בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

החשבים מלווים - הבעיות רק מחמירות

הרשויות הערביות

תגובות

>> השלטון המקומי הערבי בישראל נקלע למשבר כלכלי חריף. ב-2004 פתח השלטון המרכזי בניסיון לפתרון קיצוני כדי להגביר את הפיקוח הפיננסי על הרשויות: פיזור מועצות והחלפתן בוועדות קרואות והצמדת חשבים מלווים לראשי הרשויות.

נכון לסוף 2008 מינה משרד הפנים חשבים מלווים ל-21 מתוך 149 רשויות מקומיות יהודיות (לא כולל יו"ש) ול-54 מתוך 83 רשויות לא-יהודיות. הגישה מבוססת על ההנחה כי כישלון הרשויות נובע בעיקרו מהידרדרות במשאב ההון האנושי בהן, שבא לידי ביטוי במנהיגים ומנהלים חסרי כישורים ניהוליים, מנהיגותיים ופוליטיים נדרשים.

אלא שמבדיקת הביצועים הכספיים של 11 רשויות ערביות, שלהן מונו חשבים מלווים החל ב-2004, עולה כי לא רק שהמשבר לא נפתר - בפרמטרים רבים הוא אף החמיר. הסיבה היא שהבעיות של הרשויות המקומיות הערביות הן מבניות וכרוניות, ולאו דווקא פרסונליות.

בהשוואת הביצועים הכספיים של הרשויות לפני ואחרי מינוי החשבים המלווים, עולה כי הגירעון המצטבר בתקציב הרגיל של הרשויות הערביות עלה מכ-144 מיליון שקל ב-2003 לכ-180 מיליון שקל ב-2008. הממצא המרכזי העולה מההשוואה הוא כי הגידול בגירעון הרשויות גדל גם לאחר הצמדת החשבים המלווים ולאחר העברה של 153 מיליון שקל לרשויות כמענקים להקטנת גירעון מצטבר (כ-88% מהגירעון המצטבר ל-2003).

מינוי החשבים המלווים גם לא הביא לשיפור משמעותי בשיעור גביית הארנונה הכללית או לצמצום חוסר האיזון בתקציב הרשויות. הגירעון השוטף בתקציב גדל עקב כך מ-66 מיליון שקל ב-2003 ל-105 מיליון שקל ב-2008.

השלטון המקומי הערבי סובל מבעיות יסוד ומחסמים מבניים המשפיעים על ניהול הרשויות המקומיות הערביות ועל תפקודן. בעיות וחסמים אלה נמצאים מחוץ לשליטתו של החשב המלווה או כל גורם ממונה אחר. עיקרן הוא המצב הסוציו-אקונומי הירוד ברשויות המקומיות.

96% מהרשויות הערביות מדורגות בארבעת האשכולות הסוציו-אקונומיים הנמוכים בישראל. כמחצית מהאוכלוסייה הערבית מוגדרת ענייה (49.4%) - חסם עיקרי ליכולת הרשות לגבות את מיסי הארנונה מהתושבים (שיעור הגבייה הממוצע במגזר הערבי הוא 23% לעומת 62% במגזר היהודי).

בעיה נוספת של הרשויות המקומיות הערביות נוגעת לנושאי תכנון ופיתוח. הזנחה תכנונית מצד הממשלה לדורותיה הובילה לבעיה מבנית חמורה בהרכב ההכנסות של הרשות הערביות. ברשויות אלה לא הוקצו קרקעות לתעשייה, כך שהתלות שלהן בתמיכת הממשלה הוחרפה. כיום מהווה השתתפות הממשלה כ-67% מהכנסותיהן של הרשויות הערביות לעומת כ-36% מהכנסותיהן של הרשויות היהודיות.

לבסוף, ברוב הרשויות המקומיות הערביות רווחת תרבות שלטונית שמקורה בחברה מסורתית וחמולתית. בחירות על בסיס חמולתי בהיעדר חוק המסדיר את הכישורים הנדרשים מהמועמד לראשות הרשות ולחבריה, מובילות לבחירתם של אנשי מפתח והנהגה החסרים כל הכשרה מקצועית במינהל הציבורי.

הכותב הוא רואה חשבון וחבר הוועדה המקצועית לביקורת ובקרה מוניציפלית בלשכת רואי החשבון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו