בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תמונה אחת בשבוע | בבית עובדיה יוסף

תגובות

לא כל צילום של שולחן שבמרכזו יושב המנהיג הרוחני ומצדיו יושבים שליחיו, בעלי בריתו וקרוביו על פי סדר חשיבותם הוא איתות ל"סעודה האחרונה". אבל כל צילום שבו עובדיה יוסף יושב במרכז, מואר בפנסי מצלמת טלוויזיה, ידו השמאלית לוטפת את לחיו הימנית של הנשיא פרס, ומשמאלו ובחסותו מתרחשת שיחה קטנה ומחויכת בין בנימין נתניהו לאלי ישי - מספרת סיפור פוליטי שהופך לדיוקן רגעי של מנהיגות.

צילום: תומר אפלבאום

שבע-עשרה פנים גלויות נראות במלואן או בחלקן בצילום הדחוס, המרתק ורב הפרטים של תומר אפלבאום שצולם בשלושה בפברואר בביתו של עובדיה יוסף בהר נוף, במסיבת בר מצווה שחגג אלי ישי לבנו יאיר ציון (זהו הנער משמאל שרק את קצה אפו הישר הנאה אפשר לראות מאחורי ידו המושטת של המקליט מערוץ 10). יו"ר ש"ס ושר הפנים הסביר שלא רצה להטריח את הרב בן התשעים למסיבה המונית בקור העז ולכן התקיימה מסיבה מקדימה בביתו - "מיני בר מצווה" - שאליה הוזמנו נתניהו ופרס וכמובן נציגי התקשורת החרדית והכללית. מצב רוחו של עובדיה יוסף, סיפר כתב "הארץ" יאיר אטינגר שנכח באירוע, היה מצוין והוא חלק לאורחים שבחים וגם את סטירות החיבה הידועות שלו.

יש כמה סוגים של חיבה בצילום הזה, ולא רק בסטירה הקלה מאוד שחולק עובדיה יוסף לשמעון פרס, כמעט בן גילו. מזכירו האישי של הרב, צבי חקק, עומד מעליו, משגיח על הנעשה ונראה מרוצה. מאבטחו של נתניהו, שכבר צפה קודם בסטירה שקיבל ראש הממשלה, נח עכשיו ומשלב אצבעותיו. מאחור עומדים קרובי משפחה, בהם חתן של נכדת הרב (בין המאבטח לחקק, במשקפיים) והם צוחקים ונהנים. איש איש ותפקידו, איש איש והתפעמותו מהאירוע שלכבודו הצטופף בין השולחן לספרייה.

בבית עובדיה יוסף המסיבה מצליחה. הצילום הזה מדגים את הצלחתה, והמוקד שלו נע בין ידו של הרב על לחיו של פרס לבין גומת החן של נתניהו בזמן שאלי ישי, סיבת המסיבה, נבלע בתוכו, כמעט בלתי נראה. בהרכנת הראש למודת הסבל שסיגל לעצמו, ישי מניח לזמן להפעיל את האמנזיה הישראלית המוחקת-כל להרחיק אותו מכישלונו. מי בכלל זוכר את השנה האחרונה של שר הפנים? מי זוכר את התלמידות בעמנואל, את מחאת אמסלם, את הילדים הקטנים של מהגרי העבודה שלא מצליחים לקבל מעמד, ובעיקר מי בכלל זוכר שבין השניים לחמישה בדצמבר, רק לפני חודשיים, היתה שריפה נוראה שלא היה במה לכבות אותה, שאיכלה חיים? ישי מחזיק מעמד. עוד לא הוחלט שיוחלף. הוא הרי כתב מכתבים בענייני כבאיות ותקציב ומכתביו לרשויות נדחו. אפשר רק לשער מה היה קורה אילו היה כותב עשרות מכתבים בענייני גיור ונדחה. אפשר לשער שלא היה צורך להצטופף במיני בר-מצווה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו