בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ילדה בשבוע | נטלי יונטוב, בייבי מוצארט

נטלי יונטוב, בת 13, בשבוע שבו זכתה בפרס ראשון בתחרות פנינה זלצמן לפסנתרנים צעירים

תגובות

נטלי יונטוב, בת 13, ילדה קופצנית וחייכנית, הפכה השבוע לכוכבת מקומית בכפר סבא. במסדרונות המרכז למוסיקה בעיר עוצרים אותה, מחבקים, ובפנים גאים מברכים שוב ושוב על ההישג - פרס ראשון בתחרות על שם פנינה זלצמן לפסנתרנים צעירים, בקטגוריית הנגנים עד גיל 15.

יונטוב נראתה נרגשת ממעמדה החדש ונהגה בנימוס ובאדיבות כלפי המעריצים, כולם מבוגרים ממנה בכמה עשרות שנים. היא גם יודעת כבר איך לדבר עם העיתונאים: לא לשכוח להזכיר את המורה לפסנתר, אדלה אומנסקי, שבלעדיה כל זה לא היה קורה, ואת אבא יוסף כמובן, שעוזר ומשקיע הרבה מאוד.

בדמיוני עולה אב קפדן שמשגיח שתתאמן לא פחות משלוש שעות ביום, ושומר שהחברים לא יפריעו. יונטוב אומרת: "אבא עוזר לי להבין את המוסיקה עצמה, את מה שמרגישים. טכניקה זה חשוב, אבל היא לא שווה כלום בלי הרגש. אז אבא עוזר לי - בעזרת סרטים ודימויים ודוגמאות - להכניס לנגינה את הרגש".

לקראת התחרות הם ישבו שעות ארוכות וצפו בסרטים. הקטע מילדותה של ז'אן ד'ארק בסרטו של לוק בסון עזר ליונטוב להתחבר ל"יוליה הנערה", ריקוד מתוך "רומיאו ויוליה" מאת סרגיי פרוקופייב. הסונטה של בטהובן, היצירה השנייה שניגנה, היא לדבריה יצירה לא אופיינית למלחין שהמעיט בגילוי רגשות ולפתע מביע רגש. זה הזכיר לה את סיפור "היפה והחיה", על המפלצת שמתגלה כיצור עדין נפש, ולכן הם צפו יחד בסרט.

הוריה אינם מוסיקאים. אמה, רימה, היא פיסיקאית שמלמדת מתמטיקה בבית ספר התיכון ואביה כימאי שעובד במפעל טרה, אבל בבית שומעים הרבה מוסיקה קלאסית. ויש גם אח. נטלי אמנם אוסרת על אמה להזכיר אותו, אבל די מהר מתפתה לדבר עליו בעצמה: יבגני, האח הבכור והנערץ עליה, בן 22, הוא פסנתרן שלומד באקדמיה למוסיקה. האם רימה אומרת שמכיוון שיבגני ניגן בפסנתר, לנטלי היה ברור שגם היא תעשה זאת. בגן חובה התחילה לנגן באורגנית ובכיתה א' עברה לפסנתר. מאז היא מנגנת שלוש שעות ביום, בלי שיכריחו אותה. לטענתה, היא תרגיש מוזר מאוד אם לא תנגן. "מוסיקה קלאסית זה דבר מחנך", אומרת הילדה. "זה גם עוזר לי להיות עם יותר משמעת עצמית, וגם עוזר לי להרגיש דברים יותר לעומק. אני אוהבת את כל התרבות סביב המוסיקה הקלאסית. אני חושבת שהמוסיקה נתנה לי כל כך הרבה דברים במשך השנים, ולא הייתי רוצה שזה יהיה אחרת. זה מפתח מאוד את הזיכרון ואת הדמיון".

חוץ מהמוסיקה היא מנהלת לדבריה חיים רגילים: אוהבת ללמוד תנ"ך וביולוגיה, שרה במקהלה ועם החברים שאינם חלק מעולם המוסיקה היא מדברת גם על תוכניות ריאליטי, "אבל אני רואה רק את הפרקים הראשונים ואת הגמר", היא אומרת.

נטלי מודה שאמנם לא בדיוק בחרה לבדה לנגן על פסנתר אלא הלכה בעקבות אחיה, אבל בדיעבד היא מבינה את משיכתה לכלי, שנושא בקרבו את כל טווח הצלילים. חוץ מפסנתר היא גם אוהבת חליל צד. היעד הבא שלה הוא ללמוד לנגן את "מפצח האגוזים" מאת צ'ייקובסקי, יצירה שמיועדת לנגנים מעט מבוגרים יותר. למה דווקא את היצירה הזאת? נטלי שוב מחייכת. "יבגני ניגן את זה בגיל 16". *



נטלי יונטוב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו