בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השקל התחזק - ובנק ישראל הפסיד 17.9 מיליארד שקל

בנק ישראל: מדובר בהפסד "על הנייר" בלבד, אנו לא פועלים למטרות רווח ? גורמים מחוץ לבנק: הפסד ענק לפי כל קריטריון, צריך לשאול אם מדיניות רכישת הדולרים שווה את ההפסד הגבוה ? מאזן הבנק הסתכם בסוף 2010 ב-274 מיליארד שקל - גידול של 8.6% לעומת 2009

תגובות

>> בנק ישראל הפסיד ב-2010 כ-17.9 מיליארד שקל, לעומת רווח של 1.4 מיליארד שקל ב-2009 - כך עולה מהדו"חות הכספיים של הבנק שהתפרסמו אתמול. בבנק ישראל טענו אתמול כי מדובר בהפסד על הנייר בלבד, הנובע מהצורך להציג את הדו"חות במונחים שקליים.

רוב ההפסד, 17.6 מיליארד שקל, נבע מפערי השערים בשוק המט"ח. ההפסד נובע מהתחזקות השקל ב-2010 מול המטבעות העיקריים שבהם מוחזקות יתרות המט"ח של בנק ישראל. ב-31 בדצמבר 2010 - היום שבו נחתם מאזן הבנק - השקל היה חזק במיוחד.

בימים האחרונים, על רקע האירועים בלוב, התחזקו המטבעות הזרים והשקל נחלש. בבנק בבנק ישראל ציינו אתמול כי אם המאזן היה נסגר לפי שער הדולר-שקל מאתמול, 3.66 שקלים לדולר, ושער היורו-שקל מאתמול, 5.02 שקלים ליורו, ההפסד היה של 7.6 מיליארד שקל בלבד.

יתרות המט"ח - לעתות חירום

גורמים בשוק כי מדובר בהפסד עצום - הגדול בהפסדי הבנק בעשרות השנים האחרונות - שנובע ממדיניות רכישות המט"ח של הנגיד סטנלי פישר בשלוש השנים האחרונות. לפי הכלכלנים, הבנק לא יכול להסתתר מאחורי נימוקים של תאריך סגירת המאזן. הכלכלנים טוענים כי הפסד שנתי של 17.9 מיליארד שקל בחברות עסקיות היה מביא לעריפת ראשים. לפי אותם גורמים, הגורמים האחראים במגזר הציבורי צריכים לשאול את השאלה, האם מדיניות רכישת הדולרים של בנק ישראל היתה שווה את עלות ההפסד הגבוה הזה.

בבנק ישראל הסבירו אתמול כי יתרות המט"ח שבידי הבנק נועדו לספק למשק נזילות במט"ח לשימושים בחו"ל בעתות חרום יוצאות מן הכלל בעת שאי אפשר, מסיבה כזו או אחרת, לייצא סחורות, למשל, בעת התממשות סיכונים גיאו-פוליטיים. לכן המשתנה החשוב הוא ערך היתרות במט"ח ולא בשקלים. חשיבות היתרות היא ביכולת הקנייה שלהן בחו"ל. יכולת זו נמדדת במונחי מט"ח ולא מטבע מקומי. בבנק מציינים גם כי אירועים שבעקבותיהם נדרש שימוש ביתרות המט"ח גורמים בדרך כלל, במקביל, לפיחות בשער המטבע המקומי ולרווח במונחי שקלים.

בנק ישראל הרוויח ב-2010 800 מיליון דולר (2.9 מיליארד שקל) מניהול יתרות המט"ח של המדינה. מדובר ברווח נמוך על ניהול יתרות בהיקף שיא בתולדות המדינה. ב-2009 הסתכמו רווחי המדינה מניהול היתרות ב-5.2 מיליארד שקל. ב-2008 רשם הבנק הפסד של 0.6 מיליארד שקל, מניהול יתרות המט"ח.

ב-2010 הגיעו יתרות המט"ח של ישראל לשיאים חדשים. בסוף דצמבר 2009 הסתכמו יתרות המט"ח של בנק ישראל ב-60.6 מיליארד דולר ובסוף דצמבר 2010 ב-70.9 מיליארד. בנק ישראל קנה ב-2010 יתרות בסך 11.9 מיליארד דולר. רווח של 0.8 מיליארד דולר על סך יתרות ממוצע של כ-65 מיליארד דולר נחשב נמוך ביותר. לטענת הבנק, הירידה ברווחים ב-2010, אף שהיקף היתרות ב-2010 היה גבוה בהרבה, נבעה משתי סיבות: ב-2009 נרשמו רווחי הון משמעותיים בשל ירידת התשואות בשווקים העולמיים, ועלייה בתשואות לקראת סוף 2010.

ירידה חדה בהוצאות השכר

מאזן בנק ישראל הסתכם בסוף 2010 ב-274 מיליארדי שקל, לעומת 252 מיליארד בסוף 2009 - גידול של 8.6%. ב-2008 הסתכם מאזן הבנק ב-169 מיליארד שקל. עיקר הגידול במאזן הבנק ב-2010 וב-2009 בצד הנכסים נובע מהגדלת יתרות המט"ח של המדינה, המנוהלות על ידי בנק ישראל. מנגד, בצד ההתחייבויות וההון, עיקר הגידול נובע מעלייה נטו בכלים המוניטריים - מק"ם (מלווה קצר מועד) ופז"ק (פיקדון לזמן קצוב), בניכוי הגידול ביתרת ההפסד של הבנק.

בבנק ציינו אתמול שהבנק אינו בנק מסחרי או גוף עסקי רגיל, והפעילות הפיננסית שהוא מבצע לא נועדה לשם יצירת רווחים, אלא לשם השגת יעדיו כפי שהם כתובים בחוק. בבנק טוענים שהמדיניות המוניטרית ומדיניות שער החליפין מאז 2008 היתה גורם מכריע לכך שהמשק הישראלי צלח את המשבר הכלכלי העולמי בצורה טובה בהרבה ממשקים אחרים.

בבנק הוסיפו כי לעתים הכלים הנדרשים להשגת היעדים המקרו-כלכליים פועלים בניגוד להשגת רווחים לבנק. כך למשל, בשנתיים האחרונות שבהן פעל הבנק להקטנת השלכות המשבר על המשק, צמיחתו הואצה והתבטאה, בין היתר, בעלייה בהכנסות המדינה ממסים ועלייה בתעסוקה. בנק ישראל, בבואו לקבל החלטות מדיניות, לוקח בחשבון את כל ההשלכות האפשריות של המדיניות - כולל את ההשלכות על מאזן הבנק, על צמיחת המשק, התעסוקה ותקבולי המסים. לפיכך, ביצועי תיק היתרות צריכים להיבחן ולהידון כחלק ממסגרת המדיניות המקרו-כלכלית הכוללת.

דו"ח בנק ישראל מציין כי הוצאות השכר והזכויות של עובדי בנק ישראל וגמלאיו (כ-1,600) הסתכמו ב-2010 ב-450 מיליון שקל, לעומת 804 מיליון ב-2009 ו-551 מיליון ב-2008. ההוצאות הגבוהות ב-2009 כללו עדכון חד-פעמי של ההפרשה להתחייבות לפנסיה ולתשלומי פרישה. הדו"חות הכספיים של בנק ישראל מוצגים לפי כללי חשבונאות מקובלים, תוך התאמתם לפעילות המיוחדת של בנק מרכזי, כפי שמקובל גם בבנקים מרכזיים אחרים בעולם. הדו"חות מבוקרים על ידי רואה חשבון חיצוני, המפרסם את חוות דעתו במצורף לדו"חות.




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו