בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תחת השפעה

כל האנשים הללו, שנבחרים להופיע ברשימות עולמיות שונות ומשונות של משפיעים, לא באמת משנים משהו בחיינו כאן

תגובות

בשנת 1959, ואני תלמיד כיתה ב', זכיתי להיכנס לרשימת המשפיעים ביותר בתחומי. אלא שמפאת חולשתם של אמצעי התקשורת בימים הרחוקים ההם לא קיבל הדבר פומבי כמו שקיבלו השבוע ציפי לבני, יושבת ראש מפלגת קדימה וג'יימס סניידר, מנהל מוזיאון ישראל, שנבחרו להיכלל ברשימת המשפיעים בתחומם.

במקרה הנשכח שלי היה זוג אופניים עקומים וחסרי דוושות שנמצאו בערמת גרוטאות במגרש הריק בפינת הרחובות פנקס ובודנהיימר בתל אביב. המשימה היתה להשפיע על האופניים להתנהג כאופני מירוץ, ולשם כך נבחר השיפוע התלול שנסלל אז בין רחוב סמאטס לרחוב פנקס, שנועד להולכי רגל, ובקצותיו הועמדו מחסומים לרכב בצורת עמודי חציצה עבים. היה צריך להטות את הגלגלים העקומים כך שלא יתנגשו האופניים בעמודים. פעם, פעמיים, זה הלך וזכיתי בתשואותיהם של חברי למשחק. בפעם השלישית חטפתי מאחד העמודים מכה חזקה כל כך בראש, שאני זוכר אותה עד היום כלקח מר, שמוטב אולי שלא להשתתף עוד ברשימות משפיעים כאלה.

כיתבו בגוגל את המלה "ביותר", ותיפתח רשימה אינסופית של אנשים, שזכו אי פעם לכבוד להיות "המשפיעים ביותר" "העשירים ביותר", "היפים ביותר", ואז נמוגו אל תוך האפלה בלי להשאיר את חותמם בכלום. המקרה של ציפי לבני, שנכנסה לרשימת 150 הנשים המשפיעות ביותר של השבועון "ניוזוויק", מצחיק במיוחד: הרי אם היתה באמת אשה משפיעה כל כך, איך לא הצליחה להשפיע על הנשיא שמעון פרס לבחור בה להרכיב את הממשלה אחרי הבחירות האחרונות והשאירה את הזירה ליריביה נתניהו וברק?

כלומר, הכל תלוי את מי שואלים. אם שואלים אותי ועוד כמה מיליוני ישראלים, ציפי לבני נראית אחת הנשים הבלתי משפיעות ביותר, הבלתי מקוריות ביותר, הבלתי מוכשרות ביותר לעמוד גם בראש האופוזיציה. "טמבלים", ישיב לנו על כך מי שמרכיב את רשימות המשפיעים בניוזוויק, "מי בכלל שואל אתכם אם היא משפיעה על המדיניות בישראל הזעירה שלכם? די לנו בכך שהיא משפיעה עלינו! היא משפיעה עלינו להתלהב מעצם הרעיון שאשה היתה מסוגלת להתברג בפוליטיקה בחבל הארץ הפרימיטיבי שלכם".

כי מה שקוסם למרכיבי רשימות המשפיעים ביותר, ולקוראי הרשימות האלה המתרגשים מהן, הוא אגדת ההצלחה עצמה. כך, להבדיל אלפי הבדלות, בחר פעם משאל בינלאומי חשוב להכתיר את הצורר אדולף היטלר בתואר האישיות המשפיעה ביותר בהיסטוריה. ולמען האמת, הוא השפיע, ועוד איך השפיע.

ואף-על-פי-כן, עם כל ההסתייגויות, בכל פעם שאישיות ישראלית, או מוסד ישראלי, נבחרים באחת מרשימות ההצלחה העולמיות האלה, מעוררת בנו החדשה התרוננות רגעית. כל אחד ואחד חש פתאום שיש לו חלק בהצלחה העולמית הזאת מעצם היותו קרוב משפחה רחוק מהבחינה הלאומית של מי שהוכתר כמצליחן. "כנראה יש בכל זאת משהו בעניין הזה של הגניוס היהודי", אומרים זה לזה הבריות. "עובדה שכל כך הרבה יהודים וישראלים שמצליחים בעולם, ולא, למשל, ערבים, או לטבים, או איסלנדים".

הבה ניקח את מנכ"ל מוזיאון ישראל, ג'יימס סניידר, שנודע כי נבחר לעמוד בין 50 המשפיעים על עולם האמנות, בו ביום שנבחרה ציפי לבני על ידי ניוזוויק לעמוד בין 150 הנשים המשפיעות על העולם בכלל. סניידר גם הוא מייצג מובהק של אגדת הצלחה: הוא קיבל לידיו מוזיאון מן המרתקים בעולם והפך אותו לקניון מודרני שיש בו מדרגות נעות והמעניק למבקר בו חוויה תרבותית לא מעיקה.

המוצגים הם ברובם אותם מוצגים, אבל הרי מה שקובע כיום הוא עוצמת החוויה שמעניק העיצוב הסביבתי של המרחב, ואחת היא אם מדובר בחדר האמבטיה שלך או במוזיאון הלאומי. אשר על כן ממשיכים רבים מהמבקרים לעבור על פני המוצגים במוזיאון בלי להבין בהם דבר, אבל בזכות העיצוב הסביבתי הם מרגישים הרבה יותר בבית, והרבה פחות מתוסכלים מבורותם.

מי שבחר בסניידר להיות המשפיע העולמי מס' 46 מתוך מאה הוא מגזין אמנות צרפתי רב השפעה ושמו "לה ז'ורנל דזאר". בראש רשימת המשפיעים שלו נבחר לעמוד לארי גגוזיאן, סוחר אמנות ובעל רשת גלריות יוקרתיות באמריקה. מכאן נשאלת השאלה אם אותם מגזינים אינם נעשים בעלי השפעה מעצם הבחירה שהם בוחרים באנשים בעלי השפעה, המתמלאים מצדם שמחה על שהמגזין רב ההשפעה בחר בהם, ומשפיעים, מתוך שהם בעלי השפעה, על יוקרתו של המגזין שבחר בהם כמשפיעים. וכאמור, אם שם בעולם סבורים שהמשפיעים הללו שלנו נפלאים כל כך, איך קורה שאנחנו כאן לא מבחינים בזה. *




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו