בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הרכבת קלה, חבלי הלידה קשים: הפרויקט שמשנה את ירושלים

מיזם התחבורה העירוני הגדול בתולדות המדינה, שהפך שם נרדף לסבל ולבזבוז, מגיע לישורת האחרונה * התושבים כבר חשים בהבדל: הציפורים חזרו לצייץ ברחוב יפו המפויח * במרכז העיר מפנים את מקומם מרתף מספרי הסיפורים ובזארים לטובת בתי קפה חדשים ורשתות אופנה * בשכונות נערכים להתייקרות הנדל"ן * פרויקט מיוחד

תגובות

הדבר הבולט ביותר למי שהולך היום ברחוב יפו החוצה את מרכז ירושלים הוא השקט. הרחוב, שידע כמעט כל כלי רכב עלי אדמות ב-150 השנים האחרונות, הפך לפני חודש באחת למדרחוב נטול תנועה. "הלכתי ברחוב יפו לא מזמן עם גזבר העירייה ופתאום שמעתי ציפור, ציפור ברחוב יפו! זה אולי מטאפורי ודביק, אבל זה אמיתי. שמעתי ציפור", נזכר זוהר זולר, יועץ ראש העיר לענייני תחבורה.

לא רק ציפורים הם דבר בלתי נתפש ברחוב יפו, גם שולחנות בתי קפה על המדרכה היו עד לא מזמן מחזה בלתי סביר, ברחוב שנודע כשובר שיאים ארצי בכל הנוגע למדדי זיהום האוויר. כיום מלאה המדרכה בשולחנות. את השקט הזה מפרה מדי פעם הרכבת הקלה, החולפת ריקה מנוסעים בזמזום דק ובקול דנדון פעמון. מעטים עדיין מסובבים את הראש, פה ושם מישהו עוד מרים טלפון נייד כדי לצלם או מפנה את תשומת לבו של ילד, אבל בעבור רוב ההולכים ושבים, הרכבת היא כבר לא אטרקציה הגוררת מחיאות הכפיים, ולחלופין - הקללות שליוו את הקרונות הראשונים נדמו.

אחרי יותר מעשור של עבודות, עומד פרויקט הרכבת הקלה בירושלים - פרויקט התחבורה העירוני הגדול והשאפתני ביותר בארץ - בקו הסיום. הרכבת היתה בעיני הירושלמים סמל לכישלון ניהולי ומודל לשיתוף פעולה בלתי-מוצלח בעליל בין המדינה לבין יזם פרטי. האמון ביכולת שלה לשנות את המציאות בעיר התפוגג ככל שהעבודות המשיכו לענות את חיי התושבים והסוחרים, והעיכובים הצטברו לחמש שנים ארוכות. אבל היום, חודש וחצי לפני ההפעלה החלקית של הרכבת ופחות מחצי שנה לפני ההפעלה המלאה של הרכבת, מבקשים קברניטי הפרויקט בחברת סיטיפס, בעיריית ירושלים ובמשרד התחבורה, להראות את האור שבקצה המנהרה. והוא, לטענתם, מבטיח ובוהק.

רחוב יפו נמצא במעגל ההשפעה הראשון והמיידי ביותר של הרכבת הקלה. על פי כל ההערכות, הרכבת תביא לשינוי דרמטי ברחובה הראשי של ירושלים. החנויות הפרטיות, הקטנות והזולות ייעלמו לטובת מותגי יוקרה. מי שרוצה לראות דוגמה לתהליך הזה יכול להסתכל על הבניין שבפינת הרחובות נחלת שבעה ויפו, התוחמת את כיכר ציון ממערב. הפינה הזו היתה משכנם של שני מוסדות ירושלמיים מיתולוגיים: הראשון הוא המרתף של סוראמללו, מספר הסיפורים האגדי, והשני הוא המועדון, חלוץ חיי הלילה בירושלים במשך שנים, האנדרגראונד. על חורבות שני אלה הולך ומוקם היום מבנה של חמש קומות, שעתיד לאכלס את הסניף החדש והיוקרתי של המשביר לצרכן. לא הרחק משם מתכננת רשת זארה לקבוע את משכנה ובכיכר הדוידקה עומד להתמקם סניף של מקדונלדס. מותגים נוספים, חלקם יוקרתיים, מביעים גם הם עניין ברחוב.

"מרכז ירושלים עבר תהליך דומה לזה שעברו ערים באירופה בשנות ה-60, רק 40 שנה אחרי", אומר זולר. "עזיבת משרדי הממשלה והקמת הקניונים הביאו לפרוור ולהידרדרות מרכז העיר. לזה אפשר להוסיף את הפיגועים בשנות ה-90 ובתחילת שנות האלפיים. המחשבה מאחורי הרכבת היתה להציל את מרכז העיר דרך היתרון היחסי שלו: הולך הרגל, שאינו יכול לבוא לקניון. השינוי כבר נראה לעין, אני מסתכל מהחלון שלי ורואה חמישה מנופים בקו הנוף, וזה מלמד על כך שמשהו זז במרכז העיר. אני רואה גם מה קורה לחנויות. בזארים של 'הכל בשקל' נעלמו ובמקומם נפתחו דוכנים למיצים טבעיים לבתי קפה חדשים. לסוחרים יש חוש ריח די חזק. עסק שלא יידע להשתנות ייעלם מהמציאות החדשה".

בתפישת העירייה רחוב יפו צריך להיות מושפע משני המתחמים שגובלים אתו - מתחם הקניון הפתוח של ממילא, שהפך לסיפור הצלחה מסחרי וידוע בכינויו "שדרת המותגים", ומתחם שוק מחנה יהודה, הזוכה לשגשוג מסחרי וחברתי חסר תקדים בשנים האחרונות. רחוב יפו, משערים-מקווים המומחים, ינוע בין שני הקצוות: מיתוג ומשיכת קהל מבוסס מצד אחד ושמירה על אופי עממי מן הצד שני.

"לרכבת יש יתרון בניגוד לקווי האוטובוס. לאנשי עסקים יש הבטחה שהנתיב הזה לא ישתנה. אתה לא יודע מי יהיה ראש העיר בעוד 20 שנה או מה יהיה המצב הפוליטי, אבל אתה יודע שתהיה פה רכבת. לכן אנחנו צופים שהיא תיתן באז לירושלים", אומר נדב מרוז, מנכ"ל צוות אב לתחבורה, הגוף הממשלתי-עירוני שמנהל את הפרויקט. הוא גם מצביע על כתבה מחמיאה על הפרויקט בעיתון לוס אנג'לס טיימס.

אבל לא כולם שותפים לתחושת האופטימיות של מנהלי הפרויקט. "צילמתי השבוע את רחוב יפו בעשר בלילה, וזה נראה כמו עוצר", אומר אלי לוי, יושב ראש ועד הסוחרים במרכז העיר. "הלוואי שמה שהם אומרים יקרה, אני אפילו מוכן להסתפק ב-60% מהתחזית שלהם. אבל בינתיים יש חנויות ומסעדות שמכניסות 150 שקל ליום לקופה. למען האמת אף אחד לא יודע לאן אנחנו הולכים". לוי גם מצביע על כך שרק לאחרונה, בניגוד למגמה שזולר מצביע עליה, נפתח בזאר חדש המציע את כל מוצריו בשלושה שקלים.

במעגל השני של השפעת הרכבת הקלה ביום שאחרי הפעלתה נמצאות שכונות הפריפריה שלאורך קו הרכבת - בית הכרם, קריית משה, העיר העתיקה, גבעת זאב, שועפאט, בית חנינא ופסגת זאב. כבר היום לא נדיר למצוא בלוחות המודעות לדירות יד שנייה באותן שכונות את הביטוי "קרוב לתחנת הרכבת הקלה", כסיבה טובה לשכור או לקנות את הנכס - תמורת מחיר גבוה יותר. "זה כבר מורגש", אומר דוד אטדגי, הבעלים של סוכנות הנדל"ן תיווך הפסגה, המתמחה בפסגת זאב. "ככל שאתה מתקרב לפסים ולתחנות המחיר עולה. מי שגר ליד הרכבת הדירה שלו תעלה בכעשרה אחוזים".

הרכבת הקלה היא חלק ממערך תחבורה נרחב יותר הכולל גם 150 אוטובוסים רבי קיבולת שנוסעים בשבעה קווים מהירים וכן כ-50 קווי אוטובוס רגילים העתידים לשנות את מסלולם כדי להזין את הרכבת הקלה. בצוות תוכנית אב לתחבורה מעריכים כי חודשיים לאחר ההפעלה המלאה של הקו, כלומר אחרי חגי תשרי, תהיה ירידה של שמונה אחוזים במספר הנסיעות ברכב הפרטי בירושלים מדי יום. "רכבת קלה, יותר מכל כלי רכב אחר, גם יותר מרכבת תחתית, גורמת לנטישת כלי הרכב הפרטיים". אם התחזית תתממש יהיה בכך משום הישג בינלאומי, כי הנתונים מערים אחרות בעולם מצביעים על ירידה של בין ארבעה לשישה אחוזים לאחר הפעלת קו ראשון של רכבת קלה בתוך העיר.

ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, שהחל את הקדנציה שלו כאויב הרכבת הקלה ואף שקל לבטל את הפרויקט, שינה את דעתו ונחשב כיום למי שדחף במרץ את הפרויקט בשנתיים האחרונות. בלשכתו מקווים שעד 18 באפריל, ערב חג הפסח, יחלו הנסיעות החלקיות במרכז העיר. עד אז יש צורך עוד לפתור כמה חילוקי דעות בין המדינה לזכיינית. אבל אם הכל יסתדר, יתחילו הירושלמים ליהנות מהרכבת באותו זמן שבו עצי המיש הדרומי, שכ-500 מהם ניטעו לאורך רחוב יפו כחלק מהפרויקט, מתחילים ללבלב.




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו