלק גדול מהם בבעלות של בעלי הון מעטים, "שאט-אט בולעים את העסקים הקטנים והבינוניים".

יהודה אלחדיף, נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה, אמר: "אמנם אין כלכלה בעולם שהיא נטולת ריכוזיות לגמרי, אבל על הממשלה ליצור את התנאים לפעילות כלכלת שוק ללא הפרעה, מתוך הכרה בכך שהעלאת רמת התחרותיות משתקפת בירידת מחירים, איכות מוצרים טובה יותר והנעה לצמיחה כלכלית והתקדמות טכנולוגית".

אי שוויון בפיזור האשראי

עמי צדיק ממרכז המחקר והמידע בכנסת אמר כי הקבוצות הגדולות במשק מנצלות את כוחן לסחוט הישגים מן הממשל, וזה יתרונן. "מגזר העסקים הקטנים והבינוניים בישראל קטן במונחי תוצר מהממוצע במדינות המערב - כנראה כתוצאה ממדיניות ממשלתית, בין היתר", אמר צדיק. לדבריו, "כ-99.3% מהעסקים בישראל הם עסקים קטנים ובינוניים המעסיקים עד 100 עובדים. לפי אומדנים שונים מדובר בפחות ממחצית מהתוצר העסקי".

צדיק אמר כי נתון זה נמוך משמעותית מבמדינות אירופה, וכי "פער זה מעיד על הריכוזיות היחסית של כלכלת ישראל".

לדברי צדיק, הריכוזיות גבוהה במיוחד בתחומים שבהם אפשר למצוא פעילות רבה של קבוצות עסקיות גדולות, כמו בנקאות, משכנתאות, ביטוח, תקשורת, דלק ורשתות שיווק.

צדיק הוסיף כי "מנתוני בנק ישראל עולה שב-2009 קיבלו שש קבוצות הלווים הגדולות קרוב ל-100 מיליארד שקל באשראי - רבע מסך האשראי במגזר העסקי". לדבריו, האשראי לשש הקבוצות הגדולות היה בסוף 2009 37.5% מסך האשראי הבנקאי לעסקים הגדולים - שנאמד ב-260 מיליארד שקל בדצמבר 2009. לעומת זאת, אומדן יתרת האשראי הבנקאי לעסקים קטנים באותה תקופה היה רק 56 מיליארד שקל.

צדיק הוסיף כי מדד ג'יני לפיזור האשראי, הבודק את פיזור האשראי הבנקאי לפי גודל הלווה היה 0.892 ב-2009, ו"זהו ערך גבוה, שמראה שחלק גדול מהאשראי מגיע למעט לווים". צדיק הדגיש כי "בישראל יש אי-שוויון קיצוני בפיזור האשראי הבנקאי. חלק גדול מהאשראי מגיע למספר קטן של לווים. 7 מיליון לווים גייסו ממערכת הבנקאות כ-171 מיליארד שקל בהלוואות בסכומים של עד 150 אלף שקל. לעומת זאת, במדרגות הלוואה של יותר מ-800 אלף שקל, יתרת האשראי הפתוחה היתה 162 מיליארד שקל - אבל מדובר ב-197 לווים בלבד. כלומר 197 לווים מקבלים אותו היקף אשראי שניתן ל-7.037 מיליון לווים.

"לגבי היקף האשראי החוץ-בנקאי, ב-2009 גויסו בהנפקת אג"ח ציבוריות כ-28.5 מיליארד שקל, מתוכם כקרוב ל-14 מיליארד שקל גויסו על ידי תשע חברות".

צדיק הוסיף כי "לריכוזיות הגדולה של חלוקת האשראי יש כמה השלכות של סיכון מערכתי - שהוא הסכנה שמערכת פיננסית או שוק יקרסו, יגרמו לקריסה כלל-מערכתית וישפיעו על המשק כולו. סיבה נוספת היא הקשר בין הבעלים של חלק מהבנקים לבין גופים אחרים. יש בעלות צולבת - כאשר בעלים של בנק הוא בעלים של חברה אחרת - וזה פוגע בתחרות ובהקצאת המקורות במשק.

"ריכוזיות אשראי גבוהה עלולה לייבש עסקים קטנים ובינוניים ויש לה השפעה שלילית על מיצוי פוטנציאל התוצר על מגזר העסקים הקטנים והבינוניים. לחברה מסונפת יש גישה נוחה יותר לאשראי בנקאי ופנים-קבוצתי בהשוואה לעסקים לא מסונפים. יש לכך השפעה על התחרותית בענפי המשק".

שיריון לעסקים קטנים

בפאנל בנושא שילוב העסקים הקטנים במכרזים ממשלתיים אמרה אברהם-בלילא כי "במדינות מפותחות יש שתי דרכים להגדלת היקף השתתפות עסקים קטנים במכרזים ממשלתיים: מתן העדפה מתקנת בהשתתפות במכרזים וצמצום החסמים ושיפור יכולתם של העסקים הקטנים להתמודד במכרזים אלה". לדבריה, בארה"ב שוריינו לעסקים הקטנים 23% מסך הרכש הציבורי - נתח ששוויו 381 מיליארד דולר, בנוסף להקצאה של 5% מהרכש לנשים, 5% לנכים ו-5% למיעוטים.

"צריכה להיות בישראל חקיקה כמו במדינות אחרות", אמרה אברהם-בלילא, שציינה כי הניחה על שולחן הכנסת הצעת חוק חדשה שתבקש לחייב שיעור של 20% שילוב של עסקים קטנים ובינוניים במכרזי הממשלה. אברהם קראה לנציגי האוצר בכינוס לבדוק את ההצעה ואמרה כי היא מוכנה לשתף פעולה עם משרד האוצר בנושא.

מוטי שפירא, מנכל להב, אמר כי "יש תוכנית שבמסגרתה הוקם אתר למכרזים, שאליו יוכלו להיכנס עסקים כדי להשתתף במכרזים; מינו נציג שכל תפקידו לעסוק בחיבור בין קהילת העסקים למכרזים; קבעו מערכת פגישות קבועות בין אנשי עסקים לגורמי ממשלה שידברו ביניהם על נושא שילובים במכרזים; ואף יצרו מוקד שבו בעל עסק יכול להציע מוצרים לממשלה". כאשר שאלו הנוכחים בקהל מי מתכנן תוכנית זאת והיכן היא מתקיימת, ענה שפירא כי "התוכנית הוגשה, אך בבריטניה. שם פועלים כדי לחזק את הקשר בין בעלי העסקים לרכש הממשלתי".



"נתניהו הבטיח לצמצם את הריכוזיות - וכלום לא השתנה"


"נתניהו הבטיח לצמצם את הריכוזיות - וכלום לא השתנה"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו