בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כוחם של המו"לים עדיין רב - אך קטן

המאבק במו"ל

תגובות

<<יש שיגידו שפעם זה היה הרבה יותר פשוט: אמן שרצה להוציא אלבום עשה "שופינג" בין חברות התקליטים וחיפש מי יממן לו את תהליך הכתיבה, ההקלטות, ההפצה והשיווק. כך הוא יכול היה לעסוק באמנות, וחברת התקליטים ניהלה עבורו את כל החלק העסקי. ואולם הפשטות הזו לוותה לא אחת במורכבות מסוג אחר: ראשית, תהליך כיתות הרגליים, בעיקר אצל אמנים צעירים, היה מורכב ולעתים גם משפיל, ובסופו איש לא הבטיח להם חוזה הקלטות את פרסום הספר. גם לאחר שמצא בית הוצאה לאור או חברת תקליטים, האמן לא היה באמת חופשי לקבל החלטות. הוא היה כבול אליה - לא אדון לעצמו.

כך גם בזירת הספרים, הרוויה אף היא מתחים עסקיים וגם כאלה שאינם עסקיים גרידא: כבוד, יוקרה וכסף מתערבבים בזירה שבסופה מוצא עצמו הסופר או האמן זניח, בתהליך שרובו ככולו לא תלוי בו. גם לאחר שיצא התקליט או הספר לאור, הנתח מההכנסות שקיבלו האמנים נותר קטן.

ואז הגיעה הרשת, שמתחזקת והולכת משנה לשנה, מעשור לעשור. הרשת מאפשרת חופש. לא רק חופש ביטוי להמונים כפי שראינו בשבועות החולפים במדינות ערב. אלא חופש כלכלי למקצועות שהיו כבולים על ידי הוצאות לאור.

ראשונה היתה חנות אייטיונס, שאמנם גם היא יצרה סוג של רודנות נוסח אפל, אך סייעה לשבור את המודל הטוטליטרי של חברות התקליטים. לאחר מכן סייעו הרשתות החברתיות להפיץ מוסיקה ויצירות אחרות. ממצב שבו השליטה על התהליך כולו - מימון יצירת הספר/האלבום, הפצתו ושיווקו - היתה תלויה בבית ההוצאה לאור, עברנו למצב שבו היוזמה נתונה בידי האמנים והסופרים עצמם. יש כלים רבים באינטרנט שמסייעים להם להוציא לאור את אמנותם. כך למשל האתר kickstarter.com, שבו עשה הזמר הישראלי הוותיק דיוויד ברוזה שימוש לא מכבר, כדי לגייס את 250 אלף השקלים שהיו דרושים לו להוציא לאור אלבום חדש (ראו מסגרת).

אמנדה הוקינג האמינה בספריה יותר ממה שהאמינו כל המו"לים שאליהם פנתה. היא החליטה לפנות לרשת ותימחרה אותם באופן שמשקף את הזמנים - 99 סנט או 2.99 דולרים, בהתאם לאורך הספר. התוצאה היתה 2 מיליון דולר הכנסות בתוך פחות משנה - לפי הערכות.

חברות הסלולר מערערות גם הן את מודל ההוצאה לאור הקיים, עם התרחבות להרבה מעבר לאספקת שירותי שיחה או מוסיקה סלולרית. אחד התחומים שמתלווים להתפרצות הטאבלטים בעולם הוא הספרים האלקטרוניים. חברות הסלולר, שמבקשות להגדיל הכנסותיהן מתוכן בעזרת אותם טאבלטים, החלו לבנות מחלקות תוכן ייעודי - בראשן ספרים, כשהן הופכות עצמן לבתי הוצאה לאור דיגיטליים, ומחזרות במרץ אחר סופרים ותיקים וצעירים כאחד.

כוחם של בתי ההוצאה לאור וחברות התקליטים עדיין גדול. לא צריך להמעיט בערכו. ואולם ככל שהרשת מתחזקת, המודלים הכלכליים שבה מוכיחים את עצמם והיא מייצרת סיפורי הצלחה גם עבור האמן הבודד, כך יילך כוחם ויקטן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו