בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הידד, העובדים הזרים מתלוננים

תגובות

<< בשקט-בשקט מתחילה להתחולל מהפכה בהעסקת עובדים זרים בישראל. ניצני המהפכה מקבלים את ביטויים במקום בלתי צפוי לחלוטין - מספר התלונות של העובדים הזרים, שנמצא בגידול דרמטי. יש לכך שני הסברים עיקריים: האחד, שינוי החוק המאפשר לעובדים זרים להתלונן בפני הממונה על זכויות העובדים במשרד התמ"ת, אשר שונה לפני כשנה. השני, סרי לנקה.

סרי לנקה היא השם החדש ביבוא עובדים זרים לחקלאות לישראל. באוקטובר יובאו לראשונה 295 עובדים סרי לנקים לעבוד בחקלאות - במקום העובדים התאילנדים. השינוי הגיאוגרפי היה כרוך גם בשינוי מדיניות - היבוא מסרי לנקה היה הפעם הראשונה שבה ישראל החלה ביבוא עובדים זרים זמניים לחקלאות, וזאת במסגרת המדיניות שנועדה להחליף את העובדים הקבועים בחקלאות בעובדים עונתיים המגיעים לקטיף, ואחר כך חוזרים למדינת המקור שלהם. בנוסף, זו היתה הפעם הראשונה שבה ישראל ייבאה עובדים זרים לחקלאות שלא דרך מתווכים - יבוא ישיר בין ממשלה לממשלה. זהו לב העניין.

העובדים מסרי לנקה נבחרו על ידי ממשלת סרי לנקה - הם הגישו מועמדות לממשלה המקומית ונבחרו באמצעות הגרלה. את כרטיס הטיסה מימנה עבורם ממשלת ישראל. כאן, בישראל, הם מקבלים את שכרם ישירות לחשבון בנק על שמם - כל שכרם יועבר להם עם עזיבתם את ישראל, באפריל, בתום ששת חודשי הקטיף.

במלים אחרות, ההגעה לישראל לא היתה כרוכה מבחינת העובד הסרי לנקי בהוצאה כלשהי - הכל שולם עבורו, וגם מובטח לו ששכרו ישולם לו כחוק וימתין לו בחשבון הבנק עד יציאתו את ישראל. זהו הבדל תהומי לעומת המצב הקיים כיום, שבו עובדים זרים מגיעים לישראל מתאילנד באמצעות חברות מתווכות (חברות כוח אדם). החוק אמנם קובע תקרת דמי תיווך של כ-1,000 דולר שמותר לגבות מכל עובד זר, אבל ההערכה הרווחת היא כי החוק הוא אות מתה. בפועל, עובדים זרים נאלצים לשלם כ-10,000 דולר דמי תיווך כדי להבטיח את הגעתם לישראל. מאחר שמדובר בעובדים עניים מאוד, הם נאלצים לקחת הלוואות גדולות כדי לממן את הגעתם.

התוצאה היא שחלק ניכר מהעובדים הזרים הקבועים בישראל הם עבדים מודרניים - הם כבולים על ידי חובות אדירים שאינם מאפשרים להם לחזור לביתם כל עוד לא הרוויחו מספיק כדי לכסות את החוב. מכיוון שכך, הם מנועים מלעזוב את המעסיק, מנועים מלהתלונן על המעסיק ומנועים מלעשות צעד כלשהו שיסכן את יכולתם להחזיר חובות - הם יסתכנו גם בעבודה לא חוקית, ובלבד שיוכלו לשרת את החובות שלהם.

בניסיון לפרוץ את מעגל החובות הלא חוקיים, החליטה ישראל לעבור לשיטת העסקה שונה לחלוטין של העובדים הזרים בחקלאות. עבודה זמנית ולא עבודה קבועה, כך שלעובד לא ישתלם לקחת הלוואות גדולות כדי לממן את הגעתו לישראל. בחירה בעובדים נעשית באמצעות הגרלה, דבר שמייתר שוב את הצורך לשלם כסף כדי לזכות באשרת הכניסה לישראל. ובסוף - החלפת החברות המתווכות בארגוני הגירה בינלאומיים של האו"ם, כמו IOM, ארגון הפועל שלא למטרות רווח, ומטרתו לוודא כי הגירת העבודה בעולם תיעשה בדרך הומנית.

במשך קרוב לשנתיים ניסתה ישראל לחתום עם ממשלת תאילנד על הסכם IOM. ממשלת תאילנד, מסיבות השמורות עמה, סירבה. לפיכך, ישראל פנתה לשכנה ממערב, סרי לנקה. עם ממשלת סרי לנקה אמנם לא נחתם הסכם IOM, אבל היבוא הראשון של עובדים מסרי לנקה נעשה לפי עקרונות דומים - שהופעלו ישירות על ידי ממשלת סרי לנקה. ההצלחה של היבוא הראשוני עלתה על המצופה.

ההצלחה היא משולשת. ראשית, לדברי יוסי אדלשטיין, ראש מינהל האכיפה ברשות ההגירה, כל הצדדים המעורבים בניסוי מרוצים ממנו. לאחר תקופת הסתגלות ראשונה לא קלה, כיום גם החקלאים וגם העובדים מסרי לנקה מרוצים זה מזה, ומהרעיון של העסקה זמנית לעונת הקטיף בלבד.

שנית, מדד התלונות. העובדים התאילנדים בחקלאות לא התלוננו. לפי נתוני התמ"ת, מתוך 100 תלונות של עובדים זרים בשנה האחרונה (מאז שונה החוק המאפשר להתלונן) - רק שמונה היו של תאילנדים בחקלאות. לעומת זאת, העובדים מסרי לנקה מתלוננים בהיקף גדול הרבה יותר - 10-20 תלונות עד כה. לדברי אדלשטיין, הסיבה העיקרית לכך היא טכנית: מאחר שמדובר בניסוי ראשון בשינוי דרכי העסקה של עובדים זרים בחקלאות, רשות ההגירה והשגרירות של סרי לנקה מלווים את הניסוי מקרוב, לרבות מעקב אישי של השגריר עצמו. עם מעקב צמוד כל כך, אין ספק שכל בעיה הכי קלה נחשפת מיד, וגם נהפכת מיד לתלונה רשמית של השגרירות.

עם זאת, גם אדלשטיין מודה שייתכן הסבר נוסף לגידול במספר התלונות - הסרי לנקים אינם שקועים בחובות. הם אינם מוגבלים על ידי הצורך לשרת את החוב, ולכן אינם חוששים להתלונן. החופש מדבר מגרונם.

האם החופש של העובדים הזרים הוא זה שעושה את ההבדל? התשובה לכך תינתן בוודאות בשנה הבאה - בגלל הצד הנוסף של הצלחת המהלך. זוהי ההצלחה של התרגיל המתוחכם שעשתה ממשלת ישראל, כאשר החלה לייבא עובדים מסרי לנקה במקום מתאילנד. ממשלת תאילנד הבינה את הרמז, ולפני כחודש היא חתמה על הסכם IOM עם ישראל. לפיכך, באוקטובר הבא ייובאו שוב עובדים עונתיים לחקלאות, אבל הפעם אלה יהיו כבר העובדים התאילנדים, האהובים כל כך על החקלאים הישראלים. מעניין יהיה לראות אם התאילנדים החופשיים של 2011, כבר יתנהגו אחרת מהעובדים התאילנדים בחקלאות כיום.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו