בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מצב משפחתי | משפחת אוחיון, זוהר

תגובות

משפחת אוחיון בביתה במושב זוהר. מימין: מרים, מאור, דורין (על הרצפה), שמעון ועמית

* משתתפים: שמעון (52), מרים (44), מאור (16), עמית (15) ודורין (10).

* הבית: סוכנותי, אדום גג, לבן כתלים, תריסי פלסטיק, כביסה במרפסת, דלת רשת ופזית, כלבה קטנה שמעיפה מבט מתוך גיגית תכלת. בחזית חלקת דשא, בעורף חצר מגובבת מחסנים.

* מחסנים: פעם, מספר שמעון, היה להם "בית אימון" לאפרוחים והיתה גם אורווה ושני סוסים. היום, חלקה א' שצמודה לבית (2 דונם וחצי) כבר לא משמשת לחקלאות. על חלקה ב', לעומת זאת, 30 דונם בכניסה למושב, הוא מגדל פאולינה.

* פאולינה: עץ סיני שצומח "הכי מהר בעולם" ומשמש לייצור רהיטים ("משהו חדש"). אמרו לו שבתוך 6 שנים יוכל למכור עץ לנגריות, אבל התברר שההערכות היו אופטימית ("כבר הסבירו שהתנאים פה זה לא כמו בסין"). בעוד הערוץ הסיני מאכזב, נפתח אופק חדש, הפקת חשמל.

* הפקת חשמל: יזמים "פוטו-וולטריים" מוכנים לשלם לחקלאים 700 אלף שקל לדונם ל-20 שנה תמורת פרישתן של "מערכות ירוקות" לייצור חשמל בנחלותיהם. ויש גם הסדרים מפתים אחרים ("אנחנו בודקים").

* ממשיכים: הבית שנבנה ב-56' והורחב ב-73', נותר בתבניתו הצנועה המקורית. שטחו 60 מ"ר והוא מכיל 3 חדרים (שאחד מהם סלון), מטבח ("הרכבתי לבד", שמעון) ופינת אוכל.

* הסלון: חדר עם 3 ספות בד כחולות, שולחן נמוך, שידה עם סלסילת פירות, טלוויזיה, ספרייה קטנה ("צה"ל בחילו") ושולחן עם מחשב. מתכבדים בעוגיות תמרים טעימות של מרים ויוצאים לסיור.

* סיור: מאור ועמית גרים יחד בחדר שיש בו מחשב ומיטה אחת שנפתחת בלילה, דורין ישנה עם ההורים ומיטתה מצטופפת אל מיטתם. "אלה האפשרויות שלנו", שמעון.

* נדל"ן מקומי: נחלה בזוהר, להערכת שמעון, שווה היום כ-300 אלף דולר. מדובר ב-35 דונם ושותפות ב-14 נוספים.

* פרנסות ועיסוקים: שמעון מסגר, 36 שנה במקצוע, כעת בחופשת מחלה לאחר שסבכת ברזל נפלה לו על אצבע. עובד כשכיר במסגרייה במושב שדה-דוד השכן, מייצר מעקות, שערים וסככות, אוהב את עבודת הכפיים, אך את המסגרות מגדיר כפרנסה בלבד, לפעמים חולם על עסק משלו, ישמח לשותף ("לגיבוי"), בעבר היה גם מכונאי, נוסע בפולקסוואגן פולו 98'.

* מרים: מחזיקה את מכולת המושב ("מכולת זוהר"), עובדת 6 ימים בשבוע, פותחת ב-8 סוגרת ב-1, פותחת שוב ב-5, סוגרת ב-7 ("חוץ משלישי ושישי"), מוכרת מוצרי יסוד ("לחם, חלב וגם מסטיק בזוקה"), לא אחת מתמודדת מול הצורך למכור בהקפה לכאלה שתתחנן לפניהם שיפרעו את חובם ("אני לא יכולה לא לתת"), לפעמים פותחת בשעות שאחרי הסגירה כשבאים אליה הביתה ואומרים "נשארנו בלי חלב". לדבריה, העבודה קשה, הרווח מועט והיא מייחלת ליום שתשתחרר ממנה.

* עיסוקי הילדים: מאור תלמיד כיתה י"א בתיכון כפר סילבר, מגיע בהסעות המועצה (לכיש), מרבה לשחק כדורסל ולהתכונן לשירות הצבאי המתקרב, שואף להתקבל לסיירת מטכ"ל ומתאמן ב"אחרי" - חוג הכנה חינמי לצבא. במקביל הוא מתנדב בסח"י - "סיירת חסד ייחודית" - שהתארגנה בנהורה (יישוב קהילתי סמוך), במסגרתה הוא יוצא פעם בשבוע לקרית גת, מניח אוכל על מפתנם של נזקקים, מקיש בדלת ומסתלק ("בדרום זה תפס חזק מאוד").

* עמית: תלמיד כיתה ט' בכפר סילבר, מרבה לבלות מול המחשב, מאז הבר-מצווה התחבר למסורת, הולך כל יום לבית הכנסת בהשפעת חברים, עולים חדשים מצרפת, שהגיעו לאחרונה למושב. מרים מרוצה מ"ההתחזקות", שמעון לא ממש. אין לו זיקה לדת.

* דורין: תלמידת כיתה ה' בבית הספר "רבקה גובר" ("אם הבנים") במרכז הכפרי נהורה, אחר הצהריים משתתפת בפעילות תנועת בני המושבים המקומית.

* קורות מרים: ילידת 67', אופקים, אחות לארבעה ("אחת לפני הקטנה"), בת ליוצאי מרוקו שעלו לארץ בסוף שנות ה-50. אביה המנוח עבד כפועל בניין, אמה היתה טבחית בישיבת אופקים. "ילדות מאושרת", מסכמת. יסודי למדה בישורון, תיכון בבן גוריון, התגייסה לצה"ל, שירתה בממשל בעזה, זוכרת את היום שבו החלה האינתיפאדה הראשונה ("הייתי בדרך לבסיס וזרקו מטחי אבנים, לא רציני"), אחרי השחרור נסעה לארצות הברית ("למצוא את עצמי") וכשחזרה התחתנה עם שמעון.

* תולדות שמעון: יליד 58', צפת ("לפי מה שאני יודע"). הוריו, בגלל סיבה שלא התבררה לו, מסרו אותו לבית יתומים ("חדר ענק עם הרבה ילדים"), משם עבר לבית משפחת אומנה, ובהמשך, בהיותו בן 6 וחצי, אומץ על ידי זוג חשוך ילדים ממושב זוהר, רחל וג'ו מסיקה. את אמו הביולוגית לא פגש מעולם, את אביו הביולוגי ("הוא היה רב באזור ירושלים") הכיר ("אבל לא היינו בקשר טוב"). כשהאב נפטר שמעון היה בן 16 ומעולם לא הבין ממנו מה בדיוק קרה בבית. "היתה בי סקרנות באיזשהו שלב לדעת", אומר, "אבל ברווחה אמרו, כדאי שלא תדע עכשיו". לדבריו לא חש החמצה ("אני לא מרגיש צורך להזיז הכל כדי לדעת"). הוריו המאמצים (שנפטרו בתחילת שנות ה-80) אהבו אותו כבנם ("תוך כמה ימים הרגשתי אצלם בבית"). הם גם דאגו להוריש לו את נחלתם ("עם צו ירושה מסודר").

* החיים בזוהר: את ילדותו זוכר שמעון לטובה ("נקלטתי מהר"). יסודי למד בנהורה, תיכון הפסיק באמצע ("פתאום אבא שלי הביולוגי הגיע ודרש שאלמד בתיכון דתי"). שמעון התמרד, יצא ל"הכשרה מקצועית" באשקלון ועבד כמסגר מגיל 17. בהמשך התגייס לצה"ל, שירת בנ"מ, אחרי השחרור עבד במפעל "המגדר" בקרית גת, להודו לא נסע ("מקסימום לאילת"), עבר לעבוד במסגרייה באשקלון, עשה הסבה למכונאות, ניהל את מכולת-זוהר ופגש את מרים.

* הפגישה: 91'. הוא גר בזוהר וניהל את המכולת, היא, אחרי הטיול באמריקה, גרה בבית הוריה באופקים, ואז חבר שלו ממושב שדה דוד, אברהם בן זקן, שהיה בן-דוד של מרים, עשה את השידוך. שמעון: "הוא אמר לי 'בוא סע איתי לאופקים'". שמעון הסכים, נכנס לבית והבין שנקלע למארב. "על השולחן היו 4 טון אוכל", מספר, "ואברהם אמר - לכו תעשו טיול". הרעיון התקבל, הטיול הוביל לחברות ("יצאנו לקפולסקי באשקלון") ומשם לחתונה.

* החתונה: אולמי אהרון, אשקלון, 94' ("המתנות כיסו"). קרובת משפחה של שמעון ("לא יודע מה הקרבה") התנדבה להוביל אותו לחופה לצד אח של אמו המאמצת, המנוחה, רחל. את המוזיקה ניגן די-ג'יי מחולון ("המלצה של חבר") ואת ירח הדבש בילו בווילה באילת - מתנה מאורח מצרפת.

* סדר יום: "עכשיו כשאני בתאונת עבודה", שמעון, "אני מתעורר ב-7 וחצי". בדרך כלל ישכים ב-6. כך או כך, בקומו נוהג לשתות תה בטעם אפרסק (1 וחצי סוכר). מרים קמה כבר ב-5 ועשרים ומכינה לעצמה קפה שחור (1 סוכרזית). ארוחת בוקר לא אוכלים אצלם ומרים מכינה 2-3 סנדוויצ'ים לכל ילד. ברבע ל-7 מתייצבות ההסעות הראשונות (לבנים), ברבע ל-8 מגיעה ההסעה של דורין והבית מתרוקן. צהריים יאכלו בבית בין 3 ל-4. מרים מכינה שניצלים, אורז, אפונה וקוסקוס ("אני את המרק, אמא שלי את השאר"). בערב איש לנפשו.

* טלוויזיה: שמעון לא מחמיץ חדשות (ערוץ 2). לדבריו גם אין שורה בעיתון שהוא לא קורא ("ידיעות"). מרים אהבה את "מאסטר שף" והיום היא ב"אח הגדול". "הוא חמוד", אומרת על אלעד. מספרת ששבוע קודם ראו גמד בברית בפתח תקוה ("בן אדם הוא בן אדם").

* חלומות: עמית - "טרקטורון", מאור - "סיירת מטכ"ל", מרים - "בית חדש", שמעון ישמח לבואו של "המיליונר הסודי" מערוץ 8 (תוכנית אהובה), "או שתתקשר זאת ממפעל הפיס", דורין - "חדר משלי".

* החמצה: "אין תחושה כזאת", מרים. שמעון: "שלא יזמתי שום דבר, יש בי פוטנציאל בתחום הכלכלי".

* געגוע: "לילדות ולנעורים עד אחרי הצבא", שמעון, "עד 85' הייתי אופטימי". מרים לא מתגעגעת.

* פתרון למצב: "תמיד יהיה אידיוט שידליק את הגפרור", שמעון. תמורת שלום היה הולך על פשרה, "אבל אני סקפטי". מיואש מהשחיתות במדינה ("היום הלוביסטים נכנסים לכל ועדה בכנסת").

* האושר (בסולם מ-1 עד 10): שמעון 6-7, מרים - 8, מאור - 8.5, עמית - 6, דורין - 7.

זוהר - מושב בחבל לכיש ליד קרית גת, הוקם ב-56' על ידי עולים מתוניסיה ואלג'יריה.

משפחות המעוניינות להשתתף במדור מוזמנות להתקשר: 5624687-03, אי-מייל: avner@haaretz.co.il



הבית. שמעון בן ממשיך



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו