בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ציפרלנד | עוזי ארד, נסיך הבצה

אנשי אקדמיה שפונים לפוליטיקה, כמו עוזי ארד למשל, משכנעים את עצמם שביכולתם להשפיע על ההיסטוריה. כמעט תמיד זה נגמר במפח נפש

תגובות

בבצה המצחינה, השחורה מרוב זוהמה, של הפוליטיקה הישראלית, שט במשך זמן לא מבוטל ברבור צחור ושמו עוזי ארד, פרופסור, יועץ ראש הממשלה לביטחון לאומי. כדרכם של הברבורים, הוא הכניס מפעם לפעם את צווארו לתוך המים המרופשים ואז חזר וזקף אותו. ברבורים הם יצורים שמצטלמים נהדר בגלויות לתיירים. הרי הוא הובא במיוחד כדי ששוכני הבצה המסריחה יוכלו לפנטז שהם חיים באירופה או בצפון אמריקה ולא במי האפסיים של הלבנט. מוזר כמה זמן לקח לברבור האינטליגנטי הזה להבין שהוא רק פנטסיה.

ולא רק פנטסיה, אלא פנטסיה בתוך פנטסיה כללית של כולנו. כי אין הזיה נוחה יותר לשכשך בה מאשר עצם החלוקה בין טוהרו האינטלקטואלי כביכול של עולם האקדמיה ללכלוך הפוליטי של עולם המעשה. האמנם שונים העולמות האלה כל כך זה מזה כפי שנוהגים לצייר זאת? הרי כל מי שמתמצא במקצת במסתריו של העולם האקדמי הישראלי יודע שהוא יכול להכניס לכיס הקטן את הממשל הישראלי מבחינת התככים הפוליטיים ומאבקי הכוח והדורסנות.

מיתוס האיש הישר מן האקדמיה שלא עמד בסבלות הפוליטיקה הודבק ליגאל ידין ולאמנון רובינשטיין. הוא הודבק לאבישי ברוורמן, השר לענייני מיעוטים עד לפני חודש ימים. השיוטים הללו, הלוך ושוב, בין הפוליטיקה לאקדמיה, למי הם מועילים בעצם? כאמור: אנשי אקדמיה יישארו מבוקשים תמיד בתור קישוט ללכלוך הפוליטי. והם יודעים זאת, כאמור, אבל תכופות היצר חזק יותר מהתודעה.

אנשי המעלה האלה משכנעים את עצמם שהם אידיאליסטים, בעוד שלמעשה מנחה אותם ההיבריס, כפי שלימדונו קדמונינו היוונים. הם אומרים בלבם: "מה, אני אגמור את חיי כפרופסור ולא אטביע את חותמי בהיסטוריה? יכול אוכל לגורל שתקע אותי במקום שתקע אותי! אני אצמיח כנפיים שייקחו אותי אל השמש". במקרה של עוזי ארד, השמש היתה בנימין נתניהו.

ההיבריס הזה אינו שונה, דרך אגב, מן ההיבריס של קציני צה"ל הבכירים, הסבורים, שאם ידעו להצעיד לגיונות אלי קרב יוכלו אחרי פרישתם להצעיד גם אזרחים. כך באו על הפוליטיקה הישראלית כמה קטסטרופות לא קטנות. קטסטרופת אהוד ברק היא כיום הבולטת ביותר. האמונה בהבנתו של איש הצבא בפוליטיקה אינה שונה מהאמונה של אנשי ש"ס בהבנתו של עובדיה יוסף בפוליטיקה: כל המאמינים כסילים באותה מידה, גם אלה המאמינים בהבנתם של פרופסורים למדיניות במדיניות, וגם הפרופסורים (מסוגו של ארד) המאמינים שממשלים אינם שונים בעצם מסמינריון באוניברסיטה. ואז האלים מתנקמים. השמש ממיסה את כנפיהם, והם נופלים.

ועוד פנטסיה קולקטיבית יש: פנטסיית היועץ, מי שכביכול יודע יותר. שבעתיים נפלנו ולא קמנו מרוב עצות יועצים: יועצי תדמית מופלאים שלא הועילו בכלום ולא חיזקו אף כהוא זה את הפופולריות של לקוחותיהם הפוליטיקאים. יועצי השקעות שדים משחת שלא חזו שום נפילה בבורסה. יועצים לביטחון שבסיכום כללי של תקופת כהונתם אתה מגרד את הפדחת ותוהה: האם הביטחון הלאומי שלי במצב טוב יותר משהיה אלמלא היו קיימים? הרי גוגול בזמנו צחק עליהם, על היועצים הללו של הצאר. בסיפוריו, אחד מהם איבד את האף שלו ואחר את האדרת ושלישי סתם הלך לאסוף נפשות מתים.

חידה: לאיזו קטיגוריה מהשלוש שייך עתה עוזי ארד כעוס הארשת, מי שפתאום בא ליברמן ונתן לו אגרוף באף (כשסירב למנותו לשגריר בלונדון), ונתניהו פשט לו את האדרת, ונפשות המוז'יקים (כולנו, בעצם), הנאנקות זה שנים תחת עול אפס המעשה המדיני של נתניהו, מגלות פתאום שהיה כל הזמן מי שקיבל משכורת כדי להמר על חוסננו המדיני, ואז קיבל משכורת של יועץ כדי להמר על ביטחוננו הלאומי? פתרון החידה מצוי כמדומה בגוף השאלה.

עוזי ארד, ייאמר ודאי, תרם רבות למדינה ולחברה ולא יפה לבייש אותו. אני מניח שאם ייקח לו יועץ תדמית, הוא ייעץ לו להצניע איכשהו את החלק הזה בקריירה שלו, כיועץ לנתניהו, ולהבליט את יתר התרומות. אבל גם אם יוותר על יועץ ויילך לסתם סבתא הקוראת בקפה, היא תהפוך את הספלון ואז תעיין במשקע המלוכלך שנשאר על דפנותיו ותמלמל את המימרה שלא צריך להיות פרופסור כדי להכירה: מי שהולך לישון עם כלבים, שלא יתפלא שיום אחד יזרקו אותו לכלבים. *




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו