בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

היי-טקיסטים פיננסיים

ישראל לא הצליחה ליהפך למרכז פיננסי בינלאומי, אך אולי תצליח לנצל את המשאב התחרותי ביותר שלה - טכנולוגיה. אתמול הודיע ברקליס קפיטל על הקמת מרכז פיתוח שיעסיק 200 עובדים. המטרה: פיתוח יישומים לתעשייה הפיננסית. סיטי וג'יי פי מורגן כבר מתעניינים

תגובות

>> במסיבת עיתונאים שנערכה אתמול בירושלים הכריזו ראשי האוצר והתמ"ת על הקמת מרכז פיתוח חדש שיעסוק בפיתוח אפליקציות עבור בנק ההשקעות ברקליס קפיטל הבריטי. בשלב ראשון צפוי ברקליס קפיטל להעסיק כ-200 עובדים, חלקם יועסקו במיקור חוץ על ידי נס טכנולוגיות וחלקם יועסקו על ידי ברקליס קפיטל באופן ישיר. בשלב מאוחר יותר צפוי המרכז להעסיק מאות עובדים.

הרעיון להקמת מרכז הפיתוח נולד לפני כשנה במוחו של חיים שני, מנכ"ל משרד האוצר. ביוני 2010 הציג את תוכניתו, הקרויה "יתרון יחסי", לעידוד תעשיית ההיי-טק הישראלית. אחד ממרכיבי התוכנית עסק בעידוד הקמת מרכזי פיתוח העוסקים בפיתוחים טכנולוגים עבור שירותים פיננסיים.

בדברי הרקע לתוכנית שהציג אתמול, ציין שני כי התעשייה הפיננסית הגלובלית היא הצרכן הגדול ביותר של טכנולוגיה בעולם ומהווה כ-23% מסך ההוצאה השנתית על טכנולוגיה בעולם. מדובר בשוק של כ-200 מיליארדי דולרים בשנה, שישראל ממעטת לקחת בו חלק. בגיבוש תוכנית המרכזים הפיננסיים השתתף גם מנכ"ל משרד התמ"ת, שרון קדמי, מכיוון שהמדען הראשי במשרד, אבי חסון, אמור להפעיל את התוכנית.

"התעשייה הפיננסית מסתמכת כיום על חדשנות טכנולוגית במחקר ובפיתוח. ישראל - שנתפשת בעולם כמובילה בתחומי המדע, טכנולוגיה וחדשנות - אינה נוטלת חלק משמעותי בשוק זה", הסביר שני.

על פי התוכנית, חברות פיננסים רב-לאומיות שייהנו מתמיכה ממשלתית לתקופה של עד חמש שנים יתחייבו כי במסגרת המרכזים יועסקו בישראל לפחות 25 עובדי מחקר ופיתוח (מו"פ) בתום השנה הראשונה של תקופת הפעילות המאושרת, לפחות 50 עובדי מו"פ בתום השנה השנייה ולפחות 80 עובדי מו"פ מתום השנה השלישית ואילך. בנוסף, מתחייבת החברה כי לפחות 90% מעובדי המו"פ במרכז המו"פ הפיננסי יהיו אזרחי ישראל.

שיעורי התמיכה הממשלתית בתוכנית זו הם 40% מסך התקציב הכולל, שיאושר על ידי לשכת המדען הראשי, לפרויקטים שיבוצעו בשנה הראשונה והשנייה, 30% בשנה השלישית והרביעית ו-25% בשנה החמישית. פרויקטים שיבוצעו בפריפריה יזכו לשיעורי תמיכה של 50% בשנה הראשונה והשנייה, 40% בשנה השלישית והרביעית ו-35% בשנה החמישית.

התוכנית תציע לחברות שישתתפו בה שיעורי תמיכה במתווה יורד לאורך השנים, תוך עידוד ביצוע פרויקטים ומחקרים באיכות גבוהה וברמת חדשנות מתקדמת, ותוך מתן עדיפות לפעילות בפריפריה.

שר האוצר, יובל שטייניץ, אמר כי ישראל יכולה להכפיל את תעשיית ההיי-טק בהפיכתה למרכז עולמי לתחום הפיננסי, המגלגל 350 מיליארד דולר בשנה. לדבריו, היעד של ישראל הוא גיוס 5% מההשקעה הזו, כדי להכפיל את תעשיית ההיי-טק בישראל.

נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, בירך על היוזמה ואמר כי "זוהי התחלה של תהליך של פיתוח ישראל כמרכז מו"פ בתחום קצת שונה מתחום ההיי-טק הנוכחי. היוזמה עוזרת לחברות מחו"ל להשתמש באנשים מוכשרים עם השכלה מתאימה לפיתוח כלים נוספים במערכת הפיננסית. יש חילוקי דעות ביחס לתחכום של המערכת הפיננסית, אבל עם פיתוח מתאים זה רק לטובה. ישראל תוכל לשמור על אנשים מתאימים בעלי כישורים מהעולם הגדול שיבואו לכאן, וזה ייתן לאנשים מחו"ל הזדמנויות לעבוד בישראל בעתיד. היוזמה יכולה להתפתח לדבר גדול יותר ממה שזה נראה עכשיו, לשר האוצר יש תוכניות נוספות בדרך", אמר פישר.

"לא תוכנית של זבנג וגמרנו"

כדי לקדם את התוכנית ביקר שני בלונדון ובניו יורק, שם נפגש עם בכירים בבנקאות הפיננסית, מתוך מטרה להציג בפניהם את איכויות ההיי-טק הישראלי ואנשי הפיתוח הישראלים. זאת, במטרה שיבחרו להקים בישראל מרכזי מו"פ טכנולוגיים שיפתחו שירותים ויישומים עבור תעשיית הפיננסים.

שני סבר שתעשיית הפיננסים צריכה "לגלות" את כוח האדם האיכותי של ישראל בתחום הטכנולוגיה, כפי שמיקרוסופט, גוגל, יבמ ו-HP גילו, והקימו כאן מרכזי פיתוח. ברקליס קפיטל היו הראשונים לגלגל את הרעיון הזה קדימה, בעידודו המאסיבי של מנהל הפעיות המקומית, לן רוזן. לאחר בדיקה ארוכה השתכנעו בכירי ברקליס קפיטל והחליטו על הקמת מרכז פיתוח ישראלי. מרכז זה צפוי לפתח אפליקציות עבור ברקליס קפיטל ולקוחותיו.

שני אמר כי הוא מעריך שברקליס קפיטל לא יהיה מרכז הפיתוח הראשון שחברה מתחום הבנקאות והפיננסים פותחת בישראל. "אני מאמין ששתיים-שלוש חברות פיננסים יגיעו בעתיד, בנוסף לברקליס קפיטל, בסיוע עזרה ממשלתית. לאחר מכן, חברות יפתחו כאן מרכזי פיתוח ללא סיוע ממשלתי. אני מעריך שב-2011 גוף פיננסי גדול נוסף יפתח מרכז פיתוח בישראל. זה לא זבנג וגמרנו, זה לוקח זמן".

גם בבנקים סיטי וג'יי פי מורגן התעניינו ביוזמה, ומשרדי האוצר והתמ"ת מעריכים כי בישראל פוטנציאל להעסקת מאות עובדי מו"פ בתעשיית הפיננסים העולמית.

התמריצים שמוצעים כיום לברקליס קפיטל ולבנקים נוספים שירצו לקבל תמיכה ממשלתית כדי להקים מרכז פיתוח בישראל דומים למסלולי המדען הראשי "מסלול שכר גבוה". עובדי ההיי-טק שברקליס קפיטל תעסיק יקבלו סבסוד של עד 40% מהשכר בשנה הראשונה ולאחר מכן התמיכה תלך ותרד. גופים שיפתחו מרכזי פיתוח באזורי פריפריה יוכלו לקבל אפילו סבסוד של 50% מהשכר לעובד. "אנחנו מאמינים שהתמריצים שאנחנו נותנים יאפשרו לגופים נוספים להגיע לפריפריה", אמר שני. לברקליס קפיטל יש כבר מרכזי פיתוח IT בלונדון, בניו יורק, בקייב ובפראג. שני אמר שהמרכז הישראלי יהיה מעט יותר זול מבחינת עלות העובדים למעסיק לעומת מהמרכזים בלונדון ובניו יורק, אבל יעסוק בפרויקטי פיתוח חדשניים.

"הגופים באים לא רק בגלל ההטבות"

כיום מהווה המגזר הפיננסי בישראל 5.5% מהתוצר. שני אמר כי נתון זה מבטא אך ורק את המגזר הפיננסי הפנימי בישראל, ואינו כולל שירותי יצוא. "הכוונה היא לשנות ולהרחיב את משקל מגזר הפיננסים שנמצא בקיפאון בעשור האחרון".

מטרה נוספת של התוכנית לעידוד מרכזים פיננסיים היא הרחבת מעגל התעסוקה והגדלת פריון העבודה במשק. שיעור המועסקים במגזר הפיננסי הישראלי כיום הוא 3.6% (נכון ל-2008) מכלל המועסקים בישראל, זאת בהשוואה ל-5% ו-4.3% בארה"ב ובבריטניה (בהתאמה). שני אמר כי המטרה היא להגדיל שיעור זה כדי שיהיה דומה יותר למצב בארה"ב ובריטניה.

"נשאלה השאלה מדוע יזמנו את התוכנית הזאת. מדוע לא נתנו לעסק לכוחות השוק לעשות את שלהם", אמר שני. "עשינו זאת כי המשק הישראלי קטן ומובל, שוק ההון צעיר יחסית, ולא נוצרה כאן מסה קריטית של מרכזים טכנולוגיים פיננסיים. אבל יש כאן הון אנושי טכנולוגי מוכשר ומקצועי. תוכנית ההטבות תיגמר בשלב מסוים. הגופים הפיננסיים שמקימים כאן מרכזי פיתוח עושים זאת לא רק בגלל ההטבות. הם יאפשרו לכוח האדם המקומי לפתח מערכות קריטיות עבורם. הם עשו כאן בדיקות מקיפות לפני שנכנסו לשוק האם זה משתלם להם. הם לא באים לזמן קצר והולכים".

נושא ששני נאלץ להתמודד עמו הוא אופן העסקת העובדים. כאמור, בברקליס קפיטל יעסיקו 200 עובדים בשלב ראשון, חלקם יגוייסו על ידי נס טכנולוגיות וחלקם יישכרו על ידי ברקליס קפיטל. באוצר ובברקליס לא רצו להרחיב כמה עובדים יגוייסו מכל צד. ברקליס קפיטל תמתג את המרכז כשלה, אבל העובדים יהיו של חברה אחרת. לדברי שני, כל פרויקט במרכז הפיתוח של ברקליס קפיטל מאושר על ידי המדען הראשי ונבדק שהוא אכן עומד בקריטריונים של חדשנות. "לא יפותחו שם סתם פרויקטים", אמר שני.

שני צופה כי תיווצר תופעה נוספת: העובדים במרכז הפיתוח של ברקליס קפיטל יהיו אלה שיפתחו בהמשך סטארט-אפים חדשים והידע יזלוג למקומות אחרים, כפי שלאחר שאינטל הוקמה נולדו חבורת כמו נובה, אפלייד ואחרות בתעשיית המוליכים הישראלית.

ב-2011 יחלו משרד האוצר והתמ"ת לעסוק בהבאת פעילויות פיננסיות נוספות לישראל, לא רק של פיתוחי מו"פ טכנולוגיים, אלא גם פעילויות של מסחר ושירותי תמיכה לשווקים בינלאומיים. "כבר לפני כשנה חשבנו שיש לישראל הזדמנות להציע גם שירותים פיננסיים מעבר לטכנולוגיה. אני לא יודע אם ניהפך למרכז טכנולוגי גלובלי ענקי, אבל בהחלט אפשר להציע כאן יותר שירותים פיננסיים בזכות ההון האנושי הקיים כאן. יש הרבה מאוד ישראלים ויהודים שנמצאים בחו"ל ועובדים בתעשיית הפיננסים, לאו דווקא מתעשיית הטכנולוגיה, שירצו לחזור. כאלה העוסקים במסחר, אנליזה ואדמיניסטרציה".

במהלך 2011 צוות מקצועי פנים-ממשלתי בהובלת שני ימפה את החסמים וינסח קווי מתאר לפתרונות. במקביל, יתייעץ הצוות עם גורמים מהתעשייה בישראל ובחו"ל וינסח יעדים ריאליים כמותיים שיאושרו על ידי הממשלה. הצוות יבנה תוכנית שיווקית לקידום את היוזמה.

"לכולם ברור שניו יורק ולונדון הן המרכזים הפיננסיים המובילים, אבל זה משתנה ואנחנו רוצים להיערך לכך. יש כאן הזדמנות ליצור מקומות עבודה בתחומים האלה למאות ואלפי ישראלים. אנחנו רוצים שבסופו של דבר קרנות גידור ובנקים יקימו כאן מרכזים פיננסיים ויבצעו מכאן פעולות מסחר", אמר שני.



סמנכ"ל מערכות מידע בברקליס אנדרו ויטני (מימין), לן רוזן, סטנלי פישר, חיים שני, יובל שטייניץ ושלום שמחון


תצלום: תומר אפלבאום



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו