בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"מבנה הפירמידות של חברות יוצר ריכוזיות גבוהה"

ראיון TheMarker פרופ' אבי בן בסט, לשעבר מנכ"ל האוצר, בתגובה להמלצות ועדת נאמן לבחינת שכר הבכירים: "צריך לנקוט מדיניות שתקטין מאוד את תופעת הפירמידות ותתרום לריסון שכר המנהלים בחברות ציבוריות"

תגובות

ההצעה של בן בסט: לקבוע רף שכר שמעליו כל תוספת לא תוכר כהוצאה לצורך מס, או להטיל שתי מדרגת מס נוספות לבעלי שכר חריג

"המבנה הפירמידלי של חברות יוצר ריכוזיות גבוהה, ולכן צריך לנקוט מדיניות שתקטין מאוד את תופעת הפירמידות בשוק הישראלי. אם נעשה זאת, הדבר יתרום לריסון שכר המנהלים בחברות אלה" - כך אמר אתמול ל-TheMarker מנכ"ל האוצר לשעבר, פרופ' אבי בן בסט. בן בסט הציג את עמדתו בפני הוועדה לבחינת שכר הבכירים בחברות הציבוריות בראשות שר המשפטים, יעקב נאמן.

"אני מקווה שהמלצות הוועדה לבחינת הריכוזיות יתנו פתרון יסודי למבנה הפירמידות בשראל", אמר בן בסט. ועדת נאמן המליצה כי בקבוצות עסקיות עם מבנה פירמידלי יידרש רוב מקרב הציבור לשם אישור השכר.

"הצעת הוועדה בתחום שכר המנהלים בחברות פירמידליות היא שיפור לעומת המצב הקיים אבל לא שיפור מספיק", הוסיף. "הריכוזיות היא אחת התוצאות השלילית של המבנה הפירמידלי ולכן צריך למצוא פתרון יסודי לבעיית הפירמידות".

"לא נקבעה סנקציה"

"המלצת נאמן לגבי חברה פירמידלית שתחייב אישור שכר המנהל על ידי רוב מקרב נציגי הציבור היא המלצה טובה - אבל יש לי הסתייגות", אמר בן בסט. "הוועדה מניחה שאם נעביר את ההחלטה לרוב מקרב נציגי הציבור, הדבר יבטיח שהפיקוח יהיה יעיל יותר. האמנם? זה תורם משהו, אבל מחקר שפורסם לא מזמן ושאשר נערך באוניברסיטה העברית על ידי פרופ' ישי יפה ופרופ' אסף חמדני (שהופיעו בפני ועדת נאמן - צ"ז), בדק כיצד מצביעים הנציגים של המשקיעים המוסדיים באסיפות הכלליות.

במחקר התגלה שברוב גדול של המקרים, נציגי המשקיעים המוסדיים תומכים בהצעות שמביאה ההנהלה, לרבות בנושאי השכר.

"לגבי החלטות בענייני שכר, התמיכה של נציגי המוסדיים היא בסביבות 80% מהמקרים. כשאני רואה שיעורי תמיכה גבוהים באופן שיטתי בהצעות ההנהלה, זה אומר שאין פיקוח משמעותי של נציגי המוסדיים על ההנהלה".

באשר ליתר ההמלצות, אמר בן בסט: "איני חושב שהמלצות הוועדה יביאו לשינוי מהותי בשכר המנהלים בחברות ציבוריות. תרומתה החיובית של הוועדה היא בכך שהיא מגדילה את השקיפות של תהליך קבלת ההחלטות לגבי שכר המנהלים. כמו כן היא משפרת את הנורמות, בכך שהיא מחייבת את הדירקטוריון לקבוע נורמה לגבי היחס שבין שכר המנהל לשכר הממוצע של העובדים.

"העניין הוא שעדיין אין שום סנקציה לגבי היחס שיקבע כל דירקטוריון. מה יבטיח שהשכר שייקבע על ידי הדירקטוריון יהיה שונה מהשכר שקיים כיום?"

עם זאת, בן בסט מדגיש כי "התהליך שהציעה הוועדה בכל זאת משפר את הנורמות והשקיפות - מכיוון שהדירקטורים יצטרכו לציין במפורש איזה יחס הם קובעים בין המנהל לשכר העובדים".

להוסיף עוד שתי מדרגות מס

בן בסט סבור, כפי שסבורה ועדת נאמן, כי אין להגביל את גובה השכר בחברות ציבוריות. "לא רצוי להתערב באופן מינהלי בשכר המנהלים בחברות ציבוריות, מכיוון שאיננו יודעים איזה יחס לקבוע בין שכר המנהלים לשכר הממוצע בחברה, וגם לא בין שכר המנהלים לשכר הנמוך בחברה.

"תרומה חיובית יותר לצמצום הפער העצום בין שכר המנהלים לעובדים ניתנת לביצוע באמצעות מנגנון המיסוי. יש לנקוט אחד משני הצעדים הבאים. האפשרות הראשונה היא קביעת רף של שכר שמעליו כל תוספת שכר לא תוכר כהוצאה לצורך מס, בדומה לנהוג בארה"ב. מנגנון כזה בעצם מייקר לחברה את עלות השכר, מכיוון שהיא תצטרך לשלם מסים גבוהים יותר - והדבר ירסן את השכר שישלמו לעובד.

"במחקר שנערך בארה"ב נמצא שזה אכן תרם להורדת השכר אם כי לא באופן אפקטיבי, מכיוון שבלחץ החברות הוחרגו רכיבי שכר מסוימים. ברור שהתוספות שניתנו לבכירים ברכיבים הפטורים גדלו. ולכן, יש להביא בחשבון את כל רכיבי השכר.

"האפשרות השנייה היא לקבוע עוד שתי מדרגות מס גבוהות על שכר חריג במיוחד. לדוגמה, הטלת מס שולי גבוה על הכנסות חריגות מעבר ל-200 אלף שקל בחודש. במקרה כזה, אם החברה תשלם שכר יוצא דופן, חלק ניכר מהשכר שהוא מעבר לרף שנקבע ישולם כמס ולכן הקופה הציבורית תיהנה ממנו יותר מהעובד. צעד זה יאפשר הפחתת מסים לאחרים או מתן שירותים ציבוריים".

בן בסט דוחה את הטענות שלפיהן הטלת מס על בעלי ההכנסות הגבוהות תגרום לבריחת מנהלים לחו"ל או תפגע במוטיבציה להשקעה, וכתוצאה מכך - בצמיחה. "ההצעה מתייחסת לחלק קטן מאוד של כ-2,000 עובדים. היא לא פוגעת בהליכי הצמיחה ובהשקעות. אם נטיל מס על בעלי ההכנסות הגבוהות זה לא יגרום לבריחת מנהלים, מכיוון שהבחירה של מנהלים בעולם מושפעת לא רק מהכישורים, אלא מהיכרותם את התרבות הארגונית והלאומית".

לפרק את חברות השליטה

פרופ' בן בסט (66) משמש כעמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה ועומד בראש התוכניות לרפורמות כלכליות ומימון מפלגות ובחירות בישראל. בנוסף הוא מרצה בחוג לכלכלה באוניברסיטה העברית בנושאי מקרו-כלכלה וכלכלת ישראל.

בן בסט כיהן כמנכ"ל האוצר ב-1999-2001, וכיהן כמנהל מחלקת המחקר בבנק ישראל. במסגרת זו היה מופקד על המדיניות המקרו-כלכלית של בנק ישראל בנושאי מדיניות מוניטרית ושער חליפין וייעוץ לממשלה למדיניות פיסקלית.

בן בסט, הנחשב לאחד החוקרים הבולטים של כלכלת ישראל, הציע ב-2009 לאחד את גופי הפיקוח על הבנקים, על שוק ההון ועל ניירות ערך - אבל מחוץ לבנק ישראל; ולשקול להטיל פיקוח על דמי הניהול בקופות הגמל ועל הבונוסים המשולמים למנהלים.

בשנים האחרונות הוא יצא נגד הריכוזיות הגוברת במשק והתבטא כי את המאבק בריכוזיות צריך לרכז במאבק לפרק את חברות השליטה, בשל הנזק הניהולי הרב שהן גורמות. לדבריו, פירוק חברות האחזקה יועיל גם להקטנת הריכוזיות המשקית, כי כל חברת אחזקה כזו תפורק לעשרות חברות, שיימכרו לידיים שונות.

בן בסט קרא בעבר להקמתה של ועדה מקצועית לפירוק חברות האחזקה הגדולות במשק. עוד הוא אמר כי מינוי דירקטורים בפירמידות צריך להיעשות לפי ההשקעה בפועל בחברה ולא על פי האחזקה המשורשרת.

ב-1990-2006 כיהן בן בסט כחבר וכיושב ראש של ועדות ציבוריות וממשלתיות רבות, בהן התחרות בענף התקשורת, מדיניות לעידוד הצמיחה, מבנה הבנקאות, אחזקת בנקים בתאגידים ריאליים, שליטת הבנקים בקופות הגמל, רפורמה במס ההכנסה ובחינת קיצור שירות החובה.

-

חברות פירמידה

מבנה אחזקות בן כמה חברות, שבו חברה שולטת בחברה ששולטת בחברה אחרת, כך שבעל שליטה העומד בראש הפירמידה יכול לשלוט בקבוצת חברות גדולה באמצעות הון קטן יחסית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו