בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"שטייניץ טחן לרה"מ במוח חצי שעה כל יום"

ראש הממשלה רצה להעלות את שכר המינימום ל-5,000 שקל - ובתנאי שההעלאה תינתן רק למי שזכאים לכך באמת. שר האוצר היה מוטרד בעיקר מהעלות של ההסכם - ולכן תמך בשכר מינימום נמוך יותר לעובדים רבים יותר. חלקם לא באמת זכאים לו. איך הוא ניצח? הוא פשוט נידנד

תגובות

>> ראש הממשלה, בנימין נתניהו, התנגד להסכם העלאת שכר המינימום שנחתם שלשום בין ההסתדרות והאוצר, אולם נכנע למכבש הלחצים שהאוצר, ובראש ובראשונה שר האוצר, יובל שטייניץ, הפעילו עליו.

לפי מקורות שליוו את המשא ומתן מקרוב, ראש הממשלה היה, כפי שהתחייב לאחרונה בציבור, בעד העלאת שכר המינימום, אולם אך ורק למי ששכרם הכולל נמוך משכר המינימום - 3,850 שקל - ולא למי שבהתאם להסכמים היסטוריים מחייבים בין המדינה וההסתדרות נהנים מכל העלאה בשכר המינימום; זאת אף ששכרם החודשי בפועל גבוה יותר בשל תוספות שונות, כמו שעות נוספות, הוצאות נסיעה ועוד.

ראש הממשלה סבר כי יש לנצל את ההזדמנות, כאשר מתנהל משא ומתן חדש עם ההסתדרות על גובה שכר המינימום, למחיקת עיוותים בשיטה - ואמר זאת מעל כל בימה אפשרית. "אני רוצה להסביר דבר שאולי לא ברור", אמר נתניהו במסיבת עיתונאים משותפת שערך עם שטייניץ בחודש שעבר. "אנחנו מוכנים בשכר הציבורי להגדיל את הטווח עד 5,000 שקל, אבל אנחנו מדברים על שכר מינימום אמיתי - ורוצים לקבוע עקרון פשוט, שמי שאין לו נעזור לו. לא נעזור למי שיש לו". במלים אחרות: נתניהו הסכים להעלות את שכר המינימום ל-5,000 שקל, ובלבד שההעלאה תינתן רק למי שבאמת משתכרים שכר מינימום.

אבל לשטייניץ, שניהל את המו"מ מול ההסתדרות, היתה מטרה אחרת. לפי גורמים שהיו מעורבים במשא ומתן, מה שהנחה אותו היה הרצון להבטיח עלות נמוכה של הסכם שכר המינימום החדש לקופת המדינה. שטייניץ לא רצה בשום פנים ואופן לחזור לממשלה ולבקש קיצוץ רוחבי נוסף בתקציב - השלישי במספר מאז תחילת 2011. אז הוא לחץ על נתניהו להיעתר לדרישת ההסתדרות להעלאת שכר המינימום ל-4,300 שקל בלבד - לכל הזכאים, כולל מי שהשכר שלהם גבוה מ-3,850 שקל, לעתים אף גבוה בהרבה.

והוא לחץ כהוגן. לפי מקורבים אחרים למשא ומתן, הפעילו שטייניץ וראש אגף התקציבים באוצר, אודי ניסן, לחצים על ראש הממשלה ועל לשכתו להיעתר לדרישה: "שטייניץ טחן לראש הממשלה במוח כל יום לפחות חצי שעה, ובשבת אף יותר מזה. רה"מ התנגד וחזר והתנגד. שטייניץ לא הרפה. לבסוף ראש הממשלה נכנע ואמר לו, 'תעשה מה שאתה מבין'".

ושטייניץ עשה את מה שהוא מבין - וקיבל את מבוקשו: הדרך להסכם עם יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, נפתחה. גם בהסתדרות הסכימו ללכת לקראת האוצר - כשנעתרו לדחיית חלק מביצוע הסכם השכר שנחתם בסוף 2010 (תוספת של 6.25% לשלוש שנים ל-800 אלף עובדי המגזר הציבורי), לטובת העלאת שכר המינימום. התוצאה היא שרוב מימון עלות שכר המינימום החדש ייפול על כלל העובדים השכירים במגזר הציבורי, ורק חלקו על תקציב המדינה. וגם זה בפריסה על פני שנים.

במלים אחרות: לשר האוצר חשוב היה מאוד לא לפרוץ שוב את מסגרת התקציב. מי יקבל את שכר המינימום, ולמי באמת מגיעה התוספת - זה כבר פחות הטריד אותו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו