בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ועדת נאמן סומכת על הדירקטורים: משאירה את החלטות השכר בידיהם

הדו"ח המסכם של הוועדה קובע כי אין להתערב ישירות בשכר הבכירים, וכי התערבות כזאת תגרום יותר נזק מתועלת ? לפי הוועדה, בקבוצות עסקיות הבנויות בצורת פירמידה אין לבעלי השליטה אינטרס לפקח על שכר הבכירים - ובנוגע אליהן יש לקבוע כללים מחמירים יותר

תגובות

>> בקבוצות עסקיות הבנויות בצורת פירמידה אין לבעלי השליטה אינטרס לפקח בצורה מיטבית על שכר הבכירים - כך מדגיש הדו"ח המסכם שהגישה אתמול הוועדה לבחינת שכר הבכירים.

הממשלה צפויה לדון בהמלצות הוועדה ביום ראשון הקרוב, ולאחר מכן תגיש לכנסת הצעת חוק בעניין.

"בקבוצה עסקית הבנויה בצורת פירמידה", נכתב בדו"ח המסכם, "גדל הפוטנציאל למתן שכר מופרז לשם הגברת התלות של המנהל בבעל השליטה, על חשבון יתר בעלי המניות".

קבוצות עסקיות הבנויות בצורת פירמידה הן חברות אחזקות שבהן החברה האם שולטת במגוון חברות בתחומים שונים באמצעות שרשור של אחזקות. בקבוצה הבנויה בצורה כזו יכול בעל השליטה לשלוט באופן אפקטיבי בחברות הבנות והנכדות - גם אם בפועל הוא מחזיק בהן בשיעור נמוך יחסית.

כך, החברה האם יכולה להחזיק ב-51% מחברה בת כלשהי, שבתורה תחזיקה 51% בחברה נכדה. אף ששיעור האחזקות המשורשר של החברה האם בחברה הנכדה יהיה 26% בלבד - 51% מתוך 51% - החברה האם עדיין תחזיק בשליטה האפקטיבית בחברה הנכדה. בחברות אחזקה מסועפות, מבנה השליטה יכול להתפרש על כמה דורות של חברות, ולכלול אחזקה ישירה במקביל לאחזקה משורשרת.

לפי הוועדה, בקבוצות עסקיות הבנויות בצורת פירמידה יכול בעל השליטה להשיג שליטה אפקטיבית בחברות הבנות באמצעות הון אישי מצומצם יחסית. במקרים כאלה עשוי בעל השליטה לתגמל את המנהלים הבכירים בחברות הבנות באופן מוגזם, במטרה ליצור זיקה אישית אליו. תגמול מוגזם זה עשוי להביא את המנהלים הבכירים בקבוצה לשים את האינטרס של בעל השליטה, או של החברה האם, לפני האינטרס של החברה אותה הם מנהלים בפועל - ולפני האינטרסים של המשקיעים בה.

במטרה להתמודד עם בעיה זו ממליצה הוועדה כי בקבוצות עם מבנה פירמידלי, יידרשו החברות לאשר את שכר הבכירים ברוב של בעלי המניות מקרב הציבור - כלומר בעלי המניות שאינם קשורים לבעל השליטה בחברה. חברי הוועדה אף ציינו בדו"ח כי בימים אלה פועלת גם הוועדה לבחינת הגברת התחרותיות במשק, וההנחה היא שבמסגרת דיוניה תיבחן גם שאלה זו. "לכן, ועדת השרים החליטה להשלים מלאכת החקיקה בעניין זה לאחר גיבוש מסקנות הועדה להגברת התחרותיות במשק", נכתב בדו"ח.

לסמוך על הדירקטוריון

בראש ועדת השרים עמד שר המשפטים, יעקב נאמן, והחברים בה כללו את שר האוצר, יובל שטייניץ, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' יוג'ין קנדל, והשרים לשעבר יצחק הרצוג ובנימין בן אליעזר. הוועדה הוקמה במארס 2010 בעקבות הצעת חוק פרטית להגבלת שכר הבכירים שהגישו חברי הכנסת שלי יחימוביץ' (העבודה) וחיים כץ (הליכוד).

מלבד ההתייחסות הפרטנית לקבוצות בעלות מבנה פירמידלי, נראה כי שוררת הסכמה בין חברי הוועדה כי אין להגביל את שכר הבכירים בחברות הציבוריות - לפחות לא באופן ישיר. הוועדה סבורה ש"אין להתערב באופן ישיר בגובה השכר בחברות הציבוריות. התערבות ישירה אינה מוכרת בעולם ועלולה להביא לנזק העולה על התועלת שבריסון השכר".

עוד נכתב בדו"ח המסכם: "בבסיס מסקנות הוועדה עומדת ההנחה שבמצב הדברים הרגיל בחברה ציבורית, לבעל השליטה - או לדירקטוריון המתמנה בדרך כלל על ידו - אין תמריץ לשלם לנושא המשרה מעבר לשכר שמגיע לו, ולכן יש להותיר את ההחלטה הסופית בידי הדירקטוריון, שלו המומחיות והידע בנושא זה".

בדו"ח המסכם ממליצה הוועדה לחייב חברות ציבוריות לקבוע מדיניות שכר לבכירים, כך ששכרם ייקבע בהתאם למדיניות זו - ממנה יהיה ניתן לסטות רק במקרים מיוחדים שיידרשו אישור נפרד, כפי שייקבע בחקיקה. הוועדה מוסיפה כי יש לפתור את בעיית שכר הבכירים באמצעות הגברת עצמאות הדירקטורים בחברות, הגברת פיקוח הדירקטוריון, שיפור מנגנוני אישור השכר והסדרת מבנה השכר בחברה הציבורית.

הוועדה גיבשה מודל מוסכם שהוכן על ידי משרד המשפטים והרשות לניירות ערך. לפי המודל, יידרשו ועדת הביקורת והדירקטוריון לקבוע את מדיניות שכר הבכירים של החברה, והאסיפה הכללית תידרש להביע את עמדתה ביחס למדיניות ברוב רגיל.

הוועדה סבורה כי על החברות לקבוע בעצמן את מדיניות השכר שלהן, ואינה מציעה לכפות על החברות מבנה שכר מסוים או תקרות שכר. הוועדה אמנם מציעה לחייב את החברות להתייחס לאמות מידה שיפורטו בחקיקה, ולחייב אותן לקבוע תקרות למתן בונוסים והוראות נוספות שייקבעו בחקיקה, אך בד בבד מסבירה כי "קביעה זו אינה מונעת מחברה לקבוע במקרים מתאימים מדיניות לטווח קצר, אם בסופו של יום המדיניות תוביל להשגת מטרות החברה לטווח הארוך".

הפערים - "רעה חולה"

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), הגיב אתמול להמלצות הוועדה ואמר כי פערי השכר הם "רעה חולה", שיכולה לרסק את החברה הישראלית. "יש לטפל בנושא או בחוק או דרך החלטות חזקות שישפיעו בפועל על הגבלת שכר הבכירים והעלאת שכר הזוטרים", אמר גפני.

גד סואן, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, אמר בתגובה להמלצות כי ההחלטת הוועדה שלא להתערב בחקיקה בגובה השכר בחברות הציבוריות - דבר שאינו מקובל בשום מדינה בעולם - היא החלטה נכונה.

"הדבר עולה בקנה אחד עם ההמלצות שלנו, בהן ביקשנו להתמודד עם סוגיית שכר הבכירים באמצעות חיזוק הממשל התאגידי בחברה והגברת השקיפות", אמר סואן. "בהופיענו בפני הוועדה הצענו כי כל חברה ציבורית תקים וועדת תגמול שתהיה מורכבת ברוב דירקטורים בלתי תלויים. הוועדה תגבש את מדיניות התגמול של החברה בכלל ואת מדיניות התגמול לחמשת מקבלי השכר הגבוה בפרט, מדיניות התגמול צריכה להתחשב בצורכי החברה, באמצעיה ובסביבתה הכלכלית, המלצות וועדת התגמול צריכות לעבור לאישור הדירקטוריון".




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו