בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הכנסת אישרה מהפכה בתאגידים: עוצמה למשקיעים וריסון בעלי ההון

לאחר מלחמת התשה שנמשכה שלוש שנים, אושר אתמול תיקון לחוק החברות המעצים את יכולת הפיקוח של בעלי מניות המיעוט על בעלי השליטה בחברות ציבוריות - כדי לוודא שהם לא מנצלים לרעה את כוחם. המטרה הסופית: לחזק את אמון הציבור בשוק ההון

תגובות

>> שוק ההון הישראלי סגר אתמול פער אדיר שנצבר לאורך עשרות שנים בתחום הממשל התאגידי, והצטרף לשורת שוקי ההון המשוכללים בעולם. בתום מאבק עיקש שבראשו עמדו שר המשפטים פרופ' יעקב נאמן, בכירי משרד המשפטים, אנשי אקדמיה דוגמת פרופ' אסף חמדני ויו"ר הרשות לניירות ערך פרופ' זהר גושן, אישרה אתמול הכנסת את תיקון 16 לחוק החברות. התיקון מעגן כמה רפורמות שנועדו לרסן את הכוח הרב מדי שצברו עד עתה בעלי השליטה בחברות הציבוריות.

החוק הנוכחי נועד להתמודד עם תופעה שרווחה בדירקטוריונים, לפיה מינה בעל השליטה "דירקטור צללים" שהיווה מעין "ידו הארוכה", מבלי שלבעל השליטה תהיה אחריות או חובה חוקית כחבר דירקטוריון לטובת החברה ויתר בעלי המניות בה.

אחת הבעיות העיקריות המאפיינות את שוק ההון הישראלי נוגעת להתנהלות החברות הציבוריות במצבים של ניגוד עניינים בין החברה לבין בעל השליטה בה. בעיה זו מורגשת בעיקר בכל הנוגע לתפקוד הדירקטוריון וועדת הביקורת. לפי נתונים של משרד המשפטים, עסקות של בעלי שליטה עם חברות שבשליטתם מאושרות ברובן הגדול, אף שלא ברור אם הן עולות בקנה אחד עם טובת החברה.

כך למשל, ב-2010, מתוך כ-470 עסקות בעלי שליטה אושרו כ-94.5%. רק 1.5% עסקות לא אושרו וכ-5.5% בוטלו. גם ב-2009 אושרו כ-93.5% מתוך כ-400 עסקות חריגות שהובאו להצבעה באסיפה הכללית. בשנה זו כ-2.5% מהעסקות לא אושרו וכ-3.5% בוטלו.

התיקון לחוק מגביר את כוחו של המיעוט באישור פעולות בניגוד עניינים, באמצעות הגדלת הרוב הנדרש מקרב בעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי בעסקת בעלי שליטה - משליש לרוב.

במשרד המשפטים הגדירו אתמול את התיקון לחוק החברות ככזה "שנוגע לליבת החוק". מבחינתם, החשיבות הגדולה של התיקון היא בהגדלת האחריות על הדירקטוריון ועל ועדת הביקורת. במשרד סברו כי מוקד החוק עד היום זז חזק מדי לכיוון בעלי השליטה, על חשבון בעלי המניות וחברי הדירקטוריון - והיה חשש לניצול לרעה של החוק.

התיקון מתמודד עם דומיננטיות יתר של בעלי השליטה ונותן כוח לבעלי מניות מקרב הציבור, בייחוד באותם מקרים שבהם אינטרס בעל השליטה לא חופף את אינטרס החברה ויתר בעלי המניות.

מבחינה זו מדובר ברפורמה חשובה ביותר. עם זאת, במשרד המשפטים ניסו אתמול לשמור על זהירות וצניעות: "צריך לסדר לשוק יציבות, ולהתערב רק בנקודות כשל ספציפיות וישירות. אין לנו כוונה להרעיד את אמות הסיפים", אמרו.

החוק, שייכנס לתוקפו בעתיד הקרוב, לא חל על מינוי דירקטורים שכבר מונו, אבל החובות המוגברות שהוא מחיל בעניין אחריות הדירקטורים יחולו גם על מי שכבר מונה. אלו הם עיקריה של הרפורמה.

עסקות עם בעלי שליטה

בשנים האחרונות איתרו במשרד המשפטים וברשות ניירות ערך בעיה של עסקות שערכו בעלי שליטה עם חברות אחרות שבשליטתם. רוב עסקות אלו מאושרות, אף שלא ברור שהן תואמות את טובת החברה.

דוגמה לעסקה מעין זו היתה עסקה שהתרחשה לפני כשנה וחצי, ואשר במסגרתה מכר נוחי דנקנר את חברת התיירות הפרטית שלו ושל אבי פישר, גנדן תיירות ותעופה, על יד חברת אי.די.בי פיתוח שבשליטתו, תמורת 1.2 מיליון דולר. הביקורת כלפי העסקה נבעה מכך שגנדן נשאה גירעון של 79 מיליון דולר בהון העצמי, שהועבר לאי.די.בי. בנוסף, ערבות אישית של דנקנר בסך 49 מיליון דולר שהועמדה מול התחייבויותיה של גנדן, נהפכה לערבות של אי.די.בי.

לפי התיקון הנוכחי, אישור עסקה דומה יחייב מעתה קבלת רוב מקרב בעלי מניות המיעוט. התיקון מגביר את כוחו של הציבור בכך שהוא קובע כי עסקה עם בעל שליטה מחייבת אישור של רוב בעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי בעסקה. עד עתה נקבע כי די באישור של שליש מבעלי המניות כדי לאשר עסקת בעלי עניין.

התיקון קובע עוד, כי סכום דמי הניהול או השכר המשולמים לבעל השליטה יהיה חייב באישור אחת לשלוש שנים, וכי כל עסקות בעלי השליטה יהיו תחומות בזמן כפי שייקבע על ידי ועדת הביקורת.

עצמאות הדירקטוריון

התיקון אוסר על דירקטור לשמש כדירקטור צללים. בעל שליטה שמפעיל את הדירקטורים, מורה להם כיצד להצביע ואילו נושאים להעלות לדיון ייחשב דירקטור צללים. ככזה, החוק יחייב את בעל השליטה בחובות החלות על דירקטור - ובהן החובה לפעול לטובת החברה, בזהירות ובנאמנות.

התיקון קובע מפורשות שדירקטור חייב להפעיל שיקול דעת עצמאי לטובת החברה בלבד ולא למען אינטרסים של שולחיו. דירקטור שיפעל לפי הוראות של בעל השליטה ייחשב מפר חוק. מעתה, בעל שליטה שמעוניין להיות דירקטור צריך לעבור הליכי מיון ולשאת באחריות.

שינוי נוסף שנועד להגביר את הפיקוח של הדירקטוריון על הנהלת החברה מרחיב את האיסור על כך שיו"ר דירקטוריון בחברה ציבורית יהיה כפוף למנכ"ל במישרין או בעקיפין. זאת כדי להבטיח שהמפקח לא יהיה כפוף למפוקח. בנוסף קובע התיקון כי בחברה שלה בעל שליטה, ראוי שלפחות שליש מהדירקטורים יהיו בלתי תלויים בבעל השליטה. תאגיד שלא יאמץ את הכלל יידרש לגלות זאת בדיווחיו.

עצמאות ועדת הביקורת

החל מכניסת החוק לתוקף רוב חברי ועדת הביקורת יהיו דירקטורים בלתי תלויים ויו"ר ועדת הביקורת יהיה דירקטור חיצוני (דח"צ). עיקר חשיבותו של הדירקטור החיצוני הוא בייצוג בעלי מניות המיעוט. את יתר חברי הדירקטוריון יכול בעל השליטה למנות לפי רצונו.

פעמים רבות הדירקטורים מעוניינים בקידום האינטרסים של מי שמינה אותם, על מנת שימשיכו לכהן במשרה הנושאת בחובה שכר ומעמד מכובד. התיקון אוסר על מי שפרנסתו תלויה בבעל השליטה לשבת בדיוני ועדת הביקורת - במטרה לאפשר לחבריה חופש דיון משמעותי יותר.

התיקון גם מרחיב את תפקידי ועדת הביקורת. הוא מחייב אותה לקיים ישיבה אחת לפחות על כל ליקוי מהותי, ומסמיך אותה לקבוע אם עסקה או פעולה ייחשבו חריגים. התיקון מחייב את ועדת הביקורת גם לבחון את תוכנית העבודה של מבקר הפנים ואת מערך הביקורת הפנימית, לבחון את היקף עבודתו של רואה החשבון ואת שכרו, וכן לקבוע הסדרים לגבי הטיפול בתלונות של עובדי חברה על ליקויים.

חיזוק הדירקטורים החיצוניים

כוחו של הציבור בבחירת הדח"צים ועצמאותם אמור להתחזק מעתה. הדח"צים, שבתחילת כהונתם מוצגים על ידי בעל השליטה, ימונו רק כאשר רוב המצביעים (51%) בעד המינוי שלהם אינם בעלי עניין אישי במינויים.

התיקון העניק זכות וטו לבעלי מניות מיעוט במינוי דח"צ, ומעתה מינויו יאושר רק אם רוב בעלי מניות המיעוט יבחרו בו. ניתן יהיה להאריך את כהונתם של הדח"צים בשתי תקופות כהונה נוספות, של שלוש שנים כל אחת, בהסכמת בעלי המניות מקרב הציבור.

גם אם בעל השליטה אינו מסכים להארכת כהונתו של דח"צ מכהן, בעלי המניות רשאים להאריך את כהונתו. דח"צ שיסיים את כהונתו בחברה יחויב בתקופת צינון של שנתיים שבמהלכן לא יוכל לכהן בחברות השייכות לבעל השליטה. גם קרובי משפחתו מדרגה ראשונה מנועים לקבל כל טובת הנאה או מינוי בחברה ציבורית או בתאגיד בשליטת בעל השליטה.

הקלות בהגשת תביעה נגזרת

הגידול האדיר שחל בכמות הגשת התביעות הייצוגיות פסח על האחות הקטנה אך החזקה שלהן: התביעה הנגזרת, שהיא תביעה שמגיש בעל מניות בחברה נגד החברה ונושא משרה בה, כשהוא סבור שנגרם נזק לחברה אך היא אינה מגישה תביעה בשל כך.

המורכבות שבהוכחות הטענות המשפטיות העולות בתביעה נגזרת, לצד היעדר תמריץ כלכלי מספיק מצדם של תובעים פוטנציאליים ועורכי דינם, הביאו לכך שכיום מתרחשות הפרות חוק על ידי חברות ציבוריות אך לא מוגשות תביעות בגינן.

התיקון לחוק מקל על הגשת תביעות נגזרות ואמור לגרום להחשת ההליך שקודם להגשת התביעה.

מעתה במקרים שבהם מחצית מהדירקטורים או יותר נגועים בעניין אישי, יכול התובע הפוטנציאלי לוותר על פנייה מוקדמת לחברה לפני הגשת הבקשה לאישור התביעה הנגזרת לבית המשפט.

בנוסף, החוק מחיל מנגנון שכבר קיים לגבי תביעות ייצוגיות, לפיו יכולה רשות ניירות ערך להשתתף במימון התביעה במקרים שבהם היא מוצאת לנכון.

"אמץ או גלה"

בהתאם להמלצות ועדת גושן, החוק מכיל תוספת המונה מה הם כללי ממשל תאגידי ראויים בנוגע לעצמאות הדירקטוריון, דרך בחירות הדח"צים, הצבעות באמצעות אינטרנט ועוד. החברות הציבוריות יבחרו אם לאמץ את הכללים או לגלות כי לא אימצו אותם (מנגנון "אמץ או גלה").

בכך אימצה ישראל את הנהוג ברוב מדינות בעולם. עדיין לא ברור עד כמה יאמצו החברות בישראל את הנורמות המומלצות.

עיצומים כספיים

התיקון לחוק החברות מרחיב את סמכותה של רשות ניירות ערך ומהווה המשך של מהפיכת האכיפה המינהלית שקידם בעבר היו"ר הפורש של הרשות, זוהר גושן.

במקרים שבהם ישנה הפרה טכנית של החוק שאינה מגיעה לפלילים ושאינה מצריכה בירור עובדתי מורכב, הוסמכה רשות ניירות ערך להטיל קנסות על חברות ציבוריות שהפרו את החוק.

-

בעל שליטה - בעל המניות השולט בפעילות התאגיד. בעסקות בעלי עניין מוגדר בעל שליטה כמי שמחזיק יותר מ-25% ממניות התאגיד





תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו