בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מאופקים ומתורגלים

תרבות אחרת

תגובות

יפאן, השוכנת על קו התפר של ארבעה לוחות טקטוניים, מועדת לרעידות אדמה ולהתפרצויות הרי געש. בתקופה הטרום-מודרנית נבנו בה כל הבתים, המקדשים וארמונות מעץ, כדי למזער את הנזק מרעידות האדמה. התגובה המקובלת ביפאן לאסונות טבע היתה השלמה ומעבר מהיר להשתקמות. בניגוד למקובל בחברה המערבית, היפאנים לא נהגו להתלונן על האסונות שפקדו אותם, לא חיפשו אשמים, לא כעסו על השלטונות או האלים ולא התלבטו בשאלה על איזה חטא הם נענשו. הגישה היתה פרגמטית: לפנות את ההריסות, לבנות מחדש ולשכוח את מה שקרה. זה גם מה שקרה אחרי ההרס העצום של מלחמת העולם השנייה.

רעידת האדמה הגדולה ביותר שפקדה את יפאן במאה העשרים היתה בספטמבר 1923, כאשר הבירה טוקיו ועיר הנמל הסמוכה יוקוהמה נהרסו ברעש שעוצמתו היתה 7.9 בסולם ריכטר. הרעש גרם להתמוטטות בתי העץ, להתפוצצות צינורות הגז ולדליקות ענק. רכבי הכיבוי לא יכלו להיכנס לרחובות הצרים ולאנשים לא היה לאן להימלט. כתוצאה מכך, מתו ברעש זה כ-140 אלף איש. בשנת 1995 פקד רעש קשה, בעוצמה של 7.2 בסולם ריכטר, את עיר הנמל קובה. ברעידת האדמה הזאת מתו כ-6,000 בני אדם, רבבות נפצעו וכ-350 אלף נותרו ללא קורת גג. מי שהגיש את העזרה המהירה ביותר לנפגעים בקובה, לפני שהגיעו כוחות החילוץ הממשלתיים, היו היאקוזה, אנשי העולם התחתון שבעיר זאת מצוי אחד המרכזים שלהם.

הרעש הנוכחי, בדרגה של 8.9 בסולם ריכטר, היה עז יותר מכל הרעשים שנמדדו עד כה ביפאן, אך מספר המתים בו עשוי כנראה להיות נמוך יותר. הסיבה לכך היא שתקני הבנייה בדור האחרון הוחמרו מאוד, מה שאיפשר בניית גורדי שחקים רבים. התחושה בקומות הגבוהות בזמן רעידת אדמה, כאשר הבניינים נעים מצד לצד, אינה נעימה, אך הבניינים אינם מתמוטטים. דומה שרוב הקורבנות הפעם לא נגרמו מהתמוטטות של בניינים, אלא מגל הצונאמי האדיר שפקד את אזורי הרעש. היפאנים ערוכים לרעידות אדמה יותר מכל עם אחר. במקומות העבודה ובבתי הספר נערכים תרגולים ובכל בית יש ערכות מגן. כל יפאני יודע לאן עליו להתפנות בשעת חירום. אך כאשר מתרחשת רעידת אדמה בעוצמה כזאת, ההיערכות עוזרת רק באופן חלקי. קיימת גם היערכות לצונאמי, בצורת קירות בטון וסכרים לאורך החוף, אך גל בגובה של 10 מטר שם ללעג את הסכרים וקירות הבטון.

תרבות האיפוק והתרגולים המרובים הביאו לכך שלא התחוללה פאניקה ברעש הנוכחי. אנשים יצאו בצורה מסודרת לרחוב או מצאו מחסה מתחת לשולחן במשרד. צילומים מן הסופרמרקטים הראו את הזבניות מזנקות, לא כדי להימלט או להתחבא, אלא כדי לגונן על מדפי הבקבוקים, כדי שלא יתמוטטו, ולנקות את הרצפה מן הלכלוך שנגרם. אזרחים שהתראיינו לטלוויזיה סיפרו את סיפורי הזוועה שלהם בחיוך, כפי שדורש הנימוס היפאני. למחשבים הניידים ולטלפונים הסלולריים היה תפקיד חשוב בחילוץ הנפגעים, כשהלכודים מתחת להריסות ביקשו בעזרתם סיוע דרך הטוויטר והפייסבוק.

להרס האדיר יש פן כלכלי. בטווח הקצר הוא פוגע במשק, אך בטווח הרחוק הוא ממריץ אותו לפעילות. בעקבות הרעש של 1923, טוקיו נבנתה מחדש בצורה טובה יותר והוקמה רשת הרכבות התחתיות. הרעש של 1995 בקובה גרם לנזק של כ-100 מיליארד דולר, אך עבודות השיקום העניקו תנופה למשק. הבעיה של הכלכלה היפאנית כיום היא רמת הביקושים הנמוכה, כאשר הציבור מהסס להוציא כסף. שיקום ההריסות יזרים סכומים גדולים לענפי הבנייה והתעשייה ועשוי להעניק תמריץ לכלכלה היפאנית המדשדשת. הוא גם יסייע לממשלה להעלות את מס הקנייה, דבר שהיא מעוניינת לבצע אך חששה עד כה מלעשותו בגלל התגובה הציבורית השלילית.

לרעידת האדמה יש גם פן פוליטי. המפלגה הדמוקרטית, שעלתה לשלטון לפני כשנה וחצי, מקרטעת. ראש הממשלה הראשון שלה התפטר אשתקד ושיעורי התמיכה בראש הממשלה הנוכחי, נאוטו קאן, ירדו לאחרונה אל מתחת ל-20 אחוז. התגייסותה המהירה של הממשלה לטיפול במצב החירום ויכולתה לעמוד במשימה הזאת יעלו את קרנה. ואכן, כשעתיים בלבד אחרי שהתחולל הרעש הראשון, הופיע ראש הממשלה בטלוויזיה, לובש מעיל רוח (דבר נדיר ביפאן, אך מזכיר ראשי ממשלה ישראלים בנסיבות דומות), וקרא לציבור לשמור על קור רוח ולפעול בהתאם להוראות.

הנעלם הגדול הוא איך ישפיע הרעש על הכורים הגרעיניים המצויים באזור הפגוע. כורים אלה, המספקים חשמל, נבנו על אף התנגדות ציבורית רחבה, שנבעה מן "האלרגיה הגרעינית" הקיימת ביפאן מאז שהוטלו עליה פצצות האטום ב-1945. אחד מנימוקי המתנגדים היה שבזמן רעידת אדמה גדולה עלולים הכורים להיפגע ולגרום לאסון גרעיני. הימים הקרובים יראו אם חשש זה היה מוצדק.

הכותב הוא פרופסור לתולדות יפאן באוניברסיטה העברית בירושלים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו