בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עוד קפיצה קטנה ואת שם

טניה קניוטו היא נצר למשפחת קופצים ("מאמי ירשתי את האומץ, מאבי את העוצמה ברגליים"), את טבילת הבכורה עשתה בגיל צעיר למדי ("היא למדה לשחות, לדבר וללכת במקביל", נזכר אביה) ונראה כי היא בשלה לזכות בזהב, אך האיטלקייה תמיד מוצאת לפניה סינית אחת או שתיים על הפודיום. מזל שיש את אליפות אירופה

תגובות

קפיצות למים | אליפות אירופה | 8 עד 13 במארס | שידורים ישירים ביורוספורט

סידני 2000 ניצבה בפתח, וב"קוריירה דלה סרה" החליטו להשאיר לרגע בצד את אנדראה מנגין, שעמד ללכת בדרכי אביו ולהופיע בטורניר הכדורסל האולימפי. במקום הבן של, היפנו בעיתון מבט לעבר הבת של - 1.54 מטר על 46 ק"ג, שעמדה להתיז הרבה מים. "החלום שלי", אמרה אז הנערה בת ה-15, "היא הקפיצה המושלמת".

11 שנים מאוחר יותר, טניה קניוטו עדיין מחפשת את הקפיצה הזו וגם את המדליה האולימפית. בדרך, עם זאת, האיטלקייה כבר מצאה כל כך הרבה. הן כאדם והן כקופצת למים, שזכתה בהישגים רבים באירופה ובעולם. "טניה", אומר אביה, "עושה דברים ברמה טכנית עליה אפילו לא חלמתי".

מחמאה כזו אינה דבר של מה בכך. ג'ורג'יו קניוטו הוא קופץ עבר גדול, שהופיע בחמש אולימפיאדות וזכה בארבע מדליות. אמה כרמן קפצה גם היא וזכתה בתארים באיטליה. "מאמי ירשתי את האומץ, מאבי את העוצמה ברגליים", אומרת הבת.

למרות זאת, מתעקשים כל בני המשפחה, טניה מעולם לא נדחפה לבריכה. "זו תמיד היתה ההחלטה שלי בלבד. הוריי לא הכריחו אותי לעשות דבר", סיפרה. בגיל שנה היא כבר טבלה במזרקה ברומא, וכשמלאו לה שלוש ביצעה קפיצה ראשונה במהלך חופשה. "טניה תמיד אהבה את המים. היא למדה לשחות, לדבר וללכת במקביל", משחזר אביה.

ג'ורג'יו היה שם תמיד, כאב וכמאמן. בהדרכתו היא זכתה בתארים בגילי הנוער, לרבות שתי אליפויות עולם. כך הגיעה לאולימפיאדה כבר בגיל 15, וסיימה במקום ה-18 בקפיצה משלושה מטר. דרכם המקצועית מעולם לא נפרדה, מלבד שלוש השנים בהן למדה והתאמנה באוניברסיטת יוסטון. כיום מדובר בשש שעות יומיות בבריכה ובחדר הכושר.

"אני קודם כל מאמן, תמיד בוחן את הפן הטכני", הוא מספר, "בתחרויות הלב פועם בעוצמה, כי זה גם מקצוע מסוכן ולפעמים אני נבהל, אבל אנחנו מעמידים פני רגועים למענה. כרמן היא הסלע מאחורי הקלעים". על השינויים שעברו יחסיהם הוא מוסיף: "צריך סבלנות. היא כבר לא בת 15 שמתרכזת רק בביצועים, יש לה ציפיות רבות והיא יודעת שזה קשה לא רק להגיע לפודיום, אלא גם להישאר עליו".

התיקון הגיע

ב-2005 עשתה קניוטו היסטוריה כשהיתה לקופצת האיטלקייה הראשונה שזוכה במדליה באליפות העולם - ארד במונטריאול. זה ממש לא הכין אותה לאליפות שהתקיימה ארבע שנים מאוחר יותר ברומא, אותה כינתה "כמו אולימפיאדה".

להתחרות לעיני אוהדיך יכול להיות מהנה במיוחד או קשה במיוחד, וקניוטו מודה שהיא נוטה לתת לרגשותיה להשתלט עליה. כך קרה במקצוע החביב עליה, קפיצה משלושה מטר, כשלא הצליחה להציג את השיפור ביכולתה מאז קנדה 05' והסתפקה במקום השלישי. "הרגשתי הרבה לחץ ולא התמודדתי עם זה היטב. זה השפיע על ההופעה שלי", היא משחזרת. בהמשך הגיע התיקון בזוגות, כשיחד עם שותפתה הוותיקה, פרנצ'סקה דלאפה, זכתה במדליית כסף, אחרי צמד סיני.

הרי כנראה שזה לא משנה מה תעשה, בתחרות עולמית תמיד תהיה לפניה סינית או שתיים. "זאת בניית הגוף שלהן, התרבות, מבנה החברה, ומעל לכל האימונים הקשים והארוכים - כמעט פי שניים מאתנו", מציינת קניוטו. היא מבקרת את העובדה שקופצים באיטליה נאלצים להתאמן במתקנים ציבוריים לצד ילדים וחובבנים, אך מודה: "שיפור בתחום לא יסגור את כל הפער. כרגע הסיניות בלתי ניתנות להדבקה".

אז בינתיים, היא עושה כמיטב יכולתה. התחביב האהוב עליה הוא ריקוד, ולעתים היא מבלה במועדונים בבולזאנו, עיר הולדתה בצפון איטליה. מעבר לכך, מודה אביה באנחת רווחה, אין הרבה מה לעשות באזור. למרות שעזבה לאחרונה את ההורים ועברה לגור בסמוך עם ארוסה, מחויבותה לא השתנתה. לאחרונה, בעודה מתאמנת באוסטרליה לצד האלוף האולימפי מת'יו מיצ'ם, דחתה ידיעות כי הסכימה להשתתף ב"רוקדים עם כוכבים" והבהירה כי היא מרוכזת במטרה אחת.

"כיום אני חולמת בעיניים פקוחות, והחלום הוא לזכות במדליה באולימפיאדה הבאה", אומרת קניוטו, שבשלוש אולימפיאדות לא התעלתה מעל למקום החמישי. לשם הגשמת החלום, היא ויתרה אחרי בייג'ין על קפיצות ממגדל (עשרה מטר) לטובת הגבהים הנמוכים, שהביאו לה את כל המדליות. "הכרחי להתמחות במשהו כדי להישאר ברמה הגבוהה", היא אומרת.

טורינו היא צעד ראשון בדרך ללונדון. כשאליפות אירופה התקיימה שם לפני שנתיים, זכתה קניוטו בשלוש מדליות זהב. לפני שנה בבודפשט קטפה שתיים. השנה, הזוכות במקצועות השונים כבר יבטיחו את מקומן באולימפיאדה. אביה, כמובן, ימשיך ללוות אותה. "הוא סיפר לי הרבה על מה שעשה באולימפיאדה, כיצד הרגיש, אילו טעויות ביצע". זה לא מבטיח לה כלום, אך בדבר אחד היא בטוחה: "אחרי רומא 09', דבר אינו מפחיד אותי".



קניוטו בדרך למים. "כיום אני חולמת בעיניים פקוחות, והחלום הוא לזכות במדליה באולימפיאדה הבאה"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו