בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ניצני התאוששות

שלושה חודשים אחרי השריפה בכרמל, מפגין האזור סימני התאוששות מהירים יחסית. התשתיות הבסיסיות ביישובים שנפגעו שוקמו, הקראווילות שהובטחו הגיעו ובין מרבדי השחור והאפור מבצבצת צמחייה ירוקה ? "בסוף הדברים הגדולים לא קורים מטוב לבם של אנשים, אלא מהכסף שהמדינה מקצה - ובהחלט אפשר להגיד לה כמה מלים טובות"

תגובות

>> שבת חורפית, נאה ושמשית לפני שבועיים. עשרות כלי רכב זוחלים בכביש המתפתל מצומת בית אורן במעלה הר הכרמל לכיוון צומת דמון. הנסיעה, שנמשכת בדרך כלל רבע שעה, התארכה לשעה ויותר. כשהגיעו לבסוף לפסגת הרכס, עמדו בפני המטיילים שתי אפשרויות: לפנות אל 28 אלף דונם של יער שנפגעו בשריפה בכרמל לפני שלושה חודשים, או להמשיך ולנסוע לכיוון יותר מ-100 אלף הדונם שלא נפגעו.

מי שבחר לערוך "סיור שריפות" התרשם שגם על מרבדי השחור והאפור כבר מבצבצת צמחייה ירוקה, והרקפות, הנרקיסים והכלניות פורחים. מעל כולם ריחפו באותה שעה כמה מהנשרים שחזרו באחרונה לחי-בר לאחר גלות כפויה בימי השריפה. "לשמחתנו, הטראומה לא השפיעה עליהם יותר מדי", אומר דודי וינר, מנהל מרחב כרמל של רשות הטבע והגנים. "לראשונה זה כמה שנים יש לנו שלושה קנים של נשרים, מה שלא היה בשנים האחרונות. אלה סימנים מעודדים שמשדרים אופטימיות".

אבל לא רק הטבע מתאושש בכרמל. חזרנו אל היישובים והאנשים שפגשנו אחרי השריפה וגילינו שכל התשתיות הבסיסיות ביישובים שנפגעו - שוקמו. "אפשר תמיד להיות ציני כלפי המדינה", אומר לנו שמולי בינג, מנהל בית הספר של כפר הנוער ימין אורד. "אבל בסוף, הדברים הגדולים לא קורים מטוב לבם של אנשים, אלא מהכסף שהמדינה מקצה. במקרה של הטיפול המיידי אחרי השריפה, בהחלט אפשר להגיד למדינה כמה מלים טובות. התאוששנו, התארגנו ואנחנו מסתכלים קדימה".

דיור זמני: טופל

לפני שלושה חודשים, מבחינתו של בינג המצב נראה שחור מאוד. לאחר שהאש כבתה, כל מה שנותר מביתו בימין אורד היה קירות מפויחים וערימות אפר. כיום בינג ומשפחתו עדיין מתגוררים בבית המלון של היישוב הסמוך ניר עציון. ובכל זאת, במהלך הסיור שערך לנו באחרונה בכפר המשתקם, החיוך לא מש משפתיו. בכפר, שבימים אלה נראה בחלקו כמו אתר בנייה גדול, חזרו החיים למסלולם: מתחם בית הספר שוקק, כל בני הנוער שבו לכפר והלימודים מתקיימים כסדרם.

אף תושב לא נותר ללא קורת גג - זו היתה המנטרה של כל נציגי משרדי הממשלה וראשי היישובים המעורבים בשיקום הכרמל שעמם שוחחנו. מעבר למענק מיידי של 2,500 שקל לכל תושב, בעלי בתים שנפגעו קיבלו וימשיכו לקבל סיוע בשכר הדירה לתקופה של עד שנתיים או עד למציאת פתרון קבע, בשווי של החל ב-2,500 שקל לאדם בודד ועד 5,000 שקל למשפחה בת חמש נפשות ויותר. מדובר בסכום גבוה באופן משמעותי מזה שהמדינה רגילה להעביר לצורכי סיוע למגורים לנזקקים, ואף גבוה יחסית למחירי השכירות באזור המועצה ואף בחיפה. תושבים שגרו באזור בשכירות זכו גם הם לסיוע משמעותי של שלושה חודשי שכר דירה לפי אותו מפתח. עד כה הוקצו כ-1.1 מיליון שקל למועצה האזורית חוף הכרמל לטובת החזרי שכר

בשלב השני של תוכנית השיקום, הוחלט להקים שתי שכונות של קראווילות בעלות כוללת של 10 מיליון שקל: 20 מהן הוצבו בקיבוץ בית אורן ו-20 נוספות בימין אורד. תושבי כפר האמנים עין הוד ביקשו לא לקבל קראווילות, אלא להמשיך לקבל את הסיוע עבור שכר הדירה עד שבתיהם ייבנו מחדש.

לפני כשבועיים, במה שהוגדר על ידי אנשי משרד השיכון והבינוי כ"זמן שיא", חנכו בבית אורן ובימין אורד את שכונות הקראווילות ורוב התושבים קיבלו מפתחות ונכנסו לביתם הזמני - עד השלמת בניית מבני הקבע.

"ביתו של אדם אינו רק ביתו הפיסי, אלא הקשר שלו למקום, לקהילה ולחברה שבה הוא חי", אמר מנכ"ל משרד ראש הממשלה, איל גבאי, בטקס חנוכת שכונת הקראווילות בבית אורן. "לפיכך פעלנו במהירות להקמת השכונות בתוך היישובים. המדינה עמדה במבחן הבית".

במבט ראשון נראה כאילו עין הוד חזר לשגרתו הפסטורלית. עם זאת, שיטוט בשבילי הכפר מגלה לא מעט עדויות לשריפה. מתוך כ-14 בתים שנהרסו כליל ועוד כ-20 שנפגעו, רק אחד שוקם. רוב בעלי הבתים, שלא ביטחו את הבתים במלואם, עדיין נמצאים בדיונים מתישים עם נציגי חברות הביטוח. "אף שקיבלו פתרונות לטווח המיידי, התושבים שנפגעו חיים באי נוחות", אומר ציון גז, מנהל הקהילה בכפר. "זה לא רק שהבית הלך עם כל מה שיש בבית ממוצע - זה מקום שהיה גם מרכז היצירה והעשייה של התושבים".

יש גם מי שביקשו למנף את השריפה: ניר מלמד, בנה של יעל טאוב, פסלת וממייסדות הכפר, החליט לא לחכות. את קירות בית אימו עדיין מעטרות שאריות פיח, אך בינתיים פינה מלמד את הסטודיו, סידר בו את הפסלים לתצוגה ופתח אותו למבקרים שמגיעים מדי שבת.

המו"מ עם חברת הביטוח עדיין מתנהל, אך השבוע קיבל מלמד מקדמה מחברת הביטוח והחל בשיפוץ הבית והגלריה. לגבי שיפוץ התשתיות, הוא ממתין להחלטת האוצר בנוגע לפיצויים. "זו היתה הזדמנות להפוך את המשבר הזה גם למשהו טוב", הוא אומר. "אנחנו מקווים שאנשים ימשיכו לבוא והכפר יזכה למשב של רוח חיים. המו"מ מול חברת הביטוח והממשלה מתיש, אבל כנראה שאי אפשר אחרת. אנחנו מקווים שהכל ייסגר בקרוב".

בבית אורן נפגעו בשריפה כ-80 מבני מגורים. מרביתם שוקמו, וכך גם תשתיות הקיבוץ. תושבי 11 המבנים שנהרסו כליל נמצאים במצב רגיש יותר, אף שקיבלו באחרונה מפתחות לקראווילות שהוקמו ביישוב.

דיור קבע: באוצר חוששים מתקדים

כמובן שפתרונות דיור הקבע למי שבתיהם נפגעו מורכבים יותר. ניסוח מודל הסיוע שיקבלו נמצא עדיין בדיונים בין אנשי האוצר לנציגי התושבים, כשהסוגיה המורכבת היא הסיוע למי שבתיהם נפגעו ולא היו מכוסים ביטוחית - כ-13 משפחות בבית אורן ובעין הוד.

בעוד שהסיוע המיידי היה נדיב, בטווח הארוך מתעקשים אנשי האוצר שהמדינה צריכה לחנך את הציבור לבטח את ביתו. "מי שגר באמצע היער ולא ביטח את עצמו נהג ברשלנות", אמר לנו בכיר באוצר. "להבדיל מנושא הסיוע המיידי, כאן אנחנו לא מחפשים מחמאות על רוחב לב או זריזות בטיפול. לא ניתן לאותם תושבים פיצוי בהיקף 100%, כי אז ניצור תקדים שלפיו לאנשים יהיה כדאי לא לבטח. אנחנו נסייע לאנשים לשקם את ביתם, אבל לא נתמרץ את חוסר האחריות שלהם. אחרת, מה נעשה במקרה של רעידת אדמה שבה ייהרסו עשרות ומאות בתים?".

למרות שביעות הרצון הכללית, גישת האוצר מעלה בקרב תושבים בודדים תחושת מרמור. אחד מהם הוא מיכה פייגין, נשוי ואב לילד בן כשנה, שחי עם משפחתו בעין הוד בבית סבו המנוח דב פייגין, פסל וממייסדי הכפר. "המדינה לא מוכנה לאשר לי קראווילה", הוא טוען. "הצלחנו למצוא בעין הוד דירה בשכירות לשלושה חודשים, שנגמרים בעוד חודש. כרגע לא הצלחנו לאתר דירה חלופית באזור וקשה לנו להתרחק, כי הילד הולך לגן בכפר. אף ביטוח לא הסכים לבטח את הבית ועכשיו נשארנו לבד. טוענים שהייתי צריך לבטח, אבל כל השריפה הזו היתה רשלנות נטו. זה לא אסון טבע, אלא תוצאה של התנהלות קלוקלת לאורך שנים".

במשרד ראש הממשלה הסבירו שהמקרה של משפחת פייגין מוכר לגורמים הרלוונטיים ומטופל באמצעות המועצה האזורית, וכי המדינה פועלת בהתאם לרצון המפורש של היישובים ולא מדובר בהחלטה פרטנית. משפחת פייגין, כך נטען, מקבלת את מלוא הסיוע, כמו כל שאר התושבים שנפגעו.

במשרד האוצר התקשו השבוע לנקוב בעלות המדויקת או המוערכת של הפיצויים העתידיים לתושבים שביתם נפגע, ובעיקר בעלות הפיצוי לבנייה מחדש של בתים שחרבו כליל. בעין הוד נאמר לנו שינתן סיוע "במיליוני שקלים בודדים", ובבית אורן ניתן כרגע סיוע בקראווילות למשך שנתיים והדיונים לגבי מבני הקבע נמצאים בעיצומם.

"לקח זמן לעכל את הטראומה"

כספי הסיוע ליישובים לא הועברו רק לטובת שיקום התשתיות. ביום שאחרי השריפה הוקמה ועדה בין-משרדית בראשות מנכ"ל משרד הרווחה, שמטרתה לדאוג לשיקום קהילתי של היישובים. בשלב ראשון הוקצו 3 מיליון שקל לשנתיים והוקמו שלושה מרכזי סיוע מיוחדים שאוישו כל אחד בחמישה-שישה עובדים סוציאליים ופסיכולוגים. בכל מרכז מטופלות כ-80 משפחות.

לדברי גדי פולק, סגן מנהל מחוז צפון במשרד הרווחה, דווקא בשבועות האחרונים גבר זרם האזרחים המבקשים סיוע. "לקח לאנשים זמן לעכל את הטראומה, וכעת הם מגיעים. יש לא מעט מקרים של קשישים, ילדים ומבוגרים שסובלים מהרטבות לילה או דאגות טבעיות לעתיד. עכשיו זה הזמן הכי קריטי להעניק להם תמיכה", אומר פולק. בחודשים הקרובים ימונה לכל אחד מהיישובים עובד סוציאלי שילווה את הקהילה.

התחנה האחרונה במסע שלנו היא הכפר הערבי עין חוד. ראש הכפר, מובארק מוחמד אבו אל-היג'א, עדיין ממתין למימוש ההבטחות שקיבל לאחר השריפה - אז סיפר לנו שאפילו מטף כיבוי אחד לא היה בכפר ואיש לא סייע לפנות את 200 תושביו. גם כיום הוא לא אופטימי. "שום דבר בשטח לא השתנה", הוא אומר. "אין לנו עדיין דרך מילוט מהכפר, וגם לא ציוד להתמודדות עם שריפה. ברור שהיה דחוף יותר לסייע ליישובים שנפגעו קשה, אבל אני מקווה שלא ישכחו ויגיעו גם אלינו בקרוב".

בנוסף, כיום מתנהל מו"מ עם האוצר לגבי יישום תוכנית לשיקום נזקי הצומח והחי בכרמל בארבע השנים הקרובות, שפירסמה ועדה בראשות סמנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ישעיהו בר אור, כשבועיים לאחר השריפה. הוועדה המליצה, בין השאר, על יצירת אזורי חיץ מדוללים מצמחייה בין יישובים ושטחי יער וחורש, תגבור תשתית אספקת המים והקמת מערכות מתקדמות למעקב ובקרה על התפרצות שריפות. תקציב התוכנית מוערך ב-100-150 מיליון שקל. עם זאת, בינתיים הוחלט לא לנקוט מהלכים דרסטיים בכל הנוגע לשיקום הצמחייה למשך כשנה הממועד שריפה, כדי לתת לטבע לפעול.

במשרד ראש הממשלה מרוצים מאוד מקצב השיקום. "השקט מדבר בעד עצמו", אומרת מיכל פרנק, ראש אגף תיאום ובקרה במשרד. "אנחנו רגילים לקבל במצבים כאלה הרבה תלונות ובקשות - והעובדה שהן בודדות היא הוכחה ליכולת הביצוע של הממשלה, כאשר כלל הגורמים פועלים בשיתוף פעולה מתוך מטרה משותפת".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו