בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איטי, יקר ודל בתכנים

עד לפני חמש שנים היה מצבו של האינטרנט הישראלי מצוין: היינו מהבולטים בעולם בקצב הגלישה, עם תשתיות מתקדמות וטכנולוגיות מפותחות ? ואולם התחרותיות הנמוכה במשק הישראלי ורצף החלטות של בעלי אינטרסים עצרו את פיתוח שוק האינטרנט המהיר, מנעו את הורדת מחירי הגלישה וחסמו את התפתחותה של קמעונות דיגיטלית ? התוצאה: הידרדרות חופשית במורד הדירוג העולמי ? האינטרנט הישראלי 2011 - תמונת מצב עגומה

תגובות

קמעונות דיגיטלית: הישראלים מחכים לתחרות

>> הישראלים הם חובבי שופינג ידועים. אבל כשזה מגיע לאינטרנט, האפשרויות העומדות בפנינו מצומצמות. המותגים הגדולים - איקאה, טויס אר אס ואחרים - מוכרים בעולם את מוצריהם גם באינטרנט, ובישראל לא. גם המותגים המקומיים לא ממש סופרים את האינטרנט כזירת מסחר מהותית.

עד השנה שתי רשתות המזון הגדולות, שופרסל ורבוע כחול, לא הקדישו משאבים לפיתוח הקמעונות הדיגיטלית. רמי לוי, המתחרה הקטן שמוציא אותן מהכלים, הצהיר על כוונתו להיכנס למכירות ברשת - ומיד שתיהן קפצו, הורידו מחירים, השקיעו בקמפיינים והצהירו כמעט בו זמנית ש"המכירות באינטרנט יוכפלו ואף ישולשו השנה".

סופר-פארם לא סופרת את הגולשים כשזה מגיע למכירות באינטרנט, ומעדיפה את שלום הבית עם הזכיינים שלה בחנויות על פני פתיחת חנות מקוונת. גם ניו-פארם אינה מוכרת ברשת. הזירה המתפתחת ביותר כיום היא המכירות החברתיות, וייתכן שמשם יבוא השינוי בשוק: כניסתה של גרופון, לצד פריחה של אתרים רבים העוסקים בתחום, מכניסה פנימה גם את הרשתות שעד כה נמנעו מהקמעונות הדיגיטלית.

הישראלים היו שמחים לו היתה כאן קמעונות דיגיטלית מפותחת יותר. לראיה: בשווקים שבהם יש תחרות בתחום, הישראלים בולטים לטובה ביחס לצרכנים במדינות אחרות. ברכישות הנופש - כרטיסי טיסה ולינה בבתי מלון - הצרכן הישראלי מדורג באמצע מבחינת היקף הרכישות השנתיות, במקום ה-13 בקרב 46 המדינות שהשתתפו בסקר שערכה TNS. ברכישת מוצרי חשמל לבית ישראל היא בין חמש המדינות המובילות בעולם. בשווקים אטיים יותר, כמו קמעונות פיננסית ברשת או שוק הספרים, אנו הרחק מאחור: הישראלים מדורגים במקום ה-34 בלבד.

איילה צורף

גלישה בקווי: אטית, יקרה ומפגרת אחרי העולם

>> קצב הגלישה הוא הגורם העיקרי שמניע את כלכלת הרשת. אם בעבר הרשת היתה רק מקור מידע טקסטואלי, היא הפכה מזמן למקור תוכן בידורי, וכן לכלי עבודה הדורש יישומים כבדים המבוססים אינטרנט, כמו מסחר אלקטרוני, וידאו ועוד. ככל שהרשת התפתחה כך גדל הצורך שלנו ברוחב פס - שהפך לצוואר הבקבוק העיקרי.

נתוני חברת Akamai, שעוסקת בניהול תעבורת נתונים על האינטרנט, מראים כי קצב הגלישה הממוצע בישראל הוא 3.5 מגה-ביט בלבד. אנו משתרכים הרחק אחרי מדינות כמו ארה"ב וקנדה, יפן וקוריאה.

גם בזירת המחיר ישראל אינה נמצאת במקום מזהיר. לפי נתון שהציג באחרונה הרצל עוזר, מנכ"ל חברת הכבלים HOT, העלות הממוצעת של כל 1 מגה-ביט בישראל היא 5.88 דולרים לחודש. לשם השוואה, ממחקר של חברת אוקלה (Ookla) עולה כי המחיר הממוצע למגה-ביט גלישה באיחוד האירופי הוא 3.98 דולרים לחודש, ובמדינות ה-OECD - 5.32 דולרים. אף שבמדינות אלה רמות השכר גבוהות מישראל, מחיר הגלישה כאן גבוה יותר. המשמעות היא שהישראלים נאלצים לשלם חלק גדול יותר ממשכורתם כדי לקבל שירות שהפך לבסיסי כמו מים וחשמל.

המחיר הגבוה יחסית של הגלישה בישראל הוא הגורם העיקרי שמווסת את הביקוש לרוחבי הפס הגבוהים. אמנם HOT ובזק מציעות חבילות גלישה במהירויות גבוהות יחסית של 15-30 מגה-ביט לשנייה, אך הן בוחרות שלא להוריד את מחיריהן. מאחר שאין לצרכן אלטרנטיבות אמיתיות, החברות יכולות לשמור על רמות המחיר הגבוהות.

אמיר טייג

גלישה בסלולר: הקצב מהיר - אבל המחיר גבוה

>> בפעם הבאה שאתם מבלים עם הילדים בפארק ביום שבת או יושבים בבית קפה, תסתכלו סביבכם. כל האנשים שאתם רואים בוהים זמן ארוך במסך הסלולרי שלהם הם גולשי האינטרנט הסלולרי בישראל. עד לפני כשנה הם נחשבו למיעוט, אך כניסת המכשירים החכמים לישראל הפכה את האינטרנט הסלולרי למוצר המצוי בידי כחצי מיליון ישראלים.

בניגוד למתרחש בזירות אחרות בשוק התקשורת, בתחום האינטרנט הנייד חברות הסלולר לא היוו חסם. הן היו מוכנות למהפכה ואף תרמו לה במידה ניכרת, משום שחלק משמעותי וצומח מרווחיהן מגיע מתחום זה. ההשקעות שהן ביצעו בעבר ברשתות דור שלישי ודור 3.5 השתלמו, וכיום קצב הגלישה הסלולרית בישראל אינו נופל מזה של רוב המדינות המפותחות: על פי הדו"ח של Akamai, קצב הגלישה הסלולרית הממוצע בישראל הוא כ-1.3 מגה-ביט לשנייה, ומהירות ההורדה המקסימלית היא 7 מגה-ביט.

למרות החדירה המהירה של האינטרנט הסלולרי לישראל, עדיין יש שני גורמים שמעיבים על מהפכת האינטרנט הנייד. מחיר מכשירי הסלולר בישראל עדיין גבוה יחסית - בדיקת TheMarker העלתה כי מחיר האייפון 4 בישראל הוא מהגבוהים בעולם, וגם מחירי האייפד בישראל גבוהים משמעותית מארה"ב. תחום נוסף המעיב על האינטרט הסלולרי הוא היקף השימוש. לקוח סלולר ישראלי צורך בממוצע 136 מגה-בייט בחודש. מדובר בהיקף בינוני יחסית לעולם, שעשוי להצביע על כך שמחיר חבילות הגלישה הסלולרית בישראל עדיין גבוה מדי.

אמיר טייג

פרסום ברשת: שני אתרים ומנוע חיפוש אחד

>> תקציבי הפרסום באינטרנט גדלים משנה לשנה. אבל בישראל, בניגוד לעולם, את התקציבים הצומחים הללו מרכזים שני אתרים ומנוע חיפוש אחד בלבד.

משיחות שערך TheMarker עם בכירי תעשיית הדיגיטל המקומית עולה התמונה העגומה: גם היום, כמו לפני שבע שנים, חמש ושלוש שנים, וואלה ו-ynet מחזיקים את עיקר עוגת הפרסום המקומית. השינוי המשמעותי העיקרי שחל בשנים האחרונות הוא כניסתו של גוגל, שמערך פרסום מילות החיפוש שלו מגלגל בישראל מאות מיליוני שקלים, כסף שלא הוקדש בעבר לפרסום ושיווק באינטרנט. גם בזירה זו מדובר בשחקן יחיד, שכן בניגוד למדינות אחרות, בישראל יש מנוע חיפוש אחד ולמפרסמים שמבקשים להשקיע תקציבי פרסום בתחום החיפוש יש כתובת אחת בלבד.

להוציא פרסום במנועי חיפוש, כל שאר התחום - דיספליי (פרסום באנרים וווידאו) - נשלט בישראל על ידי שני אתרים. להערכת בכירי אנשי הפרסום הדיגיטלי בישראל, שני האתרים יחד מחזיקים היום כ-50% מהעוגה (ללא פרסום בגוגל). מאקו, של קשת, הוא היחיד מבין האתרים האחרים שהצליח לפרוץ קדימה משמעותית בשנתיים האחרונות, וכעת הוא מאיים על תקציבי הפרסום שלהם. האתרים האחרים - נענע 10, תפוז, האתרים הכלכליים ואחרים - נאלצים להסתפק בכל השאר. ההערכות הן שב-2011 תגיע פייסבוק ל-10% מהעוגה בישראל.

"עד לפני שלוש-ארבע שנים החזיק דואופול וואלה-ynet יותר מ-70% מעוגת הפרסום הדיגיטלי, אבל בשנים האחרונות הוא נחלש לטובת מאקו, פייסבוק והאחרים. זוהי מגמת היחלשות שניכרת משנה לשנה", אומרים בכירי התעשייה. לתוך הקלחת הזו יש להכניס שלושה-ארבעה משרדי פרסום שמנהלים את עיקר תקציבי הדיגיטל, והם זוכים לעתים להחזרי עמלות בשיעורים של 30%-40% מתקציבי הפרסום.

איילה צורף

ניטרליות רשת: משרד התקשורת לא מגן עלינו

>> בקרוב צפויה פייסבוק להשיק את שירותי הטלפון הקוליים שלה. שמועות אומרות שייתכן שהיא תעשה זאת יחד עם סקייפ. הישראלים ישמחו כמובן לאמץ את השירות. אך האם חשבתם על האפשרות שהשירות יהיה חסום בפניכם? לא פייסבוק היא זו שתחסום, אלא חברות הסלולר והאינטרנט הקווי, שמתפרנסות מכך שאתם עדיין מבצעים שיחות טלפוניות. האם ייתכן שהן יקשו עליכם לעשות שימוש במוצר החדש?

אך האם האינטרנט שייך לחברות התשתית או לציבור? זו "ניטרליות רשת", שבוחנת אם מה שקורה באינטרנט הוא פעילות ניטרלית ללא מעורבות בעלי אינטרסים, או שחברות התשתית מווסתות את התוכן לטובת הכיס שלהן.

ניטרליות הרשת היא גורם תחרותי ראשון במעלה באינטרנט העתידי. בלעדיה יהיו בעלי התשתיות, כלומר חברות התקשורת שמספקות אינטרנט, השליטות הבלתי מעורערות ברשת. ניטרליות הרשת היא תנאי הכרחי להמשך הפיתוח שלה כמקור חדשנות בתחום התוכן.

למרות ההשפעה האדירה של העניין על עתיד הרשת, הדיון בניטרליות הרשת עוד לא התחיל בארץ. כאן הנושא חשוב שבעתיים, שכן חברות התקשורת הישראליות כבר הוכיחו כי ללא רגולציה הן מדרדרות את השוק לתחרות נמוכה. למרות זאת, משרד התקשורת עדיין לא גיבש מדיניות בנושא.

מי שמוביל את הטיפול בניטרליות הרשת בעולם היא נציבות התקשורת האמריקאית. לפני כמה חודשים החלה הנציבות במהלך שבסופו היא תקבל את הסמכות לאכוף על החברות ניטרליות רשת. למשרד התקשורת שלנו אין עדיין סמכויות כאלה, והוא עדיין לא דרש אותן מהמחוקק.

אמיר טייג

תוכן ברשת: עדיין לא ניתן לעזוב את הכבלים והלוויין

>> אם היינו מציעים לכם להתנתק מהכבלים או הלוויין, לשלם 35 שקל בחודש ולקבל את כל הסדרות והסרטים החדשים ביותר מארה"ב, באופן חוקי, הייתם חותמים על העסקה? אם הייתם אמריקאים, היינו יכולים להציע לכם לעשות להתחבר לנטפליקס (Netflix). אבל בישראל לא קיים שירות כזה.

לא רק נטפליקס - האתר שעשה בית ספר לבלוקבסטר ולרשתות הכבלים והלוויין בארה"ב - לא נמצא כאן. גם iTunes של אפל לא פתוחה בפני הישראלים, ואין לנו אפשרות להורדה חוקית של מוזיקה, סרטים, ספרים ומשחקים תמורת דולר או שניים לפריט. היינו שמחים גם להתחבר לספוטיפיי (Spotify), ולצרוך תמורת 25 שקל בחודש את כל המוזיקה שנרצה בכל מכשיר דיגיטלי - אבל גם זה לא אפשרי.

נכון, חברות הסלולר מנסות לספק שירותים דומים. אבל שירות כמו ספוטיפיי היה מאפשר לנו להחליש את האחיזה של חברות הסלולר בנו ובתכנים שלנו, ובעיקר בארנק שלנו, ולא לחזק אותה כפי שהן מנסות לעשות. לצערנו גם אנשי גוגל TV לא בוחנים בשלב זה את השוק הישראלי ברצינות, ואפל TV, מוצר שכולל את כל הסדרות והסרטים שיש באייטיונס ומצליח לפרוץ גבולות בשווקים מעבר לים, לא ניתן לצפייה בישראל.

אולי אם כל השירותים האלה היו זוכים למקבילה ישראלית אמיתית, היה יכול להיות סוף למונופולים בתחום התוכן והתקשורת. ואולי, רק אולי, בגלל המונופולים לא נזכה לעולם לראות את השירותים האלה או דומים להם כאן.

איילה צורף





תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו