בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אל תאמינו לתחזיות השחורות של הפסימיסטים

מאחורי הנתונים

תגובות

>> יש משהו מטעה ברושם שיוצר הדו"ח של חברת המחקר ONLINE-IVC שפורסם אתמול. לכאורה, הנתונים קשים: אפס גיוסים של קרנות הון סיכון ב-2010 ורק 800 מיליון דולר יגויסו ב-2011. בנוסף, IVC מציינת שב-2010 היתה ירידה של כ-50% בסך הגיוסים של קרנות הון סיכון בארה"ב בהשוואה ל-2009.

ואולם, המציאות מורכבת יותר. לא כל הקרנות תיכננו ב-2010 לצאת לגיוס של קרן המשך. לגיזה, למשל, יש 70 מיליון דולר פנויים להשקעה מאז גייסה 100 מיליון דולר לקרן האחרונה שלה ב-2008. גם ג'מיני לא תיכננה לצאת לגיוס ב-2010, אך לקרן יתרת מזומנים של כ-100 מיליון דולר להשקעות חדשות.

הון סיכון מתנהל במחזוריות. 2011-2012 הן השנים שבהן חלק מהקרנות הישראליות יחזרו לגייס כסף. המצב כיום בסצינת הסטארט-אפים והון סיכון הישראלי טוב מאוד עבור הקרנות. יש זרם השקעות מצוין ואיכותי, יש דור חדש של יזמים מנוסים והחדשנות בישראל היא ברמה גבוהה.

ההנחה שהסטארט-אפים הישראלים לא יודעים לשווק את עצמם פסה מהעולם. בקרנות רואים מדי שנה מאות חברות ומשקיעים באחת או שתיים. גם אם היו רוצים להשקיע יותר הם לא היו יכולים. הבעיה לרוב היא לאו דווקא מימונית. לשותפים בקרנות אין זמן להשקיע בחברות. ב-2000 היו בישראל 90 קרנות הון סיכון. כיום נותרו בין 10 ל-20. אנשי ההון סיכון שנותרו בזירה הם הטובים ביותר. מהסצינה נופו כל אלה שרצו להקים קרן מבלי שיש להם שום ערך מוסף לספק ליזמים. הפיננסיירים שהגיעו לחפש תשואה מהירה נעלמו.

לא הכל נמדד בכמה כסף גייסה קרן הון סיכון מקומית כזאת או אחרת. תעשיית ההון סיכון הישראלית משתנה. יותר קרנות מנהלות ומשקיעות מהון כולל שלא "נצבע" עבור ישראל. העולם נהפך לגלובלי והקרנות גם. סטארט-אפים ישראלים לא מתחרים מול סטארט-אפים ישראלים אחרים, אלא מול הודים, סינים, אוסטרלים, בריטים, צרפתים גרמנים, קנדים ואמריקאים. היזמות של 2010 חוצה גבולות וחברות נוסדות על פני כמה יבשות. כשקרן בנצ'מרק האמריקאית החליטה שהיא משנה את המודל ומשקיעה בחברות ישראליות מתוך ארה"ב היו כאלה שסברו שזה יפגע בסטארט-אפים, אך זה עשה להם רק טוב. ההחלטה של בנצ'מרק אם להשקיע בחברה כבר לא מתבססת על שיקולי אלוקציה, אלא על בסיס עד כמה החברה הישראלית חדשנית לעומת חברות מתחרות בעולם.

הספר "אומת הסטארט-אפים" והפרסומים בתקשורת הכלכלית מיצבו את ישראל כאחד המקומות הפורחים בעולם בכל הקשור ליזמות וחדשנות. כיום משקיעות בישראל עשרות קרנות הון סיכון זרות, אבל לא רק שיותר קרנות זרות משקיעות בישראל, אלא שצומחים כוחות חדשים שנותנים כסף ליזמים. ישראל עברה את ארה"ב בכל הקשור לטרנד מיקרו-קרנות. השבוע התבשרנו על הקמת קרן הון סיכון חדשה בהיקף של 20-30 מיליון דולר.

יש עדיין חסר במימון בהשקעות בתחומים מסוימים. מוליכים למחצה הוא תחום שנפגע אנושות. אף שיש הרבה חדשנות סביבו, זירת הון סיכון מעדיפה חברות תוכנה ואינטרנט. יש מקום להשקיע בחברות מוליכים למחצה גם אם אלה דורשות סכומים גדולים. גם תחום המכשור הרפואי נמצא בתת-השקעות. האי-ודאות סביב הקרן הבאה של אוורגרין עשויה להוריד אותה מרשימת הקרנות שמשקיעות במדעי החיים. נותרו רק גיזה, ויטהלייף, פיטנגו וכנראה רק אורבימד שתזכה במכרז של המדען לקרנות הביו-טכנולוגיה. זה לא מספיק.

יש בישראל חברות מצוינות שאולי לא זוכות לכותרות מפוצצות. לוקח יותר זמן לבנות חברות גדולות ומצליחות, בייחוד ששוק ההנפקות האמריקאי בעייתי. מצד שני, האם לא תמיד שאפנו ההסטארט-אפים הישראלים יהפכו לגדולים יותר, כמו צ'ק פוינט ואמדוקס? הקציר של החברות שצעוד יגיע. המכפילים על ההשקעה עוד יוכיחו את עצמם. אל תאמינו לתחזיות השחורות שמפגינים הפסימיים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו