בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"העולם יוצא מהמיתון, אך למשקיעים כדאי להנמיך ציפיות"

יורם גבאי, יו"ר פעילים מקבוצת בנק הפועלים, מסתכל על ביצועי מגזר הייצור בארה"ב ומעריך שהעולם בדרך להתאוששות. עם זאת, הוא לא סבור שזה ישפיע על תיקי ההשקעות של הישראלים: "כל המשקיעים יסתפקו בשנתיים הקרובות בתשואות יותר נמוכות מבשנה שעברה"

תגובות

>> יורם גבאי הוא מכלכלני המקרו הוותיקים בשוק. בין שאר עיסוקיו הוא כיהן כממונה על הכנסות המדינה באוצר ובתוקף תפקידו היה שותף לגיבוש וליישום תוכנית הייצוב של המשק ב-1985, שהביאה להורדה דרסטית ברמת האינפלציה. כיום הוא יו"ר פעילים, חברת ניהול תיקי ההשקעות של בנק הפועלים.

עם זאת, ודווקא בימים שבהם השווקים מושפעים בעיקר מאירועים מקרו-כלכליים ופוליטיים ברחבי העולם, גבאי בוחר להתחיל את הניתוח שלו בנתוני החברות. "כדי להתחמק מכל הניתוחים הכלליים, שברובם נסמכים על הערכות שלא ניתן לבססן, דווקא כיום חשוב לבחון את נתוני המיקרו - ומהם להסיק על מצב הכלכלה העולמית", אומר גבאי בראיון ל-TheMarker.

"ממבט על מדד ISM, המשקף את רמת הפעילות במגזר הייצור האמריקאי, אפשר לראות את המעבר של העולם כולו משלב של יציאה ממיתון - לשלב של גאות".

סימני המיקרו לכניסה לשלב הגאות מלווים, על פי גבאי, בשני מאפיינים מקרו-כלכליים: סיום עידן הריביות הנמוכות מאוד, וקץ תקופת מדיניות הגירעונות של ממשלות המערב.

"בשווקים המתעוררים ובישראל כבר החלו במהלך של העלאת הריבית", הוא אומר. "גם באירופה כבר מדברים על זה, והאיחוד צפוי להעלות ריביות בקרוב. בארה"ב העלאת הריבית עוד לא קרובה, אבל הציפיות האינפלציוניות כבר עולות.

"הציפיות האלה אמנם לא משפיעות על ריבית הטווח הקצר, אבל הן בהחלט משפיעות על הריביות לטווח הארוך - הריבית על אג"ח ממשלת ארה"ב לעשר שנים עלתה ל-3.6%. הביקושים גדלים, המחירים עולים והציפיות האינפלציוניות עולות - מה שמעיד על צמיחה ועל ציפיות לצמיחה.

"באשר לפעילות הממשלות, נראה בשנתיים הקרובות ניסיונות לקצץ את הגירעונות. בארה"ב כבר אישרו קיצוץ ראשון בתקציב הפדרלי, מה שאומר לנו שארה"ב נמצאת בשלב הגאות", מסביר גבאי. "השלב הבא הוא רק לדאוג שהאינפלציה לא תצא משליטה - מה שאומר מדיניות מוניטרית מרסנת".

ומה עם לוב, מצרים - מחיר הנפט?

"אני לא חושש מהשינויים השוטפים. המזרח התיכון לא יביא למשבר אסטרטגי.

"בניגוד לתקופת המלחמה הקרה, אין כיום לארצות ערב אלטרנטיבה אמיתית לארה"ב. תוניס, מרוקו, מצרים, ירדן, ערב הסעודית, נסיכויות הנפט - לכל המדינות האלה אין יכולת תמרון בין המעצמות. בהנחה של מנהיגות שפויה, הצמיחה של המדינות האלה ממשיכה להיות תלויה במדינות המערב ובארה"ב".

האם סין לא יכולה לשמש תחליף?

"סין עדיין לא מוכנה לאתגר את ארה"ב והמערב - אבל זה לא אומר שזה לא יקרה בעתיד. סין היא לא איום על ארה"ב בטווח הקצר - כרגע, הדבר היחיד שמעסיק את הסינים זה להמשיך את קצב הצמיחה המהיר. סין צריכה לדאוג של-1.3 מיליון איש שמגיעים לערים הגדולות מדי שבוע יהיה איפה לעבוד ומה לאכול. לכן, כרגע היא לא מוכנה להיכנס לעימותים פוליטיים, והיא לא מסכנת את עליונות ארה"ב".

האבטיפוס הטורקי

אז מה יקרה במדינות ערב?

"טורקיה היא אב-טיפוס מצוין כדי להבין מה קורה בעולם הערבי. היא עדיין תלויה בעולם המערבי ומקיימת קשרי מסחר הדוקים עמו. טורקיה מקבלת סיוע אמריקאי ישיר וגם נעזרת בגופים שהדומיננטיות האמריקאית בהם היא בלתי מעורערת - כמו הבנק העולמי וקרן המטבע. ובכלל, הטורקים תלויים לגמרי בשוק העולמי.

"עם זאת, בשנים האחרונות העוינות כלפי ישראל גוברת, והטורקים מנסים להפשיר את היחסים עם איראן. זהו תוצר ישיר של דמוקרטיזציה, ותהליך כזה צפוי להתרחש גם במדינות ערב. מובארק היה מאוד אנטי-איראני. מצרים - כמו מרוקו, תוניס ואלג'יריה - תהיה יותר במרכז, והיא תהיה פחות קיצונית נגד איראן, אבל בכל זאת תישאר בגוש המערבי.

"ההתנגדות לאיראן והתמיכה בארה"ב יהיו פחות חד-משמעיות מבעבר. נסיכויות הנפט וערב הסעודית, שמאוימות באופן ישיר על ידי האיראנים, תמיד יהיו אנטי-איראניות.

"ארה"ב הוכיחה במקרה של מובארק שהיא לא תמיד מגבה את השלטון השמרני. עם זאת, המוסלמים הקיצוניים במדינות האלה עדיין לא מאיימים על השלטון - לפחות לא בטווח הקצר והבינוני".

מה לגבי מחיר הנפט?

"כלכלנים טוענים ששיווי המשקל היציב של הנפט הוא בטווח מחירים של 70-90 דולר לחבית. בעקבות המשבר חצינו את ה-100 דולר, אבל ירדנו שוב לאזור ה-98 דולר. בהנחה שהתזה שלי נכונה, המחיר לא יברח ממש בעקבות הזעזוע הפוליטי. סעודיה ואיראן כבר הודיעו על הגדלת אספקת הנפט. הן, כמו גם נסיכויות הנפט, לא רוצות מחירים גבוהים. הן עובדות על אסטרטגיה ארוכת טווח.

"מחיר גבוה מדי של הנפט ייצור תמריץ לפיתוח ומעבר לתחליפים. לכן, יצרניות הנפט הגדולות שואלות את עצמן מהו המחיר שלא יגרום לעולם לעבור לחלופות אחרות.

"ברמות מחירים של 80-100 דולר לחבית ההשפעה על הכלכלה הריאלית ועל שוק המניות היא לא משמעותית. במשבר בלוב היו כמה ימים שבהם הייתי מודאג ועקבתי אחר הדיווחים. בכל זאת, מדובר באדם ששפיותו מוטלת בספק והיה חשש שהוא יתחיל להבעיר את בארות הנפט במדינה. האפקט הפסיכולוגי של צעד כזה היה יכול להיות משמעותי.

"כעת אני לא חושש מלוב - התברר שקדאפי לא מספיק חזק כדי לעשות את זה. גם כאן, התזה הבסיסית היא שמדובר במהפכה שמובלת על ידי המרכז, סטודנטים ומעמד בינוני, שיביאו לבחירתו של משטר פרו-מערבי.

"יכול להיות ששיווי המשקל בעוד 50-60 שנה יהיה גבוה מ-150 דולר לחבית. אבל במחיר הזה, צריך לזכור, יש הרבה יותר עתודות נפט. במקומות כמו אלסקה, קנדה, דרום אמריקה ואפילו ישראל יש מרבצי נפט וגז שכיום עדיין יקר מדי להגיע אליהם. במחיר הזה יהיה גם מעבר לאלטרנטיבות".

מה תהיה ההשפעה של מחיר הנפט על הצמיחה והתשואות?

"אם מחירי הנפט יעלו, זה יכול להאט קצת את מגמת הצמיחה העולמית - אבל לא לבלום אותה. זה הופך את החיים לקצת יותר קשים".

"השקל ימשיך להיות חזק"

מה היית ממליץ למשקיעים הישראלים?

"המשקיע הישראלי נמצא במצב לא נוח. לעליית הריביות בישראל לא תהיה השפעה חיובית על שוק המניות והאג"ח הקונצרניות. הריביות הבטוחות - מק"מ, קרנות כספיות וכדומה - נהפכות להיות הרבה יותר מעניינות.

"בסך הכל, אני חושב שהעלאות הריבית הן תהליך חיובי. בתור כלכלן אני סבור שצריך לברוח מריביות ריאליות שליליות. לא רק שזה מביא להתנפחות שוק המשכנתאות ולעלייה במחירי הנדל"ן - אלא שזה גם דוחף את הציבור לסיכונים שלא משקפים את הטעמים שלו. כל אחד צריך להשקיע לפי הטעמים שלו, לפי שנאת הסיכון שלו. ריבית ריאלית שלילית מעוותת את הקצאת המקורות ודוחקת את כולם לסיכוני יתר.

"התשואות על האג"ח הקונצרניות והממשלתיות נמוכות, ופער התשואות בין האג"ח הקונצרניות לממשלתיות נמוך יחסית. אין שם הרבה בשר. לתשואות כבר אין כל כך לאן לרדת. בעבר עיקר הרווח היה מירידת התשואות שהביאו לרווחי הון; כיום נשארו רק התשואות עצמן.

"לכן, מה שהייתי ממליץ למשקיע הישראלי זה בעיקר להנמיך ציפיות - כל המשקיעים יסתפקו בשנתיים הקרובות בתשואות נמוכות יותר מאלה של השנה האחרונה. זו, להערכתי, לא פאזה מסוכנת - אבל הרווחים שהתרגלנו אליהם מוצו.

"האג"ח הקונצרניות הגיעו לרמת התשואות הכי נמוכות אי פעם - נמוכות יותר ממה שהיה לנו לפני המשבר. התמורה על הסיכון שבהעדפת אג"ח קונצרניות על פני ריבית חסרת סיכון הופכת להיות נמוכה מאוד.

"במניות יכול להיות שיהיה קצת יותר טוב. השקל ימשיך להיות חזק כי יש עודף של 3%-4% תוצר בחשבון השוטף. זה אומר שהזרימה פנימה של הון גדולה יותר מהזרימה החוצה - התנועות הריאליות הן פנימה. סטארט-אפים, השקעות, יצוא חזק, הסקטור העסקי מביא יותר ויותר מט"ח פנימה - וזה יותר חשוב מהפעילות הספקולטיבית".

"רבע מהתיק בשווקים זרים"

זה הזמן להשקיע בחו"ל?

"השווקים הבינלאומיים בהחלט מעניינים. באופן כללי לא רצוי למקד את כל ההשקעות בתוך ישראל. המודל הנכון והמקובל בעולם הוא להשקיע רבע מהתיק בשווקים זרים. ארה"ב היתה שוק טוב מאוד באחרונה. מתחילת השנה השוק האמריקאי עשה 5%-6% כשהשוק הישראלי לא עלה. גם אירופה היתה בסדר.

"בשווקים המתעוררים ראינו זעזועים. בשנים האחרונות השווקים המתעוררים היו אופציה מצוינת להשקעה. היינו אומרים שאם סין צומחת בקצב של 10% בשנה, אז זו הזדמנות טובה להשקעה. כיום סטיות התקן הרבה יותר גבוהות, וצריך להיות קצת יותר זהירים. מדיניות מוניטרית מרסנת בארצות המתעוררות, בעקבות ביקושים ועליית מחירי הסחורות והנפט, עלולה להקטין את הרווחים בצורה משמעותית.

"לכן, רצוי לפזר את ההשקעה בין השווקים סין, דרום קוריאה, הודו וכדומה. זה שיש צמיחה מהירה - לא מבטיח שוק מניות טוב".

מה יקרה עם מחירי הנדל"ן בארה"ב?

"שוק הנדל"ן לא מראה התאוששות. כל מי שמשקיע בנדל"ן בארה"ב צריך לוודא שיש לו הכנסות לשנים הקרובות משכירות. המחירים כיום נמוכים, והעלייה במחירים תגיע בסוף - אבל זה יכול לקחת זמן. בינתיים, בעל הנכס צריך לשלם מסים, ארנונה, תחזוקה - ואם אין הכנסה משכירות, זה יכול להפוך את ההשקעה ללא כדאית".

"בועת נדל"ן חברתית"

ומחירי הנדל"ן בישראל - הם לא בועה?

"לדעתי, וזו רק דעתי, המחירים יתייצבו בחודשים הקרובים. לא כי המדינה מפשירה קרקעות - אלא כי במחירים הנוכחיים הכמות המבוקשת קטנה. אם מסתכלים על קו המגמה ההיסטורי, המחירים לא כל כך גבוהים - בסביבות 15% מעל קו המגמה במונחי כוח קנייה. ב-1996 היינו יותר גבוה מעל קו המגמה, ואז המחירים התמתנו.

"מדברים בזמן האחרון על בועה. לבועה יש שני מרכיבים: חברתי ופיננסי. במובן הפיננסי, השאלה היא אם יש סיכון במערכת הבנקאות. בישראל המרכיב הזה אומר שאין בועה. אין סיכון שיהיה אי-תשלום של הציבור למשכנתאות. שיעורי המימון של הבנקים בישראל נמוכים יחסית למה שהיה בארה"ב, מה גם שלפי השיטה הישראלית החזרת הנכס אינה פותרת את הלווה מהחוב. גם אם תהיה בעיית החזר בעקבות עליית הריבית, נניח ששיעור הלווים שלא פורעים את ההלוואה אפילו יוכפל - מערכת הבנקאות תתמודד עם זה.

"מה שכן יש בישראל זו בועת נדל"ן חברתית. היכולת של הציבור לקנות דירות אכן נפגעה מאוד בשנים האחרונות. אבל אלה שתי בעיות נפרדות, ואין שום קשר ביניהן. רבע מהדירות נרכשות על ידי משקיעים, ולהם אין בעיה פיננסית. לכן, לא תהיה קריסה של מחירים".

האם בנק ישראל לא סיבסד בעצם למשקיעים זרים את הדירות בישראל באמצעות שמירה על שקל נמוך?

"רכישות הדולרים של בנק ישראל לא השפיעו בצורה משמעותית על שער הדולר. ההשפעה היא רק בשוליים ובטווח הקצר. זה עולה גם מעבודה שעשו בבנק ישראל עצמו. הבנק ספג דולרים, אבל ההשפעה קוזזה באמצעות רכישות מק"מים על ידי זרים ופעילויות ספקולטיביות נוספות".




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו