בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מי יהיה הראשון שיאמץ את מסקנות נאמן

שכר הבכירים

תגובות

<<עדיין לא ברור מדוע דחה ראש הממשלה בנימין נתניהו את הדיון בממשלה בהמלצות ועדת שכר הבכירים שפורסמו בשבוע שעבר. מה שברור הוא שיש בעיה.

בכל פעם שנתניהו אומר שהוא צריך "ללמוד את הנושא", סימן שמשהו לא מסתדר, שמישהו לוחץ, שטייקון מפעיל את יח"צניו או שפוליטיקאי פופוליסט מגייס לעצמו קולות. אחרת קצת קשה להסביר את הפליק-פלאק של נתניהו אחרי ארבעה ימים - המסקנות פורסמו ביום רביעי שעבר - שבהם היה ברור שההצעה תובא לישיבת הממשלה שנערכה ביום ראשון.

תרגיל דומה עשה נתניהו עם מסקנות ועדת ששינסקי בנושא תמלוגי הגז, כשהודיע שהוא צריך "ללמוד את הנושא, לשמוע את כולם ולהחליט", משל היה מהאו"ם.

אלא שנגיד בנק ישראל סטנלי פישר קטע די מהר את תוכנית הלימודים של נתניהו וסינדל אותו. פישר הכריז ש"אסור לתת לאינטרסנטים להשפיע על חלוקת רווחי הגז בדרכים פסולות", ולא השאיר לנתניהו ברירה אלא להודיע שהוא תומך בששינסקי.

מעניין מי יכניס את נתניהו למצור בעניין המלצות נאמן, אבל מה שאולי יותר מעניין זה אם מישהו יסנדל את המגזר העסקי. כלומר, האם יקום מנהל, בעלים של חברה, או אפילו בית השקעות גדול שיודיע שהוא מאמץ את מסקנות נאמן - באופן ולנטרי.

בסך הכל הרי ועדת נאמן הקלה עם החתולים השמנים, וההמלצות שהיא גיבשה חלביות: אף גוף חיצוני לא יתערב להם בתלוש המשכורת וגם לא תיקבע תקרת שכר. מסקנות הוועדה עוסקות בעיקר בהידוק הפיקוח על מנגנוני קביעת השכר, הבונוסים והאופציות ובשקיפות.

זה הרבה פחות דרמטי ממסקנות ועדת ששינסקי, ובכל זאת אפשר להניח שאם יעברו המסקנות במלואן יחול שיפור בעניין שכר הבכירים והאוויר הבורסאי יהפוך נקי יותר. ולכן זה יהיה נחמד אם גופים עסקיים, גם כאלה שממילא מתנהלים כמו שצריך, יאמצו את ההמלצות, או את רוח המסקנות - עוד לפני שנתניהו ילמד את הנושא.

לא ברור מי ייקח על עצמו את העניין, אבל ברור מי זה לא יהיה: דב קוטלר מנכ"ל ישראכרט. פעם, פעם, לפני חמש שנים, ניסה קוטלר את כוחו בשוק תחרותי. זה היה כאשר מונה למנכ"ל בית ההשקעות פריזמה שהקימה קרן מרקסטון. פריזמה רכשה קרנות נאמנות וקופות גמל מהבנקים, נכסים בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים, וביקשה להפוך למריל לינץ' הישראלי.

תחת היו"ר שלו, רון לובש, שביצע עסקות גרועות - מינה קוטלר אנשים לא מתאימים ושילם להם סכומים בלתי נתפשים, התמקד בשיווק ומכירות במקום בהשקעות, בשירות טוב, חדשנות ויצירתיות, טיפל לא טוב בתחום קרנות הנאמנות, ולבסוף, לא הצליח למנוע כשל פנימי שהביא להפסד של יותר מ-8% בחודש אחד בקופות גמל.

פריזמה לא נהפכה למריל לינץ', שבעצמו נפל במשבר. לעומתה פסגות, שהיתה בעיני קוטלר ופריזמה "רק" חברת קרנות, ניצלה את הטעויות ונהפכה לבית השקעות גדול, אולי גדול מדי. לבסוף היא גם רכשה מפריזמה הקורסת את קופות הגמל שלה.

קוטלר, שיצא עם פיצויים גדולים, הבין כנראה שעדיף לעבוד אצל ענקים במקום להתחרות בשוק קשה. ויש לו עכשיו עוד 6 מיליון סיבות להוכיח את זה: ב-2010 קיבל קוטלר מישרכארט שאותה הוא מנהל שכר בעלות של 6 מיליון שקל, חצי מיליון שקל בחודש. יותר מפי שניים משאר הקולגות שלו.

קוטלר למד: בישראכרט קל יותר להצליח כי ישראכרט היא מונופול סליקה של כרטיסי ישראכרט הנשלט בידי בנק הפועלים. ישראכרט לא נותנת לאף חברה מתחרה לסלוק את הכרטיסים שלה ולכן נהנית מהכנסות גבוהות מדי בעוד העסקים הקטנים סובלים.

ישראכרט גם נאבקת בכל כוחה כדי לעצור את החקיקה שתשפר את התחרות. קוטלר נהנה משכר גבוה כי תפקידו הוא לשמר את המעמד המונופוליסטי של ישראכרט בשוק הסליקה.

לכן מקוטלר וישראכרט אין סיכוי לשמוע דברים טובים על ועדת נאמן, אבל אולי מפסגות אפשר לצפות שתאמץ את הדו"ח ותראה למגזר העסקי את הכיוון הנכון?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו