בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איך הפך ניסיון שוד בפקיסטאן למשבר ביחסים עם ארה"ב

איך הפך ניסיון שוד כושל למשבר דיפלומטי, שמאיים לשבש את מדיניות ארה"ב בפקיסטאן ובאפגניסטאן

תגובות

דיפלומט אמריקאי נוסע ברחובות הסואנים של לאהור, פקיסטאן. מכוניתו בולמת ברמזור אדום ולפניו עוצר לפתע קטנוע, שרכובים עליו שני גברים. עובד השגרירות, עדיין מאחורי ההגה, שולף את אקדח הגלוק החצי אוטומטי שלו ויורה בהם חמש יריות. השניים נהרגים.

בסרט הוליוודי טיפוסי מתפתח בשלב זה מרדף: המשטרה המקומית דולקת אחרי הסוכן הזר. מכוניות והולכי רגל נפוצים לכל עבר, קליעים שורקים. במציאות, היריות שהרגו את מוחמד פהים, בן 19, ופייזאן חיידר, בן 21, שני העבריינים על האופנוע, יצרו תסבוכת דיפלומטית שפתרונה אינו נראה באופק.

במוקד התקרית ניצב ריימונד דייוויס, בן 36. רשמית הוא עובד שגרירות ארצות הברית בפקיסטאן. במרדף נדרס גבר פקיסטאני נוסף, על ידי מכונית אמריקאית שנחלצה לעזרת דייוויס. דייוויס נעצר בלאהור ב-27 בינואר, יומיים לאחר התקרית, ואמר שהשניים ניסו לשדוד אותו ושהגן על עצמו. ארה"ב ניסתה להביא לשחרורו, בטענה שהוא נהנה מחסינות של איש הסגל הדיפלומטי, ולכן פקיסטאן צריכה לגרש אותו. הפקיסטאנים לא התרשמו. היוהרה של הדרישה האמריקאית רק הרגיזה אותם. האהדה לדייוויס הידרדרה לשפל השבוע, לאחר שנודע שהוא איש הסי-איי-אי.

גם שני השודדים לא עוררו רגשות חמים מדי בציבור הפקיסטאני. בכליהם נמצאו טלפונים סלולריים ששדדו מוקדם יותר באותו יום. אבל הידיעה שאחד מהם נורה בגבו - כלומר, כשניסה להימלט - הטתה את הכף לרעת דייוויס. המנהיגים הרוחניים בפקיסטאן דרשו להעמידו לדין.

איכשהו, כמו בהסתבכויות קודמות במגעים עם האוכלוסייה המקומית במדינות שיש בהן נוכחות צבאית אמריקאית, התברר שדייוויס, בעבר לוחם קומנדו, הוא אחד מעובדיה של חברת בלאקווטר (Blackwater). החברה נאלצה לשנות את שמה לזי (Xe), לאחר שיוחס לאנשיה טבח אזרחים בבגדאד. בארבע השנים האחרונות היה דייוויס קבלן משנה של הסי-איי-אי בפקיסטאן, שם עסק באבטחת אישים.

כותרות העיתונים הפקיסטאניים זעקו שדייוויס הוא "איש הסי-איי-אי". העיתון "אקספרס טריביון" אף ייחס לו קשרים עם הטליבאן הפקיסטאני. בכירים פקיסטאנים אמרו לעיתון, שדייוויס חשוד בגיוס צעירים לפעילות טרור.

מלחמת הצללים שמנהלת ארה"ב בפקיסטאן - לפי הגרסה הרשמית של הממשלה המקומית, אין בשטח המדינה חיילים אמריקאים - נחשפה בגלל שני שודדים על קטנוע. הדיווח על השתייכותו של דייוויס לסוכנות הביון האמריקאית העמיד בסכנה את שיתוף הפעולה בין השירותים החשאיים של שתי המדינות. אם בעבר היו לארה"ב טענות אל הצבא הפקיסטאני, שלא הפגין להיטות יתרה ברדיפת הטליבאן, הפעם היה זה תורה של סוכנות הביון הפקיסטאנית, ISI, להעלות חשדות ביחס לאמריקאים. לראשי ה-ISI יש עכשיו יסוד לחשוד שארה"ב עוקפת אותם ומנהלת פעילות עצמאית בשטחם.

דייוויס היה אחראי לביטחונם של אנשי הסי-איי-אי, שעסקו במעקב אחר ארגוני טרור בפקיסטאן. אף על פי שארה"ב טענה שלא היה לו קשר לעבודתם של אנשי הסי-איי-אי, במודיעין הפקיסטאני תהו "כמה עוד ריימונד דייוויסים מתרוצצים בסביבה". פקיסטאן אמנם מקבלת סיוע צבאי מארה"ב, אבל שלא כמו שכנתה אפגניסטאן, היא אינה מדינה כבושה.

הטלטלה שפוקדת בשבועות האחרונים מדינות במזרח התיכון ובצפון אפריקה מלמדת, שאירוע יחיד עשוי ליצור גלי הדף אדירים. תקרית דייוויס העלתה על פני השטח את הרגשות האנטי-אמריקאיים המבעבעים בפקיסטאן. איש אינו מאמין שהתסריט הגרוע ביותר - דייוויס יועמד לדין בפקיסטאן ויוצא להורג בגלל הירי - יתממש. רוב הסיכויים שדייוויס יוחזר לבסוף לארה"ב.

אבל אין ספק שהסיפור חיבל במאמצי האמריקאים לשפר את תדמיתם בציבור הפקיסטאני. פרשנים מקומיים מעידים כי לנוכח ההסתה נגד ארה"ב והמערב, רק אמריקאים מעטים מעיזים לצאת לרחובות בפקיסטאן. ראש מפלגה דתית מקומית, לדוגמה, הכריז שהאמריקאים אולי מתחפשים לעובדי ארגונים הומניטריים ולדיפלומטים, "אבל המטרה העיקרית שלהם היא לרגל". דוברו של הנשיא, אסיף עלי זרדארי, אמר השבוע שהסוגיה תוכרע בבית המשפט הפקיסטאני. אבל בית המשפט בלאהור מתמהמה. ההחלטה בנוגע למעמדו של דייוויס, שהיתה אמורה להתקבל בתוך 48 שעות לכל היותר, מתעכבת.

שרת החוץ של ארצות הברית, הילרי קלינטון, ניסתה לשכנע את ראש ממשלת פקיסטאן, יוסוף רזה גילאני, לשמור על יחסים תקינים בין המדינות. אבל יש להניח שהישרדות ממשלתו של גילאני מטרידה אותו יותר. למעשה, עתיד הממשלה הפקיסטאנית צריך להטריד גם את האמריקאים, לנוכח הסכנה שקיצונים יתפסו את השלטון במדינה או שהצבא יחולל הפיכה.

ביום הנשיא, שהוא יום חופשה בארה"ב, כינס משרד החוץ האמריקאי מסיבת עיתונאים שהתמקדה במאמצים לשחרר את דייוויס. "ראש הממשלה גילאני הבהיר בפרלמנט הפקיסטאני, שארצו וארה"ב חלוקות בנוגע לפרשנות החוק הבינלאומי", אמר דובר משרד החוץ פיליפ קראולי. "אנחנו סבורים שמר דייוויס הוא חבר סגל השגרירות באיסלאמבאד ולכן זכאי לחסינות דיפלומטית מלאה ואסור לעצור אותו. אנו מודעים היטב לקשיים שממשלת פקיסטאן מתמודדת אתם בדעת הקהל, ולכן ניהלנו אתם מגעים שוטפים בחודש האחרון. אבל המסר שלנו לא השתנה - עליהם לשחרר אותו בהקדם. אנחנו רוצים לסיים את הפרשה בהקדם, כדי שלא תהפוך מכשול במערכת היחסים שלנו עם פקיסטאן ולא תחבל במאבק המשותף שלנו בקיצונים המאיימים על פקיסטאן ועלינו".

בכיר במשרד החוץ, שדיבר בעילום שם, הדגיש כי "החוק הבינלאומי מאוד ברור. פקיסטאן וארה"ב חתומות על אמנת וינה ליחסים דיפלומטיים. הוא נהנה מחסינות במסגרת האמנה. אם הפקיסטאנים אינם מרוצים, הפתרון היחיד הוא להגדיר אותו אישיות לא רצויה ולבקש ממנו לעזוב את המדינה בהקדם. כל מעשה אחר, לרבות העמדתו לדין, אינו עולה בקנה אחד עם מעמדו כאיש סגל דיפלומטי".

כשנשאל אם מעמדו של דייוויס נשאר בתוקף לאחר שנחשף שהוא עובד בשביל הסי-איי-אי, השיב הבכיר האמריקאי: "זה כל העניין בחוק - לא בודקים מעבר להודעה הראשונית על מעמדו. הם יכולים רק להכריז שהוא לא רצוי, והם לא עשו זאת". *



מפגינים הדורשים לתלות את דייוויס באשמת ריגול, בלאהור. הפרשה חשפה את מלחמת הצללים שמנהלת ארה'ב בפקיסטאן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו