בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חברת מיקרון כבר מתורגלת בתפקוד בשעת חירום

תגובות

<< לפני כחמישה חודשים נשרפו הקומות העליונות במגדל כלבו שלום בתל אביב וכ-30 עובדי חברת הסטארט-אפ מטהקפה נאלצו במשך מספר ימים להמשיך לעבוד מהבית. "אנחנו מסתדרים", אמר אז זיו קברטי, סגן נשיא מוצרים בחברה. "מבחינת מטהקפה, שום דבר חשוב לא נפגע. כל השרתים נמצאים בארה"ב ובמשרדים יש רק ציוד אישי ומחשבים אישיים. האתר ממשיך לתפקד, אבל הפרודוקטיביות קצת נפגעה". השריפה שהשפיעה על מטהקפה לא היתה קשה במיוחד, והעובדים חזרו למגדל שלום.

במטהקפה, כמו בחברות סטארט-אפ ישראליות רבות אחרות, אין למעשה תוכנית מסודרת לטיפול במקרי אסון, כמו זה שפגע ביפאן. במיקרון ישראל, העוסקת בייצור שבבי זיכרון הבזק, ומפעילה קווי ייצור שהשבתתם במקרה של אסון היא קריטית, יש תוכנית להמשכיות עסקית במצבים כאלה. מיקי בן שיטרית, מנהל ביטחון, בטיחות ותוכנית המשכיות עסקית במיקרון, אמר כי גיבוש תוכנית אפקטיבית להמשכיות עסקית דורש את מחויבות ההנהלה לנושא. "זה כרוך בהקצאת משאבים וזמן", מסביר בן שיטרית.

במיקרון יש תוכנית ברורה ומפורטת מה לעשות במקרה של אסון, וגם במקרה של שביתה או איום טילים. "כל מחלקה פועלת לפי תוכנית שממפה ומגדירה את האיומים שבהם היא צריכה לטפל. אנחנו לא יכולים למנוע מאסון להתרחש, אבל אנחנו כן מבינים ממה לדאוג", מסביר בן שיטרית. "הכי חשוב זה חיי אדם, האנשים שלנו. הם המשאב החשוב ביותר. לאחר מכן חשובה גם הסביבה - איך הטיפול באסון מוביל לכך שלא נזיק לסביבה. הדבר השלישי שחשוב הוא תשתיות. רק לאחר ששלושת הנושאים האלה טופלו אנחנו מטפלים בהמשכיות עסקית".

מה קורה בזמן אירוע חירום?

"המטרה היא להחזיר במהירות האפשרית את הארגון והייצור לשגרה. במקרים מסוימים לא תוכל להחזיר את כולם לשגרה. למשל בזמן ההתנתקות היתה חסימת כבישים וחלק מהאנשים לא יכלו להגיע. אז בדקנו מי לא נחוץ לפעילות יומיומית ואיפשרנו לעבוד מהבית".

כמה כסף דורשת תוכנית כזאת לטיפול באירועי חירום?

"אני לא יכול לומר מה התקציב. קח למשל את המכונות בחדר הנקי - יש רזרבות למקרה שמשהו יתקלקל. אתה דואג שהייצור ימשיך גם אם מכונה מסוימת מתקלקלת".

האם עמדתם פעם במבחן אמיתי?

"בוודאי, כמה פעמים. למשל בסוף 2008, בזמן עופרת יצוקה, כשהיה איום טילים - אז המפעל נערך בהתאם. מעבר להיערכות גם בוצע תרגול מלא של העובדים, כך שכשהגענו למצב שבו היינו צריכים להתארגן מחדש, היתה הרגשה שכבר תרגלנו את זה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו