בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עבודה קשה? לא, תודה

תגובות

ניו יורק

מנהל בכיר בחברת עורכי דין גדולה סיפר לי שהוא משתאה בכל פעם מחדש כשהוא מראיין עורך דין צעיר המבקש להתקבל לעבודה. המועמדים, הוא הסביר, מבקשים לבדוק אם לא יידרשו לעבוד לילות כימים, כמו שהוא נהג לעבוד בראשית דרכו. "אנשים לא מוכנים להשקיע את הזמן ואת המאמץ כדי לבנות קריירה. זה קורה גם בימים שבהם הכלכלה האמרקאית במצב קשה והאבטלה נמצאת ברמה של 10% - ובפועל אפילו יותר מכך".

משהו קרה לאמריקאים ב-20-30 השנים האחרונות. המעצמה הכלכלית הגדולה השמינה, שבעה וסבאה, והאמריקאים - שהעבודה והכסף עמדו בעבר בראש מעיניהם - רוצים גם ליהנות מהחיים ולא רק לעבוד. לא פלא איפוא שהחוב הלאומי של של ארה"ב צמח באופן קיצוני. הכל היה טוב ויפה עד שהמשבר הכלכלי פרץ בארה"ב. בעוד האמריקאים נסוגים, הסינים - עם גדול ורעב - מנסים לצעוד קדימה בעבודה קשה ומאומצת. ומה עושים האמריקאים? מתרווחים מול מסך הטלוויזיה, מסך המחשב או האייפד.

אזרחי המעצמה החזקה בעולם שואלים מה השתבש. הם תולים את האשמה בגורמים שונים: פעם זה נשיא רשלן כמו ג'ורג' בוש, פעם זה המצב הכלכלי, פעם אלה הרשעים של וול סטריט ששודדים את הקופה הציבורית. עכשיו מגיעים לאמא האמריקאית.

ספרה של איימי צ'ואה מבקש לתת הסבר נוסף לעלייתה של סין לעומת שקיעתה של ארה"ב. האם הסינית נוקשה וקפדנית ולא מוותרת לילדיה עד שהם מצליחים. האם האמריקאית רכרוכית ומנסה להיות החברה של ילדיה במקום דמות סמכותית.

מי שקורא את ספרה של צ'ואה יגלה תמונה מורכבת הרבה יותר. האם הסינית יכולה להגיע לתוצאות טובות כשמדובר בסוג מסוים של ילדים. אבל אין ספק שבאופן כללי, הבית האמריקאי ובית ספר אינם תובעניים מספיק. הילדים הם בעלי מוטיווציה ירודה, נעדרי סקרנות ומבלים שעות מול משחקי וידאו. אם זה לא מספיק, ההורים לא דורשים הרבה מהילדים, רמת המורים בבית הספר לא גבוהה, ולבתי הספר הציבוריים אין מספיק כסף.

לכל זה אפשר להוסיף את שחיקתה של המריטוקרטיה בארה"ב. המעצמה הגדולה בעולם הצליחה במידה רבה בזכות התפישה שאם אתה עובד קשה ואתה טוב במה שאתה עושה - אתה תתקדם ותצליח. במשך השנים השתנתה הגישה הזאת לאחר שהתברר שהשיטה הקפיטליסטית אמנם נותנת צ'אנס גם לחלשים, אבל בדרך כלל החלשים נפגעים ממנה. כיום קבלה לקולג' או למקום עבודה מתבססת לא רק על הישגיך, אלא גם על קבוצת האוכלוסיה שאליה אתה שייך - ויש לך סיכוי טוב יותר אם אתה משתייך לקבוצה שקופחה במשך השנים. התוצאה פשוטה: ילדים והוריהם מבינים שהדרך להצלחה לא עוברת דווקא בעבודה קשה, אלא בהשתייכות למיעוט כזה או אחר ובהיכרות טובה עם השיטה.

הנשיא ברק אובמה מבין היטב מה קורה כאן. כילד הוא נאלץ היה לקום ב-4:00 כדי להתכונן לבית הספר, על פי הנחיית סבתו - שלא היתה סינית. בנאומיו הוא מזכיר מדי פעם להורים שעליהם להיות מעורבים יותר בחינוך ילדיהם: לבדוק את שיעורי הבית שלהם, להיפגש עם המורים ולעקוב אחר הילד.

אבל הכרזות לחוד ומציאות לחוד. הנשיא קורא לחזק את בתי הספר, אבל כדי לעשות זאת צריך לשלם משכורות גבוהות יותר. הנשיא גם קורא לחזק את לימודי המדעים - אבל קשה לעשות זאת כשגיבורת התרבות העכשווית היא סנוקי, צעירה גסת רוח, שמככבת בתוכנית ריאליטי וולגרית המתארת קבוצת צעירים בניו ג'רזי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו