בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מצבו של מעמד הביניים בישראל לא נורא כל כך

תגובות

<< האם ישראל עומדת בפני מהפכה חברתית נוסח כיכר תחריר? נראה כי מכל קצוות הקשת הפוליטית יש הסכמה על קיומו של איום כזה, הנובע מהשחיקה הנמשכת במצבו של מעמד הביניים בישראל. השיח הציבורי, שעסק עד לאחרונה בפערים החברתיים ובשיעורי העוני הגדולים, עבר להתמקד במצבו של מעמד הביניים - לאחר שהפוליטקאים נזכרו, לחרדתם, כי מהפכות מובלות תמיד על ידי מעמד הביניים. לא על ידי עניים.

הדבר היחיד שנעדר בשיח הלוהט הזה הוא נתונים: מהו מצבו של מעמד הביניים בישראל, והאם מעמד הביניים אכן נשחק? פנינו ללשכה המרכזית לססטיסטיקה, וקיבלנו ממנה נתונים על ההוצאה הכספית של משקי הבית, ועל ההכנסה הכספית של משקי הבית לפי עשירונים ב-2005-2009 (נתוני 2010 עדיין מעובדים). כל הנתונים הם במונחים ריאליים, ולאחר ניכוי מסים ותשלומי העברה.

מבט על הנתונים (ראו טבלה) מגלה היעדר מגמה ברורה. בהנחה שמעמד הביניים משתרע על פני העשירונים 5-8, מתברר שבארבע השנים האחרונות חל שיפור במצבם של עשירונים אלה בחלק מהמדדים, והיתה הרעה בחלק אחר מהמדדים, ויש גם שונות גדולה בין העשירונים.

כך, ההוצאה של העשירון החמישי גדלה בין 2005 ל-2009 ב-4.4%. גידול כמעט זהה לזה של העשירון העליון - 4.7%. העשירונים 6-8 הגדילו את ההוצאה שלהם בשיעור של 6.5%-10%. במקביל, ההכנסה של העשירון החמישי גדלה באותן ארבע שנים בכמעט 8%. העשירון העליון, לעומת זאת, הגדיל את הכנסתו ב-9.3%. העשירונים 6-8 הגדילו הכנסה בשיעור של 8%-9%.

ב-2005 העשירון החמישי היה במינוס - הצריכה הממוצעת שלו היתה גדולה מההכנסה הממוצעת שלו ב-115 שקל בחודש. ב-2009 עבר העשירון הזה כבר לפלוס של 163 שקל - ללא ספק שיפור ניכר במצבו. לעומת זאת, העשירון השישי ספג הרעה במצבו - עודף ההכנסה שלו קטן ב-7%. בעשירון השביעי התמונה שוב מתהפכת - עודף ההכנסה של עשירון זה גדל בארבע שנים ב-29%. העשירון העליון הגדיל את עודף ההכנסה שלו רק ב-17%.

מה המסקנה? בעיקר שאין מסקנה החלטית. כזו היא גם התמונה העולה מעבודת ניתוח של מרכז המחקר בכנסת שערכה אילנית בר במארס 2010. הכנסת קבעה כי 43% ממשקי הבית בישראל, אלה שהכנסתם נעה בין 7,300 ל-20 אלף שקל בחודש, הם מעמד הביניים. מתברר כי אותם 43% ממשקי הבית מחזיקים ב-47% מההכנסות בישראל (לאחר מסים). זוהי שחיקה של כ-2% בחלקו של מעמד הביניים בעוגת ההכנסות הלאומית מאז 2004 - כלומר, יש סימנים לשחיקה כלשהי במצבו של מעמד הביניים, אבל שחיקה קלה בלבד.

בהשוואה למדינות המפותחות, חלקו של מעמד הביניים בחברה הישראלית הוא מעט יותר קטן מהממוצע, אבל לא באופן דרמטי. מעמד הביניים בישראל הוא זהה בגודלו לצרפת, וגבוה מזה של אירלנד או בריטניה.

הנתון שבו מצבו של מעמד הביניים בישראל אינו טוב באופן בולט, הוא זה של התמיכה שהוא מקבל מהמדינה. מאז 2004 חלקו של מעמד הביניים הנמוך (עשירונים 5-6) בסיוע שמעבירה המדינה קטן מ-4% ל-2%. המעמד הבינוני-גבוה (עשירונים 7-8) כבר אינו מקבל סיוע מהמדינה, נהפוך הוא - עשירונים אלה משלמים יותר מסים מאשר נהנים מתמיכות.

באותה מידה, המעמד הבינוני-נמוך מקבל לידיו 15% בלבד מהסבסוד הממשלתי למעונות יום. המעמד הבינוני-גבוה כבר אינו מקבל סיוע, ומשלם מחיר מלא למעונות של ילדיו.

הנתון הבולט הנוסף העולה מהניתוח של הכנסת הוא ההערכה כי מצבו היחסי של מעמד הביניים צפוי להידרדר - בשל הרפורמה במס הכנסה. הרפורמה אמנם מקלה עם כל משלמי המסים, מעמד הביניים בתוכם, אבל השלבים הבאים המתוכננים שלה מקלים יותר עם משלמי המס הגבוה - בגלל רמת הכנסה גבוהה יותר. כלומר, העשירון העליון צפוי להקלה של 25%-35% בנטל המס המוטל עליו, לעומת הקלה של 17% שיקבל מעמד הביניים. כתוצאה מכך, בכנסת מעריכים כי רפורמת המס תגדיל את ההכנסה של משק בית במעמד הבינוני- נמוך ב-2% בלבד, ושל משק בית במעמד הבינוני-גבוה בכ-8%.

התמונה המעורבת המצטיירת כאן מלמדת כי מצבו של מעמד הביניים הישראלי אינו נורא כל כך - הוא אינו שונה מהותית, למשל, מזה של מרבית המדינות המפותחות, אבל הוא גם אינו מזהיר. בעיקר, אין מגמה מובהקת של שיפור במצבו ובגודלו של מעמד הביניים בישראל, וזאת בניגוד לשאיפה של מדינת רווחה מודרנית.

במידה רבה, הבעיה של מעמד הביניים בישראל היא הבעיה הקשה הרבה יותר של המעמד הנמוך בישראל - חלק ניכר ממשאביה של המדינה מושקעים בניסיון לצמצם את העוני הכבד, וכך נותר מעט מאוד כסף פנוי כדי לסייע גם לבעלי המזל היחסי המשתייכים למעמד הביניים. האם זוהי מדיניות שגויה וצריך למצוא דרך להפנות משאבי מדינה גם למעמד הביניים? הזעקה הגדולה וההתגייסות הפוליטית שהיתה סביב הבלו על הדלק, מעידים שכנראה אין ברירה אחרת.

המדינה תצטרך להתמקד מעט יותר במעמד הביניים, והדרך לעשות זאת היא קודם כל להפנות משאבים מהמעמד הגבוה למעמד הביניים - בדרך של עצירת המשך הרפורמה במס. לתשומת לבו של ראש הממשלה.




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו