בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בועת האינטרנט הבאה תתפוצץ ממש בקרוב. או שלא

סיפורי מנהטן

תגובות

נו באמת, זה נראה לכם הגיוני? שווי שוק של 65 מיליארד דולר לחברה שקיימת חמש שנים עם מנכ"ל ג'ינג'י בן 26 שהוליווד עושה עליו סרטים? או שווי של יותר מ-300 מיליארד דולר לחברה שמוכרת טלפונים ומחשבים עם לוגו בצורת תפוח נגוס, בראשות מנכ"ל חולה שמשמיע שירים של החיפושיות בכל פרזנטציה שהוא עושה ולא החליף בגדים כבר עשור? או זו המצייצת, אוקיאנוס אינסופי של הגיגי זבל אנושיים, מוגבלים ל-140 תווים, לרוב משמימים או אגוצנטריים עד אימה, אבל עם הערכת שווי עדכנית של 10 מיליארד דולר?

ואם גם זה לא מספיק, קחו את גרופון, שהטיפוס שהמציא אותה נראה כמו אחרון בני הזוג שהייתם מאחלים לבת שלכם, ושסירב להצעת רכש של 6 מיליארד דולר שהגיעה זה מכבר מגוגל - בעצמה חברה של 200 מיליארד דולר. נמשיך עם אמזון ו-80 מיליארד דולר, איביי עם 40 מיליארד, יאהו המדשדשת עם 20 מיליארד, וכמובן זינגה, מפתחת פארמוויל הקרויה על שם כלבתו של מייסדה, שבה ההנהלה מעודדת את העובדים להגיע לעבודה בלוויית חבריהם ההולכים על ארבע - זו גייסה זה מכבר חצי מיליארד דולר לפי שווי של 10 מיליארד. דוגמאות נוספות לא חסרות, ומיד אנחנו מחברים ומגיעים בנקל לטריליון דולר. טריליון דולר שמייצגים מה בדיוק?

קן רוגוף, הכלכלן מהארוורד, טוען שכלל האצבע לאבחון בועות פיננסיות לפני שאלה משמידות אותך הוא "לחפש עליות מהירות וחדות במינוף ובערך נכסים, שעלולות לקרוס במקרה של נסיגה בביטחון המשקיעים". מעניין. השווי המאוחד של פייסבוק, טוויטר, זינגה, לינקד אין, פנדורה וגרופון שילש את עצמו תוך פחות משנה. כן קן? האם מדובר בבועה?

הוסיפו לזה את העובדה ששש החברות שהזכרתי צפויות להנפיק וליהפך לחברות ציבוריות ב-2011, ונשאלת השאלה: האם הבועה היא בעצם הערכת יתר של שווי החברות לפני ההנפקות הקרבות ובאות? מה שבתורו מעלה סימן שאלה נוסף לגבי הצלחת ההנפקות, שהן בעצמן מדע וגם אמנות של איזון: האם ההנפקות ייכשלו? האם הן יסמנו שינוי של כללי המשחק, ואולי אפילו קריסה נוספת בשוק הטכנולוגיה כפי שראינו בדיוק לפני 11 שנה, במארס 2000?

אני סבור ששוק הטכנולוגיה כיום כלל אינו דומה לזה שקרס לפני יותר מעשור. קודם כל, אפילו כיום נאסד"ק נמוכה משמעותית מרמתה במארס 2000, אבל חשוב יותר: החברות שמניתי קודם הן חברות רווחיות ובעלות מודל עסקי ברור וצומח. קחו לדוגמה את אותה זינגה בעלת השם המשעשע. היא רוכבת על פלטפורמת ההפצה של פייסבוק, ונהנית משולי רווח של קרוב ל-50% - כמעט כפול מזה של אפל ושל גוגל, שתיהן חברות שידועות ברווחיותן החזירית. גרופון מצדה מביטה כבר על קצב הכנסות של קרוב ל-2 מיליארד דולר בשנה, ואפילו טוויטר, שפתחה את שעריה לפרסומות רק בשנה האחרונה, צפויה לעבור לרווחיות ב-2011 ולהדגים לכולנו איך עושים כסף מזבל. הערכות השווי שלהן גבוהות מאוד מכיוון שהן ברובן מודלים חדשים (אבל רווחיים!), ולפיכך השוק, שלא ראה תופעות כמו פייסבוק או זינגה בעבר, פשוט לא יודע איך לתמחר את הערך הפוטנציאלי שלהן.

חשוב לזכור גם ששוק הטכנולוגיה של 2000 היה גם שוק חדש וספקולטיבי, עם שיעורי חדירה נמוכים, לעומת המצב ב-2011 - שבה פייסבוק מתקרבת ל-700 מיליון משתמשים, אמזון ממציאה מחדש את המסחר הקמעוני עבור מאות מיליונים (לא אצלנו, לצערנו), והחיבור המהיר לרשת נחשב לזכות אזרחית בסיסית ברוב הדמוקרטיות המערביות.

הבועה של 2000 הוכיחה שלא קיימת חיה הקרויה "כלכלה חדשה", המבוססת על "איי-בולס" (צפיות) בלבד ועל הבולמוס להנפיק כל מה שזז. זה עדיין נכון לחלוטין, ומי שחושב להשקיע בחברת טכנולוגיה המבוססת על הכנסות מפרסום בלבד, כדאי שיזכור שסכום ההוצאה לפרסום הוא סופי - וגם במגמת ירידה בארבע השנים האחרונות בארה"ב, והמשמעות היא שהדולרים של הפרסום ילכו לפלטפורמות העיקריות ולא לזנב הארוך. אני מאמין שבטווח הבינוני גם פלטפורמות פייסבוק וטוויטר ייכנסו לשוק הטרנסאקציות והמיקרו-פיימנטס, ולא יישארו שבויות במודל הכנסות מפרסום. לעומת זאת, פעם אחר פעם הוכח בעשור האחרון שבהחלט קיימת כלכלת טכנולוגיה חדשה, וזו מבוססת בגלגולה הנוכחי על ערך מוסף אמיתי לצרכנים ולמשקיעים, והיא גם צומחת ומתפתחת בקצבים שאינם מזכירים מקרים שנלמדים בבתי הספר למינהל עסקים.

אני חושב שבהחלט ייתכן שכלל לא מדובר בבועת אינטרנט חדשה, ושההאצה הטכנולוגית, יחד עם החדירה המסיבית של שירותים חברתיים באינטרנט, יוכלו לתמוך בהמשך צמיחה ממושכת ומשמעותית (כמובן שתיקונים כאלה ואחרים צפויים תמיד). על רקע של חדשנות טכנולוגית כמעט אינסופית, כשדור חדש של חומרה ותוכנה יוצא כל חצי שנה, הפוטנציאל של האינטרנט החברתי להציג רעיונות חדשניים ובעלי ערך לצרכנים נמצא לדעתי רק בתחילת דרכו. גם בעולם חדש כזה, הכלכלה הישנה שולטת ללא עוררין, ולכן חפשו תמיד את החברות שההכנסות בנויות לתוך הרעיון והמודל העסקי שלהן, ופחות את אלה המחפשות חסויות ופרסומות. חפשו חברות מונעות נתונים, שאוגרות מידע ולומדות את לקוחותיהן כדי להציע להם מוצר ושירות טובים ורלוונטיים יותר כל הזמן, ובעיקר חפשו את החברות בעלות החזון והערכים, בהנהגת מנהלים חרוצים, חכמים ומתמידים. הטכנולוגיה הספציפית הזו כנראה לעולם לא תתיישן.



אנשי תקשורת בוחנים את האייפד החדש. יש סיבה לחשוש מקריסה?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו