בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משקיעים קטנים שאלות גדולות

פעם המשקיעים במניות הגז הסתובבו עם משקפות על החוף בתקווה לראות להבות בוקעות מהקידוחים - ולמהר לרכוש עוד מהסחורה החמה. אבל אז הגיעו תמר ולווייתן - וכולם רוצים להצטרף לחגיגה. אולי זה מאוחר מדי? זאת שאלה טובה - והיא לא היחידה ? שמונה השאלות החשובות שכל משקיע מתחיל חייב לשאול לפני שהוא נותן גז

תגובות

>> בכיר בשוק ההון סיפר לנו לאחרונה על תחילת דרכו בשנות ה-90 המוקדמות. אלה היו החודשים העליזים של בועת הנפט הישראלית של העשור ההוא, והבכיר קיבל את משימת ניהולה של קרן קטנה, בהיקף של 3 מיליון שקל, שהשקיעה בחיפושי נפט וגז אזוטריים. ישראמקו חיפשה אז נפט בים, גבעות עולם מיקדה את חיפושיה אחר הזהב השחור ביבשה והמשקיעים הסתובבו על חוף הים בפלמחים עם משקפות ואף שכרו מסוקים, בתקווה למצוא להבות בוקעות מהקידוח שיעידו כי נמצא בו נפט.

בתוך שלושה חודשים, סיפר הבכיר, תפח שווי הקרן שלו ל-70 מיליון שקל. שלושה חודשים נוספים עברו והקרן היתה שווה כבר 300 מיליון שקל - פי 100 משוויה בתחילת דרכה, בתוך חצי שנה בלבד.

אך הבכיר לא סתם הגיע למעמדו הרם כיום - כשהקרן הגיעה לשוויים גבוהים כל כך, הוא החל לפזר את הסיכון והעביר את מרבית הכספים להשקעות בחברות גז ונפט גדולות ומבוססות בחו"ל.

הבכיר והקרן ניצלו: הקידוח של ישראמקו התברר כלא כלכלי, וזה של גבעות נתקל בקשיים טכניים. תוך זמן קצר העבודות הופסקו, החיוכים נמחו, העליות המטאוריות נמחקו והבועה הלא מבוססת התפוצצה. המשקיעים הנלהבים הפסידו סכומי כסף עצומים והוותיקים שביניהם סיפרו כי הימים ההם היו תעתיק כמעט מדויק של כמה חודשים אומללים בשנות ה-80.

ואז הגיע ינואר 2009 - גילוי מאגר הגז הטבעי תמר בים התיכון, אל מול חופי חיפה, התגלית הגדולה ביותר בעולם באותה השנה, שאמורה לספק את כל צורכי הגז של ישראל ל-20 השנים הקרובות לפחות. עד אז כמעט כל מניות התחום היו "מניות חלום" - לחברות לא היו נכסים ממשיים, הן לא ייצרו כל הכנסות ובמשך שנים הן רק הוציאו כספים כדי לחפש נפט וגז בים וביבשה, כמעט תמיד ללא הצלחה.

אבל מאז תמר התברר כי ייתכנו מאגרים נוספים באזור הים התיכון. מדו"ח של המכון הגיאולוגי האמריקאי עולה כי קיימים עוד מבנים גדולים של גז טבעי בהסתברות גדולה באזור. בדצמבר 2010 התגלה מבנה גז טבעי ענק נוסף, לווייתן, שגודלו כמעט כפול ממאגר מתמר.

בתחילת המילניום אמנם התגלה מאגר ים-תטיס הסמוך לחופי אשקלון, המספק למדינת ישראל גז טבעי בשנים האחרונות, אך תגלית הענק בתמר שינתה את חוקי המשחק. מרגע זה התחילה התמונה להתבהר - לא עוד חלומות באספמיה, לישראל יש תגלית גדולה ואמיתית.

שווי השוק של 18 חברות חיפושי הגז והנפט הנסחרות בבורסה מסתכם כיום בכמעט 35 מיליארד שקל, והמניות בו מרכזות את מחזורי מסחר מהגבוהים בבורסה. שלוש מהמניות אף נכללות במדד 25 המניות הגדולות בבורסה, וארבע חברות חדשות הצטרפו לבורסה רק ב-2010. בתחילת החודש אף הושק מדד בורסאי מיוחד למדידת התנודות במגזר, שנהפך לגיטימי.

בחודשים האחרונים נדמה שרבים רוצים לקחת חלק בחגיגת הגז, אבל ההשקעה בתחום עדיין מורכבת ודורשת היכרות מעמיקה עם התחום. לטובת מי שרוצה להצטרף לרכבת הגז, הנה שמונה שאלות שכל משקיע מתחיל צריך לשאול.

1. איך בוחרים מניית גז? כיום נסחרות בבורסה ארבע שותפויות המחזיקות במאגרי גז טבעי מוכחים. אבנר ודלק קידוחים, השייכות לקבוצת דלק של יצחק תשובה, מחזיקות בנתחים נרחבים משלושת הקידוחים המוכחים היחידים בישראל - ים-תטיס, תמר ולווייתן; ישראמקו, שבשליטת קובי מימון וחיים צוף, מחזיקה ב-28% מתמר; ורציו של משפחות לנדאו ורוטלוי מחזיקה ב-15% מלווייתן. את כל הקידוחים האלה מנהלת החברה האמריקאית נובל אנרג'י, שגם שותפה בהם.

האנליסטים ממליצים על המניות שמלבד חלומות גם עומדים מאחוריהן מאגרים מוכחים. עם זאת, אף שיש להן רישיונות נוספים, ייתכן מאוד שהזינוקים האסטרונומיים של מאות אחוזים כבר מאחורינו. לידיעת המשקיעים חובבי הסיכון שמוכנים להיכוות, קיימים מלבד שלושת המאגרים האלה עוד רישיונות רבים בים הנמצאים בשלבים שונים, שהשותפים בהם מקווים למצוא בעתיד מאגרים נוספים. ארבע השותפויות הגדולות מחזיקות ברישיונות נוספים, וכך גם מודיעין של צחי סולטן ונוחי דנקנר, הכשרה אנרגיה של עופר נמרודי והזדמנות ישראלית של רוני הלמן ואורי אלדובי. המשקיע הפרוע יכול להתחיל לחפש את סינדרלה הבאה, אך הסיכוי שתימצא סינדרלה נוספת במגזר קלוש.

כמה חברות גם מחפשות נפט ביבשה. הבולטת בהן היא גבעות עולם, שלאחרונה הודיעה כי היא מסוגלת להפיק כ-1,000 חביות נפט ביום מקידוח מגד 5. מדובר בכמות נאה - אך רחוקה בהחלט מזו של הגז בים. מלבדה, גם גלוב אקספלוריישן, זרח ולפידות מחפשות נפט ביבשה.

2. זה לא מאוחר מדי? אם להיות הוגנים, יכול מאוד להיות שרוב העליות המטאוריות במניות הגז והנפט כבר חלפו. כמו בהימורים, ברגע שההסתברות להצלחה עולה - יורדים בהתאם אחוזי הכפלת ההימור. מתחילת 2009 זינקה ישראמקו ב-1,500% ורציו ב-3,200%, וקשה להאמין שנראה שוב עליות כאלה.

מניות רבות, ובהן ישראמקו, דלק קידוחים, אבנר ורציו, כבר אינן מניות חלום, אלא בעלות מאגרי גז מוכחים. כלומר, ההשקעה בהן השתנתה ממשהו גדול שאולי יקרה לנכס ממשי שאפשר להתחיל לנסות לחשב את שוויו ואת התשואה שהוא יניב בעתיד.

עלייה אפשרית נמצאת במניות שעדיין לא מצאו מאגר ודאי, אך הסיכון בהן הוא כמובן עצום - ייתכן שלא יימצא דבר. נקודת התפנית עשויה להגיע עם מציאת נפט באחד הקידוחים בים, כי כעת קיים רק גז, או במציאת מבנה ענק נוסף. לכן גם האנליסטים עדיין מתקשים להיות תמימי דעים לגבי מניות כאלה - חלקם מחשבים גם את מרכיב "החלום" במניה וחלקם לא.

3. מה הסיכון? מדובר במניות בעלות תנודתיות גבוהה מאוד - הן יכולות לזנק בעשרות אחוזים ביום אחד, ולצנוח בעשרות אחוזים ביום אחר. אך ברגע ש"מתגשם החלום" ונמצא מאגר גז או נפט, שידוע שיהיו לו לקוחות וכי הפקתו כדאית כלכלית, המניות האלה נהפכות יציבות יותר, אלא אם יש להן חלומות נוספים בקנה בדמות רישיונות חיפוש נוספים.

4. רגע, אבל מה זה בכלל גז טבעי? גז טבעי הוא מקור אנרגיה זול וידידותי יותר לסביבה מפחם או נפט. 40% מהחשמל המיוצר כיום על ידי חברת החשמל מופק על ידי תחנות המופעלות בגז טבעי. את הגז לחברת החשמל ולתעשיות הכבדות, כמו החברה לישראל, מספקות כיום ים-תטיס מהמאגרים באשקלון, ועד תחילת פברואר גם ספקית הגז המצרית EMG. ב-2013 אמורה התפוקה ממאגר תמר להחליף את זו של ים-תטיס, ונתח החשמל המופק מגז טבעי אמור לעלות. כדי להגיע להפקת גז או נפט נדרשות שנים ארוכות ומיליארדי דולרים.

5. מה ההבדל בין מניית גז או נפט למניה רגילה? רוב חברות החיפושים הן "שותפויות" ולא חברות בע"מ, ולכן המשקיעים לא מחזיקים ב"מניות" אלא ב"יחידות השתתפות". מדובר במבנה מיסוי מיוחד המאפשר גיוסי הון נרחבים: מי שמנהל את השותפויות ושולט בהן הוא ה"שותף הכללי", שהוא בדרך כלל חברה בע"מ, ללא קשר לשיעורי האחזקה שלו בשותפות. כך לדוגמה, השותף הכללי בגבעות עולם מחזיק ב-5% בלבד מהחברה, אך שולט בה. בשאר האחוזים מחזיק הציבור, או בשמו השני "המשקיעים הקטנים".

השותף הכללי זכאי לדמי ניהול קבועים שמשלמת לו השותפות ולנתח קבוע מההכנסות במקרה שנמצא גז או נפט ברישיונות החברה, שגודלו נע בין 3% (כמו באבנר) ל-20% (כמו בגבעות עולם). מחזיקי המניות מהציבור בשותפויות נחשבים שותפים לכל דבר, ולכן יכולים להשתמש ברווחים או בהפסדים של החברות בתיאום המס שהם מבצעים מדי שנה לעסקיהם האחרים.

6. ואיך ששינסקי קשור למניה? מאז שנות ה-50 חילקה המדינה את רישיונות החיפוש בחינם לחברות, בתנאי שבמידה שיימצא גז או נפט - החברות ישלמו 12.5% ברוטו מההכנסות למדינה. מדובר בשיעור נמוך לעומת הנהוג בעולם, מכיוון שבישראל לא נמצאו עד כה מאגרים משמעותיים.

עם מציאת מאגר תמר ומעט לפני מציאת לווייתן החל ניסיון לשינוי המצב הקיים והגדלת אחוזי המדינה ברווחים. לאחר מאבק מר וארוך בין שר האוצר ויו"ר הוועדה לבחינת מדיניות המיסוי של חברות הגז, איתן ששינסקי, שטענו כי יש להגדיל את היקף התמלוגים ולהחילו גם במאגרים שנמצאו בעבר, לבין טייקוני הגז שטענו כי אין זה מוסרי להעלות את התמלוגים רטרואקטיבית - יובא בימים הקרובים חוק מיסוי רווחי נפט, המסדיר את מערכת המיסוי החדשה שתחול על תגליות גז טבעי ונפט, בהתאם להמלצות ועדת ששינסקי, לאישור הכנסת.

לאחר שהחוק, שמובא בימים אלה לאישור הכנסת, יעבור - צפויה עלייה בנתח שישלמו החברות למדינה מהרווחים ל-52%-62% מכל תגלית. כמובן שהמהלך ישליך על שוויין של החברות, שיכניסו פחות כסף לכיסן. עם זאת, רוב הירידות כבר מגולמות במחירי המניות.

7. איך הבעיות בעולם הערבי קשורות לזה? המתיחות הגיאו-פוליטית באזור, במיוחד על רקע התפשטות המהומות בעולם הערבי, לא תרומת ליציבות מגזר חיפושי הנפט והגז. אף על פי שהמהומות במצרים והחששות מגורל הגז הטבעי המצרי המוזרם לישראל מעניקות לחברות הישראליות יתרון בניהול המשא ומתן על מחיר הגז - האי-ודאות השוררת באזור משפיעה גם על נכונותם של גופים בינלאומיים לממן את הקידוחים.

מלבד זאת, המהומות בעולם הערבי משפיעות לא רק על ישראל. ניסיונות המהפכה בלוב, שהזניקו את מחירי חבית נפט בתוך זמן קצר, מחדדות את הצורך במציאת חלופה ומחזקות את הנטייה הכלל עולמית הקיימת למעבר לגז טבעי כמקור אנרגיה חלופי לנפט ופחם - משום שהוא מזהם פחות וזול יותר. כך, בנוסף לשימוש בגז טבעי בתעשייה הכבדה, מתרבים כיום העולם השימושים לגז טבעי, כמו הנעת כלי רכב פרטיים ואוטובוסים, חימום הבית או לבישול.

8. יש עוד בעיות? כן. תגלית נפט או גז עולה מיליארדי דולרים ולוקחת שנים ארוכות. קידוחים ימיים הם מסובכים מאוד טכנולוגית ופיסית, ויכולים להיתקל בקשיים רבים. בעיה מרכזית נוספת היא בעיית המימון: בשנה וחצי האחרונות מנהלות דלק וישראמקו מגעים עם בנקים זרים שיעמידו להן הלוואות לצורך פיתוח המאגרים, אך המימון עדיין לא נסגר, דבר המעכב את הפרויקט.

שר התשתיות התערב לאחרונה וביקש ממשרד האוצר להעמיד ערבות מדינה לחברת החשמל, הלקוחה העיקרית של תמר, לבקשת הבנקים הזרים. מלבד כל אלה, קשה למצוא גופים בינלאומיים גדולים שיכולים להפעיל את האופרציה הזאת. נובל אנרג'י היא שחקנית בינונית בקנה מידה עולמי, וענקיות אנרגיה כמו אקסון או BP מנהלות קידוחים במדינות ערב, מה שמונע מהן להגיע לישראל משיקולים פוליטיים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו