בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איש עשייה של פעם

נחום רז, ממייסדי קריית עתידים, 1936-2011

תגובות

נחום רז נולד בעיירה זאמברוב שבפולין, וכתינוק עלה ארצה עם משפחתו, שהתיישבה בתל אביב. הוא למד בבית הספר ביל"ו ובתיכון מקצועי מקס פיין, וכנער התקבל כחניך למשרד הביטחון, שם החלה היכרותו הקרובה עם שר הביטחון וראש הממשלה דוד בן גוריון. אחרי שירות צבאי ב"גבעתי" הוא חזר לעבוד במשרד הביטחון, ומראשית שנות ה-60 ניהל חיים עשירים בפעילות ציבורית, כלכלית ומפלגתית, מטביע את חותמו המתמשך על תל אביב הצומחת, ולא פעם ממלא יותר מתפקיד אחד בו בזמן.

ב-1959 הוא היה ראש אגף הצעירים של מפא"י במחוז תל אביב, ונתן וולוך, שהחליפו בתפקיד, מספר ששימש סמכות לצעירים רבים, וחוש ההומור המושחז שלו הוליד בדיחות שעדיין רשומות על שמו. הוא היה נאמן לבן גוריון, וכש"הזקן" פרש ממפא"י לרפ"י, הוא הלך בעקבותיו. השניים התכתבו, ובן גוריון כתב לו באחד ממכתביו, כי "לא טוב שאיש אחד ישמש זמן ארוך יותר מדי בהנהגת המדינה, ויזהו את הנהגת המדינה באיש אחד".

אחרי משרד הביטחון שימש רז עוזר למנכ"ל מפעלי נייר חדרה, וב-1969 - במקביל לחברותו במועצת עיריית תל אביב-יפו - הוא כיהן כיו"ר החברה לפיתוח תל אביב ויו"ר מועצת המנהלים של היכל הספורט ביד אליהו. בעקבות "נס בדאלונה" של ראשית 1967, שבו השיגה מכבי תל אביב ניצחון סנסציוני על יריבתה הספרדית, גבר באחת העניין בכדורסל, והוחלט לשדרג את האולם ביד אליהו (שנקרא אז על שם יוסף בורשטיין, איש ציבור, וכיום, כנהוג במחוזותינו, "היכל נוקיה"). בהובלתו של רז, ובתכנונם של האדריכל זאב פורת ואינג'ינר אשר מילשטיין, הוגדל המקום וקורה בתקרת מתכת, והפך לאולם כדורסל בינלאומי.

ב-1973 התמנה רז למנכ"ל מרכז הספורט הלאומי ת"א, שהקים וניהל את איצטדיון האתלטיקה בהדר יוסף. שנה אחר כך הוא התבקש על ידי ראש העיר יהושע רבינוביץ' לנהל במקביל גם את חברת "עתידים", המשותפת לעירייה ולאוניברסיטת תל אביב, שנועדה לעודד מחקר ופיתוח טכנולוגי עם האקדמיה, לפתח מקורות תעסוקה ולהשביח את צפון מזרחה של תל אביב. קריית עתידים, שהוקמה ברמת החייל, ענתה על היעדים הללו במלואם.

"איש עשייה של פעם", מכנהו חברו בן-עמי ארליך, "לא כמו המנהלים היום, עם מאסטר במינהל עסקים". היו שהרימו גבה למראה האיש הפעלתן, שנהנה מיותר ממשכורת אחת, אך איש לא חלק על יכולותיו הניהוליות. מה גם שבמקביל המשיך לשרת את הציבור: כיו"ר ועדת הכספים של חברת "אתרים", הוא החזיר את המרינה לרשות החברה; כיו"ר האגודה לתרבות הדיור, הקים את סניף תל אביב; במשך שנים היה פעיל בקידומה של אוניברסיטת תל אביב; וכיועץ לראשי השב"כ, הוא סייע לפורשי הארגון להיקלט בעבודה או בעשייה ציבורית.

עוד הוא מוביל בבטחה את מרכז הספורט ואת עתידים, ומשבר פקד את מרכז הירידים בראשית שנות ה-80, בשל האינפלציה הגדולה והתנהלותו הבעייתית של המנכ"ל. ראש העיר דאז, שלמה להט, קרא לרז אל הדגל, להציל את המצב. בעיצומן של חקירות משטרה על אי סדרים בעבר, צמצום בכוח האדם וחשש מסגירת מרכז הירידים, הצליח רז לייצב את המרכז, להפריד בו עסקים מפוליטיקה - ובעקבות תערוכת "אגריטך" מוצלחת - למסור אותו כשהוא עומד שוב על רגליו למחליפו יצחק ברנר.

תוך כדי כך הוא תרם תרומה נוספת לתל אביב, כשב-1985 גאל יצירה של המתעד הגדול של העיר העברית הראשונה, נחום גוטמן. רז גילה כי "ימים ראשונים", יצירה ענקית שצייר גוטמן לתערוכת היובל של תל אביב, מוטלת באחד המחסנים, מפורקת ומוזנחת, וחלקים ממנה אפילו נוסרו. היצירה הועברה למוזיאון תל אביב, שם שקד המשחזר דורון לוריא להחזיר עטרה לישנה, בסיוע חמי גוטמן, בנו של הצייר. עירו תל אביב גמלה לו על שירותו המצוין למענה, בהעניקה לו את אות יקיר העיר.

חברו העיתונאי יואל מרקוס אומר כי הפרישה מהפעילות באוניברסיטת תל אביב היתה קשה עליו. בכלל, דומה כי המושג פרישה היה זר לו, אפילו בעשור השמיני לחייו. אמנם נעמה לו הישיבה עם החברים ב"אקסודוס" ואחר כך ב"אולגה", אך הפעילות האינטנסיבית חסרה לו ואל החלל הזדחל הסרטן הקטלני. אשתו זהר, אם בנותיו אביגיל ודנה, אמרה כי מת פעמיים, כשהפעם הראשונה אירעה "לפני כחמש שנים, כשנאלץ לפרוש ונלקחה ממנו תמצית חייו ויצירתו".



נחום רז



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו