בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בדרום סודאן מקווים שהכדורסל המקצועני יוציא אותם מהעוני

צעירים רבים בדרום סודאן, שמתאוששת משנות מלחמת האזרחים, מקווים שהכדורסל המקצועני יוציא אותם מהעוני והאלימות. לא מזיק שרבים מהם מתנשאים לגובה של שני מטרים ויותר

תגובות

בשני הניסיונות הראשונים פגע הכדור בטבעת, הסתחרר באוויר ועף החוצה. הקהל השמיע אנחה עמוקה. מנגיסטו דנג בן ה-16 כידרר שוב למרכז המגרש, והתכונן להטבעה האחרונה שלו בערב הזה. דנג קרא לשחקן בקבוצתו, שעמד ממש ליד קו העונשין בגבו אליו. הוא קפץ כחגב, חלף מעליו ונתלה על הטבעת. הקהל קם על רגליו בהתרגשות. מצלמות הטלפונים הניידים תיקתקו. מנגיסטו דנג, אלוף ההטבעות, ג'ובה סיטי 2011.

אחרי עשרות שנים של מלחמת אזרחים שורר סוף סוף שקט בדרום סודאן. בקרוב יצהיר הדרום על עצמאות ועל פרידה מהצפון, בעקבות משאל עם שבו הצביעו 99% מתושבי הדרום על רצונם להיפרד מצפון המדינה. עם התקופה החדשה שבפתח, אנשי הדרום מתחילים לגלות מחדש את עצמם ולהסתגל לכל מה שנעלם, עוות או נקבר תחת משא המלחמה.

שיגעון הכדורסל הוא חלק ממי שהם, או ממי שהיו. מנוט בול, הענק הסודאני שהתנשא לגובה 2.31 מטרים, היה הראשון שהפך לכוכב בליגת הכדורסל הטובה בעולם, האן-בי-אי, לפני כ-25 שנה. מאז, שחקנים מוכשרים רבים, שאחדים מהם נמלטו מהאלימות בדרום סודאן, עשו קריירות מבוססות במכללות האמריקאיות.

עם האגדה נולדו גם קלישאות ובדיחות. היום, עם זאת, בשחרו של שלום, נראה כי מאמצים את הספורט הזה במרץ מחודש, ויחד אתו קם גל שני של כישרונות. מדובר בספורטאים מגוונים וחזקים להפליא, ובעלי ביטחון רב. גיבורם איננו בול, שמת ביוני שעבר בגיל 47 ממחלת כליות, אלא לואל דנג (ראו תיבה), המככב בקבוצת שיקגו בולס. מגלי כשרונות של האן-בי-אי זיהו את יכולתו והביאו אותו לארה"ב.

מקדש

"אנחנו בוחנים מקרוב את מה שקורה בדרום סודאן", אומר סגן נשיא לפיתוח של האן-בי-אי באפריקה, אמדו פול. "לדרום סודאן יש הרבה שחקנים גבוהים ומוכשרים. אנחנו צריכים לשים לב אליהם".

לפני שנתיים היה מנגיסטו דנג (אין קשר משפחתי ללואל) נער רגיל באחת ממדינות העולם השלישי, לכוד בנסיבות האומללות הרגילות: עוני קשה, אלימות וחוסר יציבות. כעת מצא את דרכו החוצה.

בכל יום חומק דנג מהכאוס הקבוע בבירת הדרום, ג'ובה, למקדש שטיפח - "נימרה טילאתה", מגרש כדורסל מקודש ליד נהר הנילוס. כיום נחשב דנג אחת מהבטחות הכדורסל הגדולות והפנים של דור ספורטאים חדש, שקם ועולה במדינה האפריקאית משוסעת הקרבות.

מעולם לא היה לו הרבה, אבל כעת יש לו מקום לשחק. "נולדתי לתוך המלחמה", הוא אומר. "לכן הנחתי שאהיה חייל. אבל הכדורסל פשוט הגיע. אלוהים נתן לי את הכישרון הזה. זאת אינה הבחירה שלי".

בנימרה טילאתה הוא פוגש את חבריו, מאקור פואו וחאכים ניאנג. המאמן ביל דואני מביא את הכדור, והצעירים מתכתשים ומזיעים בחום הצהריים. כך נעלמת תפאורת הרקע של חייהם, הכוללת עצרות פוליטיות, כרזות תעמולה וילדים משוטטים.

התשוקה המחודשת למשחק בדרום סודאן נולדה בחלקה אחרי ששחקנים רבים שבו מהגלות. דואני, ששיחק באוניברסיטת איסטרן אילינוי בארה"ב בין 2004 ל-2006, הוא אחד מהם. הוא מאמן כיום רבים מהשחקנים המקומיים.

"יש פה שחקנים שמתאימים לאן-בי-אי, כישרונות אדירים", הוא אומר. המאפיינים הפיסיים ברורים. בני שבט הדינקה ושבט הנואר מדרום סודאן נמנים עם האנשים הגבוהים בעולם. "הדרום סודאנים גבוהים, רצים היטב יחסית לגודלם ומיומנים מאוד", אומר דואני. "הם עברו מזמן את הדרישות".

כעת מנסה דואני לסייע להם להגיע לשלב הבא. "אני רוצה להראות למדינה שלי שאני יכול לעשות משהו", הוא אומר. בדרום סודאן, מהמדינות העניות בעולם, הסיכוי לשחק כדורסל עשוי להיות גם הזדמנות של פעם בחיים להצליח.

חוסם אגדי

בול, שהיה בעברו רועה בקר, היה הראשון להוכיח ששחקנים סודאנים יכולים לשחק ברמה עולמית. הוא גם יליד אפריקה השני שהוזמן לשחק באן-בי-אי. במשך שנים נחשב חוסם אגדי, אך הצטיין לא רק כשחקן הגנה. במשכורת שקיבל סייע בול לממן את תנועת השחרור של דרום סודאן (SPLM), שנלחמה בצבא הצפון בתקופת מלחמת האזרחים.

אם הכל יסתדר, דנג (2.04 מטרים), פואו בן ה-16 (2.07 מטרים) וניאנג בן ה-15 (2.16 מטרים), ישחקו בסתיו הקרוב במוסהרט, בית ספר המתמחה בכדורסל במדינת אילינוי. כשיגיעו לארה"ב יצטרפו לרשימה גדלה והולכת של שחקנים שאותרו וגויסו על ידי דואני, בהם גם שייר אז'ו (2.16 מטרים) שחתם עם מכללת ניו מקסיקו, ופיטר ג'ורקין, רכז מוערך מאוד, שעומד להצטרף למכללת אינדיאנה.

אבל עתידו של הכדורסל בדרום סודאן תלוי בעתיד העצמאות במדינה, ובשקט שישרור באזור. ההפרדה הפוליטית בין צפון לדרום עדיין לא הושלמה, ודואני אומר שקשה להשיג דרכונים לשחקנים מהדרום, כדי שיוכלו לנסוע ולשחק מחוץ למדינה. אף על פי שדרום סודאן אינה צפויה להקים נבחרת כדורסל לקראת משחקי האולימפיאדה ב-2012, היא מקווה לעשות זאת עד 2016.

אבל ערב אחד לפני כחודש נראה היה שהעתיד כבר כאן, במגרש נימרה טילאתה. תחרות ההטבעות היתה בעיצומה. הקהל עמד, שותק, בזמן שדנג ריחף גבוה, לשונו משורבבת במחווה נוסח מייקל ג'ורדן, והטביע את הכדור. "אני מחכה", הוא אמר כמה ימים לפני שגילה שקיבלו אותו למוסהרט. "בכל זמן, בכל דקה, בכל שעה. אני מוכן". *



מנגיסטו דנג, מימין, עם חברים במגרש. שחקנים רבים חוזרים מהגלות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו