בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מה יבחרו הח"כים: טייקוני הגז או היערכות לרעידת אדמה

ביטוח לאומי

תגובות

<<רעידת האדמה שהתרחשה בעיר קובה שביפאן, לפני 15 שנה, הסתיימה עם כ-6,000 הרוגים ונזקים של 100 מיליארד דולר. חברות הביטוח ספגו מתוך סכום זה נזק של כ-5 מיליארד דולר בלבד. איך זה ייתכן? פשוט מאוד. החברות מקפידות על העיקרון שלא לבטח היכן שהסיכון גדול מדי. מכיוון שיפאן היא מדינה עם נכסים יקרים מאוד ועם סיכון גבוה מאוד לרעידת אדמה, חברות ביטוח נמנעות בדרך כלל מלבטח במדינה. הן עושות זאת באמצעות דרישה של פרמיה אסטרונומית - כזו שמרבית בעלי הנכסים ביפאן פשוט אינם יכולים לעמוד בה.

לכן, מרבית הביטוח מפני רעידות אדמה ביפאן הוא עצמי: המדינה מבטחת את עצמה ואת תושביה באמצעות קרן ביטוח ייעודית שנצברה במשך השנים, ובאמצעות כספי התקציב השוטף. ההערכה היא שגם ברעידת האדמה הנוכחית, מרבית הנזק ייפול על כתפי הממשלה היפאנית - הגם שהפעם הנזק הוא גדול כל כך עד שדי גם באחוזים קטנים ממנו שכן בוטחו על ידי חברת הביטוח העולמיות כדי להסב להן כאב ראש לא קטן. כאב הראש הזה הביא לצניחת מניות חברות הביטוח מינכן-רה וסוויס-רה, אבל ככל הנראה אין סכנה ליציבות החברות.

ישראל, כידוע, נמצאת גם היא באזור סיכון לרעידות אדמה, אבל מבחינה ביטוחית מצבה שונה מאוד מזה של יפאן. בישראל יש בינתיים רק ביטוח פרטי, וככל הנראה בשיעורים גבוהים למדי. על-פי הערכות, 55% מהדירות מבוטחות מפני רעידות אדמה במסגרת הלוואות המשכנתא. גם בקרב בעלי העסקים, שיעור הכיסוי הביטוחי כנראה גבוה למדי.

לעומת זאת, דווקא המדינה אינה מבוטחת כלל ואינה ערוכה כלל. דו"ח של המועצה הלאומית לכלכלה מלפני חודשיים העלה כי לא רק שכמעט שאין ביטוח מפני רעידות אדמה במגזר הציבורי - גם לא ידוע אילו נכסים מבוטחים ובאיזה שיעור, ואפילו אין בנמצא רשימת נכסים שצריכים להיות מבוטחים. מדינת ישראל אינה יודעת מה הם נכסיה, וממילא אינה יודעת אם הם מבוטחים, וכיצד. חוסר הביטוח הממשלתי מיתוסף להערכה של המועצה הלאומית לכלכלה, שלפיה במקרה של מגה-אירוע גם הביטוח של חברות הביטוח לא יהיה שווה הרבה. צריך להבחין: במקרה של רעידות אדמה צפויות, ההיערכות של חברות הביטוח בישראל - שגם רכשו לעצמן ביטוחי משנה אצל חברות הביטוח העולמית, וגם מחזיקות עתודות ביטוח גדולות מהמקובל למקרה של רעידת אדמה - אמורה להיות טובה. רעידת אדמה בהיקף סביר אינה מסכנת את חברות הביטוח והן יישאו בתוצאותיה. ואולם המועצה הלאומית לכלכלה קבעה כי אם הנזקים יהיו יותר מ-10 מיליארד דולר - תרחיש שאינו בלתי אפשרי - "קיימת סבירות נמוכה לכך שלפחות חלק מחברות הביטוח עלולות להיקלע לסכנה של חדלות פירעון". בקיצור, במקרה של רעידת אדמה חזקה במיוחד, פשוט לא יימצאו חברות ביטוח שיוכלו לשאת בנזק ולממש את הביטוח.

הסיבה לכך היא שחברות הביטוח העולמיות מבטחות נכסים מפני רעידת אדמה בישראל, אבל עד סכום מוגבל. הסכום עצמו הוא סוד עסקי, אבל מהעבודה שערכה המועצה הלאומית לכלכלה ניתן להבין שבסביבות 10 מיליארד דולר נזק חברות הביטוח העולמיות מתנדפות מהאזור - וחברות הביטוח הישראליות נשארות לבד לממן את הנזק. למותר לציין שלחברות הביטוח הישראליות אין די עתודות כדי לשאת בנזקים כאלה, מה עוד שהעתודות מושקעות רובן ככולן בשוק ההון הישראלי - שהוא לכשעצמו צפוי לקרוס במקרה של מגה רעידת אדמה.

לכך יש להוסיף את ההערכות שלצד ביטוחי רעידת אדמה, יידרשו חברות הביטוח לשלם גם ביטוחי נכות, חיים, בריאות ורכוש (גל של ביזה בעקבות רעידת האדמה) בסכומים גדולים. לכן, קל להבין מדוע לא כדאי לבנות הרבה על הביטוח במקרה כזה.

נכון, ההסתברות לתרחיש של נזק לרכוש מבוטח של יותר מ-10 מיליארד דולר היא קטנה ביותר. המכפלה של מספר הנכסים המבוטחים, כפול היקף הביטוח (בדרך כלל רק ביטוח מבנה, ללא תכולה וללא קרקע), מביאה לכך שצריכה להתרחש כאן רעידת אדמה קולוסלית כדי שכך יקרה. רק רעידת האדמה של כל הזמנים יכולה להשאיר את החברות ללא יכולת פירעון.

ועדיין, אם חלילה תרחיש כזה יקרה, הרי שברור כי מדינת ישראל תצטרך לבטח את אזרחיה. כמו ממשלת יפאן, גם ממשלת ישראל היא זו שתצטרך לשאת בעיקר הנזק במקרה של מגה רעידת אדמה - אירוע שהיקף הנזקים המוערך בו עשוי לנוע בין 10 ל-50 מיליארד דולר. לשם כך המליצה המועצה הלאומית לכלכלה להיערך באמצעות הקמת קרן ביטוח לאומית ייעודית.

ייתכן שהקרן הזו תשתמש בעיקר בצבירה של הכנסות מתמלוגי גז כדי לצבור עתודות למקרה של אסון לאומי כזה או אחר. קרן לאומית כזו אמורה לפרוש את העלות של הביטוח על פני הדורות - הדור שבו מתרחש האסון נושא רק בחלק קטן מהעלות, לאחר שהדורות שלפניו ואחריו השתתפו בעלות באמצעות הפרשת הרווחים מהגז לקרן ייעודית, במקום לצריכה שוטפת. הלקח היפאני מלמד עד כמה חשוב שתקום קרן כזו - רק בשביל זה היה רצוי כי חברי הכנסת יעדיפו את האינטרס הלאומי על פני זה של טייקוני הגז. כלומר, שיאפשרו כבר את יישום המלצות ועדת ששינסקי, כדי שלמדינה יהיו מספיק הכנסות מתמלוגי גז להפניה לקרן שכזו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו