בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מתכנן גשר המיתרים קלטרווה: הרכבת תסייע מאוד לירושלים

מי שהיה אחראי על עיצובו של המונומנט הבולט אך השנוי במחלוקת בפרויקט הרכבת אומר ל"הארץ", כי ישמח לבוא בעצמו לירושלים כדי לנסות את הגשר באחת מנסיעות הבכורה

תגובות

למרות הזמן הממושך שחלף מאז חנוכתו המתוקשרת של גשר המיתרים ועד להפעלתה המיוחלת של הרכבת הקלה בירושלים, האדריכל הספרדי סנטיאגו קלטרווה אינו מתייאש - להפך. הוא מסביר כי השנתיים האחרונות אפשרו למשרדו לערוך שורת בדיקות הנדסיות כדי להבטיח כי הגשר מסוגל לעמוד בעומס הכבד הצפוי לו, מבחינת תנודות הקרקע ומבחינת העומס הישיר. לפני שבועות ספורים הסתיימה בהצלחה הבדיקה האחרונה שכללה נסיעה של שתי רכבות בו זמנית.

הגשר מקשר בין מסילת הרכבת ברחוב יפו לבין זו שבשדרות הרצל. אורכו הכולל כ-380 מטר והוא תלוי באמצעות מיתרים מעמוד פלדת אל-חלד ענק, בגובה 119 מטרים. קלטרווה מספר כי עיריית ירושלים לא ביקשה ממנו לתכנן מונומנט עירוני, אלא למצוא פתרון פונקציונלי למעבר הרכבת, שיכלול גם מעבר הולכי רגל. "בצד אחד של הגשר יש בית כנסת, וחשבנו שיהיה נכון לאפשר למתפללים לחלוף מעל התנועה והרמזורים בשבת", הוא מסביר. את השיפוע ואת העקומה של תנועת הרכבת קיבל קלטרווה כנתון קשיח מחברת ההנדסה. העמוד והמיתרים היו פתרון פיזיקלי-אדריכלי מבריק: להעביר את המסילה באוויר לאורך 160 מטר, מבלי להוריד עמודים אל כביש הכניסה לעיר ואל מנהרת בגין העוברת תחתיו.

הגשר התקבל בתחושות מעורבות בקרב הקהל הירושלמי. ערב הפתיחה הפך לפארסה, כאשר הרקדניות של להקת מחול מקומית התבקשו לעטות עליהן בגדים ארוכים מטעמי צניעות. על הבניינים הסמוכים נתלו שלטים בגנות הגשר - "גשר המיותרים" ו"קללטרווה", נכתב בהם אז. קלטרווה בהחלט מודע למחלוקת אך דוחה את הביקורת על הגשר. "ישראל היא המדינה הכי דמוקרטית בעולם מבחינת תכנון. אני לא מכיר שום מדינה אחרת שבה אנשים יכולים להביע את דעתם באופן כל כך נרחב. עברנו תהליך ארוך של אישורים. זימנו אותי לוועדות התכנון ארבע פעמים ובכל פעם שיפרנו את התכנון בהתאם לדרישות. אתה צריך להבין שהגשר לא נולד מאיזו סקיצה, אלא נוצר בתהליך ארוך מאוד".

קלטרווה מאמין כי הרכבת הקלה תסייע מאוד להתפתחות של ירושלים. "מערכת כזאת היא הפתרון הנכון ביותר מבחינה כלכלית ואקולוגית. אין עוד מערכת שיכולה לשנע מספר כזה של אנשים במחיר נמוך יחסית ובנגישות גבוהה". הוא מאמין כי להצלחתה של הרכבת עשויה להיות השפעה גם על מערכת המסילות הארצית. בדמיונו הוא מפנטז על רכבת מהירה שתאפשר להגיע מחיפה לירושלים בשעה. בינתיים, הוא ישמח לנסוע לעיר במכונית ולנסות את הגשר בעצמו באחת הנסיעות הראשונות של הרכבת.



הגשר וקלטרווה


תצלום: עידו הרמן / ג'יני



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו