בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פאריס הילטון, או פאריס, הילטון?

סיפורי מנהטן

תגובות

ב-1964, כשמרב גריפין הגה את שעשועון הטריוויה הטלוויזיוני "ג'פרדי" (סיכון), מחשבים התקיימו בעיקר בסרטי מדע בדיוני. אפילו המחשב שענה בחדווה לכל שאלות צוות "מסע בין כוכבים" המתין בסבלנות להשקתה של סדרת המדע הבדיוני שנתיים מאוחר יותר.

הפורמט המוצלח של ג'פרדי שיגשג במשך ארבעה עשורים - עד השבוע, שבו הובסו שני אלופי האלופים של ג'פרדי בידי מתחרה חדש, פלוני ווטסון. מוחו של אותו ווטסון הוא חדר ממוזג ובו 90 מהשרתים החזקים ביותר של יבמ, ו-16 טרה-בייט של זיכרון המכילים יותר מ-200 מיליון דפי מידע. כל עוצמת המחשוב הזו, שמסוגלת לעשות יותר מ-30 ביליון פעולות חישוב בשנייה, סרה למרותה של תוכנת אינטליגנציה מלאכותית העושה שימוש במאות אלגוריתמים שונים כדי לאפשר לווטסון לעשות את מה שמחשבים עשו עד היום רק בסרטים, דהיינו לענות לשאלות רחבות ואסוציאטיביות בשפה טבעית, בדומה לדרך שבה בני אדם מדברים בינם לבין עצמם.

התוכנה מפרקת את השפה המדוברת ומחפשת בה תבניות, בודקת אותן ואת ההקשרים האפשריים מול בסיס נתונים עצום המצוי באותו חדר (ווטסון אינו מחובר לאינטרנט), ומייצרת רשימה של תשובות אפשריות. אם רמת הביטחון של ווטסון בנכונות התשובה גבוהה מסף מסוים (ותלוי כמובן בסכום הנמצא על כף המאזניים), ווטסון "לוחץ" על הזמזם ונותן את השאלה הנכונה. לכאורה, מחשב אמור להיות מהיר אלפי מונים ממתחרה אנושי במהירות התגובה, אבל מתברר שהאלגוריתם האנושי שמפעיל את אלופי ג'פרדי פיתח גישה מעניינת: הטובים שבמתחרים לוחצים על הזמזם הרבה לפני שהם יודעים את התשובה. האינטואיציה שלהם מספרת להם במהירות הבזק על "תחושה" של היכרות עם התחום או עם ההגדרה, והם מנצלים את השניות הספורות לאחר הלחיצה כדי לאחזר את התשובה מזיכרונם. ווטסון, לעומתם, עובד באופן סדור יותר, אבל מצד שני, ככל שידוע לנו הוא לא מתרגש מהעובדה שהוא מנצח בפעם הראשונה מתחרים אנושיים, או אפילו מכך שהוא עשוי להרוויח המון כסף. ועוד בדולרים.

קל להמעיט בהישג, שהרי מדובר בסך הכל במכונה שיודעת לענות על שאלות טריוויה טוב יותר משאר המין האנושי, אבל המשמעות הטכנולוגית מבשרת את תחילתו של דור מחשוב חדש לחלוטין. אף על פי שאפשר לתאר את ווטסון כאוסף של תהליכים סטטיסטיים ובסופן תשובה אפשרית, העיבוד המקבילי רחב ההיקף שלו (אלפי תהליכי הערכה מתחוללים בתוכנה בעת ובעונה אחת), מהווים חיקוי מוגבל אך מוצלח לדרך שבה אנחנו, בני האדם, חושבים. זו הפעם הראשונה שבה טכנולוגיה יודעת לפתור את בעיית פאריס הילטון מול פאריס, הילטון. הראשונה היא כמובן ידוענית, והשנייה היא מלון בפאריס. לכל מי עושה שימוש בגוגל, הבעיה החישובית הזו מוכרת היטב באופן כזה או אחר: האם מדובר בדיזנגוף ראש העיר או האם זו כתובת של קניון בתל אביב? המוח האנושי יודע להבחין בין שתי האפשרויות במהירות ובקלילות, אבל ווטסון, הקרוי על שמו של מייסד יבמ תומס ווטסון, הוא המכונה הראשונה בהיסטוריה שמצליחה בכך.

לא מדובר כאן בטכנולוגיה עתידית, אלא בפתרון מוכן ובשל, וההשלכות האפשריות מרשימות. קחו למשל את ההשפעה של טכנולוגיה כזו על שוק העבודה. הטכנולוגיה הקודמת, נקרא לה "דור הגוגל", יצרה שכבה חדשה של מקצועות מידע, וכמובן מחקה מהעולם שורה של מקצועות ושל עיסוקים (עיין ערך "סוכן נסיעות"). כמה משרות של שכירים אנושיים יחליפו בניו ונכדיו של ווטסון? חשבו על האתרים והמרכזים הטלפוניים של חברות השירות - בנקים, סלולר, ממשלה וכו': מערכת, שיודעת לזהות שאלות בשפה טבעית ולענות עליהן ברמת ביטחון של 90% ויותר, תשנה לתמיד את הדרך שבה אנחנו מתקשרים עם מוסדות מהסוג הזה.

מה עם החינוך? מה יקרה לסטודנטים שעובדים כיום ב"גזור והדבק" כשווטסון יופיע ברשת? והרפואה? כמו בהמשך לטור שפורסם כאן בשבוע שעבר, הודיעה יבמ על שיתוף פעולה עם אוניברסיטת קולומביה בפיתוח גרסה רפואית של ווטסון. אולי יקראו לו ד"ר ווטסון, על שם עוזרו המהולל של שרלוק הולמס. הדוקטור יהיה עוזר רפואי שיספק לרופא האנושי אבחנות והצעות תוך שהוא מתקשר אתו (ואולי גם עם המטופל) באנגלית אלמנטרית. ד"ר ווטסון אמור להתחיל את שירותו כבר תוך 18 חודשים.

האכסנייה הטבעית של ווטסון תהיה בסופו של דבר הטלפון החכם שלנו. כיום ווטסון אינו מחובר "לענן" המחשוב, מכיוון שהמתחרים בג'פרדי אמורים לסמוך על הידע שלהם ועל זיכרונם בלבד, וגם כי ווטסון עושה שימוש כרגע במידע טקסטואלי שמוצג בפורמט נוח לעיכול עבורו. ממש בקרוב, ווטסון כזה או אחר יחובר לרשת, וכך יוכל להעביר חלק גדול מדרישות החומרה העצומות שלו ליכולת האינסופית כמעט של הענן, וגם יעשה שימוש בבסיס נתונים גדול מיליוני מונים מזה המשמש את ווטסון העולל של היום. התוצאה תהיה שהמכשיר הנייד שלנו ייהפך לטלפון חכם באמת, עוזר אישי אינטליגנטי שיענה על כל שאלותינו.

האם ווטסון הוא אותה אינטליגנציה מלאכותית "חושבת" שעליה שמענו כה רבות? ממש לא. מדובר בעוד כלי, מהפכני ונבון ככל שיהיה, שבסופו של דבר ישפר את איכות החיים שלנו ויוביל לדמוקרטיזציה נוספת של מידע, וזה טוב. או כמו שהפליא לנסח ההוגה ומדען המחשוב ג'ון סילי בראון, "המהות של האנושיות היא היכולת לשאול שאלות, לא לענות עליהן".



קן ובראד מתמודדים מול ווטסון ב"ג'פרדי"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו