בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כפר נופש ליד שדה בוקר מאיימת לפגוע באתר עתיקות

תוכנית להקמת כפר נופש ליד שדה בוקר מאיימת לפגוע באתר עתיקות מהמאה השישית

תגובות

תלמידי כיתה ו' בבית הספר צין מודאגים מאוד. הם חוששים שלכפר נופש המתוכנן לקום לא הרחק מבית ספרם במדרשת שדה בוקר תהיה השפעה קשה על הסביבה ובעיקר על יישוב עתיק שכינויו יצא לכאורה היישר מדפי הספרים - העיר האבודה.

"העיר האבודה היא אתר ארכיאולוגי בן 1,500 שנה. המועצה האזורית רמת נגב רוצה לבנות כפר נופש, שיכלול 40 יחידות אירוח, בחלק מהעיר האבודה", כתבו בעצומה שהפיצו באינטרנט, וכבר חתמו עליה עשרות אנשים. "בנייה בחלק מהעיר האבודה תגרום להרס חלק מהאתר הארכיאולוגי, להרס בתי גידול של חיות ותהרוס שבילי טיולים".

התלמידים והעצומה שחיברו אינם יחידים במאבקם. תושבי האזור, אורחים ומבקרים מוזמנים מחר (שבת) לסייר באתר, שממוקם כ-300 מטרים ממערב לצומת חלוקים וכקילומטר מצפון לקיבוץ שדה בוקר, לשמוע הסברים על המבנים העתיקים, להתנסות בחקלאות מדברית, לאפות פיתות בטאבון וגם לחתום על עצומה נגד פיתוח כפר הנופש במקום. כותרת המודעה שפירסמו בחברה להגנת הטבע קראה: "יחד נעצור את שודדי העיר האבודה".

"זו הפרטה של ערכים ארכיאולוגיים ששייכים לציבור", אומר שי טחנאי, רכז שמירת הטבע של החברה להגנת הטבע בדרום. התוכנית היא להקים כפר נופש על שטח של כ-40 דונם, הכולל כ-40 יחידות אירוח, מרכז מבקרים, מסעדה ושתי בריכות מים בערוץ הנחל שבו שוכנים חלק מהמבנים של העיר האבודה והיא ממתינה עכשיו לאישורה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה.

יהודה נבו, ארכיאולוג ממדרשת שדה בוקר, חפר באתר בשנות ה-80 ומצא בו עשרות מבנים. לפי ממצאיו, היישוב הוקם בתקופה הביזנטית המאוחרת (המאה השישית לספירה) על ידי נוודים ערבים. לדעתו, בניגוד לסביבה שעברה אז תהליך התנצרות, תושבי העיר נשארו פגאנים עד המאה השביעית.

נבו ייחס לאתר משמעות פולחנית, אבל ברשות העתיקות לא מסכימים. "זאת היתה חווה חקלאית מוסלמית מהמאות השביעית והשמינית", אומר יורם חיימי, ארכיאולוג מחוז נגב דרומי ברשות העתיקות.

מאז סיים נבו את עבודתו, המבנים העתיקים נותרו חשופים לבליה טבעית. "הכל מתפורר שם", אומר חיימי. "יש באזור הזה עוד הרבה אתרי עתיקות וכולם במצב דומה. שיקום של כל האתרים האלה יעלה מיליארדים ולרשות העתיקות אין תקציב. לכן, כשבאו יזמים עם הצעה להקים בעיר האבודה כפר נופש, קיבלנו את זה בברכה".

היזמים, ערן יהושע ויובל קדוש, באים מנהלל, אבל משהו באתר משך את לבם. הם התחייבו לשמר את המבנים העתיקים, מוסיף חיימי. את חדרי האירוח הם יבנו באזור שאין בו עתיקות וכל העבודות יהיו בפיקוח צמוד של רשות העתיקות. "זו יכולה להיות פנינה - שילוב של נופש, שימור עתיקות והזדמנות לחוות עבודה חקלאית. הם אמרו שלא יגדרו את האתר ולא יגבו כסף לכניסה. למה לא לתת לזה צ'אנס?" שואל חיימי.

טחנאי מתקשה להשתכנע. "כפי שהתוכנית מוצגת היום", הוא אומר, "להקמת כפר הנופש יידרשו עבודות תשתית כבדות - ממש בצמוד לאתר העתיקות. העבודות האלה יפגעו בעתיקות. אם רוצים לשמר את האתר, אפשר לעשות עבודות למניעת הבליה, להסדיר שביל ונקודות תצפית. אנחנו לא מאמינים שאפשר לקיים כפר נופש וגם לשמר את האתר ולפתוח אותו לסיורים". אם התמיכה הציבורית תהיה די חזקה, הוא מאמין, אפשר לעצור את כפר הנופש. *



''העיר האבודה'' ליד שדה בוקר. 40 יחידות אירוח, מרכז מבקרים ומסעדה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו