בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האינפלציה וקצב הצמיחה המהיר הובילו להעלאת הריבית ב-0.25%

נגיד בנק ישראל סטנלי פישר העלה אתמול את הריבית במשק ל-2.50% ? "פישר מקרר את המשק שמגלה סימנים של התחממות יתר", אמרו אתמול בשוק - אבל המבקרים טענו: "העלאת הריבית תפגע קשות בנוטלי המשכנתאות ותיצור פאניקה מיותרת"

תגובות

>> ההאצה בקצב האינפלציה וקצב הצמיחה המהיר במשק הם בין הגורמים להחלטת נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, להעלות את הריבית במשק במארס ב-0.25% - ל-2.50%.

פישר מעלה את הריבית ב-0.25% בפעם השנייה ברציפות בתוך חודש, לאחר ארבעה חודשים שבהם הריבית לא השתנתה והיתה בשיעור של 2%. בעקבות החלטת הנגיד עלתה ריבית הפריים ל-4.0%. הבנקים המסחריים יעלו בסוף השבוע ב-0.25% את הריבית שהם גובים על אשראי, כולל משיכות יתר (אוברדראפט).

בהודעה שפירסם אתמול בנק ישראל הודגש כי ההחלטה להעלות את הריבית במארס ב-0.25% עקבית עם התהליך ההדרגתי של החזרת הריבית לרמה נורמלית - תהליך שנועד לבסס את האינפלציה בישראל בתוך תחום יעד האינפלציה השנתי של הממשלה (1.0%-3.0%) ולתמוך בהמשך הצמיחה, תוך שמירה על היציבות הפיננסית.

בהודעה הודגש כי קצב עליית הריבית אינו קבוע, אלא תלוי בסביבת האינפלציה, בקצב הצמיחה בישראל ובעולם, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים בעולם ובהתפתחות שערי החליפין של השקל. לדעת בנק ישראל, ברמת הריבית הנוכחית, המדיניות המוניטרית של הבנק ממשיכה להיות מרחיבה.

האצה בפעילות המשק

בין הסיבות להעלאת הריבית, אומרים בבנק ישראל: עליית קצב האינפלציה בין פברואר 2010 לינואר 2011 ל-3.6% - מעל לתחום היעד השנתי של הממשלה; הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה של החזאים הן בקרבת הגבול העליון של היעד (3.0%). הממוצע של ציפיות האינפלציה לעוד שנה בשוק ההון הן 3.5%. במקביל, נמשכה מגמת העלייה בציפיות לאינפלציה של שוק ההון לטווחים הארוכים.

אינדיקטורים חדשים על הפעילות הכלכלית מצביעים על האצה בפעילות המשק, בהובלת האצה בביקושים המקומיים. הגידול בפעילות משתקף בצמיחה הגבוהה ברבעון הרביעי של 2010, בשיעור של 7.8%. נתונים חיוביים התקבלו גם מהפעילות הכלכלית העולמית, כולל המשך הצמיחה המהירה של המשקים המתעוררים והאצה מסוימת בצמיחת הכלכלית בארה"ב. כמו כן, נמשכה העלייה החדה במחירי הדירות בישראל - 17.5% ב-12 החודשים האחרונים. בהיקף המשכנתאות בינואר נרשמה ירידה, אך קצב הגידול בהלוואות לדיור עדיין גבוה.

ההחלטה להעלות את הריבית התקבלה על אף שריביות הבנקים המרכזיים במשקים המפותחים המובילים נמצאות ברמות נמוכות ואינן צפויות לעלות בקרוב. ואולם באחרונה הוקדם העיתוי הצפוי להעלאת הריבית על ידי הבנק המרכזי האמריקאי (הפד) וכמה בנקים מרכזיים במשקים הצומחים בקצב מהיר יחסית, כמו ישראל, המשיכו בתהליך של העלאת בריבית בחודש האחרון.

"הבועה עוברת מיקום"

בתגובה להחלטת הנגיד העריך אורי גלאי, מנכ"ל סיגמה בית השקעות, כי בנק ישראל יעלה את הריבית ב-2011 לרמה של 3%-3.5%. לדעתו, "יש לצפות כי המק"מ לשנה בחלקה השני של השנה ייתן תשואה של כ-3.5%. בהנחת אינפלציה של כ-3% השנה הרי הריבית הריאלית לטווח קצר (עד שנה) תצא מהתחום השלילי שבו היא מצויה מאז אמצע 2009, ותהיה חיובית, גם אם נמוכה ברמה של 0.5%-1.0% לשנה.

"שינוי זה יביא לשינוי נמוך יותר בריביות הריאליות באיגרות החוב הממשלתית הארוכות. הריבית הריאלית ל-10 שנים תתייצב סביב 3.0%-3.2% לשנה. רמה זו של ריביות ריאליות היא בת-קיימא לטווח ארוך ותאפשר צמיחה איתנה של המשק. התוצאה איפוא היא של עלייה בריביות הריאליות הקצרות, תוך התמתנות שיפוע עקום הריביות הצמוד למדד".

לדעת איל ליבוביץ ויוסי שמואלי, מנכ"לים משותפים בחברת TIM לייעוץ פיננסי לנוטלי משכנתאות, "העלאת ריבית הפריים ב-0.25% תפגע קשות בנוטלי המשכנתאות ותיצור פאניקה מיותרת, שמתווספת על מסע ההפחדה של בנק ישראל, בעידוד הבנקים השונים למשכנתאות. מאז אוגוסט 2009 עלתה ריבית הפריים במצטבר ב-77%, מרמה של 2.25% לרמה של 4%. אל מול גזירות בנק ישראל, נדמה שההטבות לכאורה על רוכשי הדירות הן בבחינת כוסות רוח למת".

לדבריהם, "בנק ישראל מתערב באופן בוטה בשוק החופשי באצטלה של אחריות ולמעשה פוגע במימוש חלומם של עשרות אלפי זוגות צעירים, שכל שנותר להם לעשות הוא להמשיך ולגור בשכירות. מדיניות בנק ישראל תוביל בהכרח לעלייה במחירי השכירות. העלייה במחירי השכירות תחזק דווקא את בעלי ההון שירכשו דירה להשקעה, דבר שיוביל לעלייה במחירי הדיור. בנק ישראל למעשה מעביר את הבועה למקום אחר. יתרה מכך, התוצאה היא שהמפקח על הבנקים יצטרך להגן על הבנקים שלא תהיה להם פרנסה ממכירת משכנתאות, כי פשוט לא יהיה מי שייקח".

יהודה אלחדיף, נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה, טען כי "העלאת הריבית גם החודש אינה עומדת במבחן מדיניות העלאת ריבית הדרגתית שעליה דיבר הנגיד, ותמוהה על רקע הנסיגה ביצוא וההאטה הצפויה בקצב הצמיחה במשק. מהלך זה יביא לגידול של 150 מיליון שקל בעלויות המימון של העסקים הקטנים, ויקשה על מעבר לשיפור פיננסי ויצירת תהליך צמיחה ברבים מהם. השימוש בהעלאת הריבית ככלי מדיניות לייצוב שער החליפין וטיפול בבעיית הדיור עלול להתגלות כלא יעיל לאורך זמן".

לדעת יהודה טלמון, נשיא לה"ב (לשכת ארגוני העצמאים בישראל), הנגיד טעה כשהחליט להעלות את הריבית במארס, שכן "הצמיחה במשק סלקטיבית. היא אינה מחלחלת לעסקים הקטנים ולכלל המשק ואינה משקפת את המצב האמיתי. המגזר העסקי הוא שמשלם את המחיר, נושא בעול, ואינו נהנה מן הצמיחה".

לדעת אברהם נובוגרוצקי, יו"ר ועדת הכלכלה בהתאחדות התעשיינים ומנכ"ל אפריקה ישראל תעשיות, לא היה מקום להעלאת הריבית, שכן היצוא התעשייתי נסוג בחודשים האחרונים בצורה שמסכנת את הצמיחה במשק. כל העלאת ריבית גורמת להחלשה מיידית של הדולר ולפגיעה נוספת ביצוא".

"שוק הנדל"ן נושף בעורפו"

לעומתם, יש גם כמה בכירים במשק שתומכים במהלך של העלאת הריבית. לדעת יוסי פריימן, מנכ"ל קבוצת פריקו, "העלאת הריבית היא המינימום הנדרש כנגד ההתפרצות האינפלציונית הצפויה, לחצי המחירים צפויים לעלות והאי-יציבות במזרח התיכון, שמוסיף לייקר את מחירי האנרגיה. בנק ישראל ינסה לפעול בצורה של איזונים ובלמים וימשיך ככל הנראה במהלך מתון אך יציב של העלאות ריבית נוספות, במטרה שלא לפגוע בצמיחה במשק ולא לחזק את השקל ביתר חדות מול סל המטבעות".

אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי של דש, ציין כי, "העלאת ריבית ב-0.25%, מסמנת מפנה במדיניותו של בנק ישראל. מעתה בנק ישראל יזרז את מהליכיו כדי לדלג על הריבית הנורמלית ולעבור במהירות אל הריבית המרסנת. ריבית מרסנת, שבסופו של התהליך, בעוד כשנתיים, עשויה להגיע לרמה של כ-5%. מטרתה לקרר את המשק שמגלה לאחרונה סימנים של התחממות יתר".

אמיר כהנוביץ, כלכלן ראשי של כלל פיננסים, אינו סבור כי אנו צפויים עתה להעלאות ריבית של 0.25% מדי חודש, "ובטח שלא להעלאות של 0.5%. צריך לזכור שלמרות נתוני הצמיחה המעולים למחצית השנייה של 2010, קצב הגידול ביצוא ירד באותה תקופה מ-13.3% ל-3.7% בלבד והיצוא התעשייתי ללא יהלומים (המהווה 80% מסך יצוא הסחורות) עלה רק ב-0.4%. בנק ישראל לא יהיה מוכן להקריב את היצוא מאחר שהציפיות האינפלציוניות עלו קצת יותר מ-3%. הוא יעדיף לחכות עם העלאות ריבית אגרסיביות ומהירות יותר עד שיצטרפו אליו הבנקים המרכזיים המשמעותיים בעולם, אף ששוק הנדל"ן נושף בעורפו".



האינפלציה וקצב הצמיחה המהיר הובילו להעלאת הריבית ב-0.25%


האינפלציה וקצב הצמיחה המהיר הובילו להעלאת הריבית ב-0.25%



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו