בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ליקויים חמורים בתפקוד הרבנות הראשית

תגובות

עומר (שם בדוי) פתח לפני כמה שנים מאפייה בעיר גדולה: כיאה לאזור שבו הוא פועל, ביקש להשיג כשרות של הרבנות לעסק שלו. "הלכתי לרבנות הראשית בעיר, אמרו לי, אין בעיה. הגיע משגיח עם תעודת מהדרין של הרבנות. שאלתי כמה עולה - 1,500 שקל לחודש ואגרה שנתית. והוא גם רוצה נסיעות.

"סירבתי להצעה. דיברתי עם המפקח שלו והוא אמר לי - קח כשרות רבנות רגילה, לא מהדרין, תמורת 1,300 שקל. המשגיח התחיל להגיע יום בשבוע, ולא התרשמתי שהוא עושה משהו. הוא לא בדק את החורים בנפה כפי שהיה אמור. הוא אמור לשאול אותנו מאיפה הקמח והדגנים ולא שאל כלום. יום אחד ביקשנו ממנו להפריש חלה והוא שאל את השותף שלי, שהוא חרדי, מה הברכה.

"החלטתי שאני לא משלם 1,300 בחודש לאדם שלא עושה כלום וגם לא יודע ברכות בסיסיות. הפסקתי את כשרות הרבנות ועברתי לכשרות מהדרין. הם גובים 700 שקל בחודש ובמשך ארבעה חודשים טיפלו בי חינם. מרגישים שאלה אנשים רציניים, מקצוענים, שבאים לעבוד ולא לגנוב כסף". הבעיה היחידה היא שעומר עובר על החוק: כדי לקבל כשרות מהדרין, מקום או מוצר צריך קודם כל לקבל כשרות של הרבנות. לדבריו, יש מי שדואג להזכיר לו את זה. "יש משגיח של הרבנות שרצה להיות פה המשגיח - ועכשיו הוא כל הזמן מאיים שהוא ידווח עלי לרבנות".

סיפורו של עומר יישמע בוודאי מוכר לבעלי עסקים רבים. כשרויות המהדרין מרוויחות, בין השאר, גם מהמוניטין הבעייתי שיצא לכשרות הרבנות. הסיפורים רבים על משגיחים שבאים כדי לאסוף את הצ'ק ואינם עושים הרבה, או על כאלה המנצלים את סמכותם לרעה.

כבר ב-2008 מצא מבקר המדינה ליקויים חמורים בתפקוד כשרות הרבנות הראשית, שאותם אף הגדיר "פגיעה ממשית בשומרי הכשרות". בין השאר ביקר את העובדה שמשגיחים מקבלים את שכרם מהעסק שעליו הם משגיחים, דבר שעלול להוביל לניגודי אינטרסים; וכן על כך שלא נקבעו קריטריונים לשעות השגחה, ולמעשה לכל עסק נקבעות שעות השגחה (שמשמעותן שכר משגיח) על דעת המפקח המקומי, לעתים בהיקף שונה של שעות מזה של עסקים אחרים באותו תחום. המשגיחים עובדים בכמה עסקים במקביל ולא נמצאו בבתי העסק בשעות שבהן היו אמורים להיות, רבנים העסיקו את קרוביהם ורבנים של הרבנויות האזוריות עבדו גם בבד"ץ - דבר שיצר לכאורה ניגוד עניינים.

בעקבות הדו"ח קרא ח"כ עתניאל שנלר לחקיקה שתסדיר את עניין הכשרות, השיבוץ ועבודת המשגיחים ותיתן פתרון למצב. חקיקה כזו לא התקבלה עד היום. לעומת זאת הוקמה ועדה לבדיקת נהלי מערך הכשרות הממשלתית, שאותה מרכז עו"ד מרדכי איזנברג, יו"ר התנועה להגינות שלטונית.

איזנברג, אדם חרדי שמנהל מאבק רב שנים בשחיתות, הגיש כמה בג"צים בנושאי כשרות. "אם אנחנו רוצים לשפר את הכשרות הממלכתית בישראל, צריך להיות דגש על כך שתעודת הכשרות של הרבנות המקומית תהיה באמת אמינה בכל המקומות. הרי בכל מקום רב מקומי אחר נותן את הכשרות, וידוע שיש הבדלי אישיות ויכולת. הכשלים שאנו רואים הם שמקצוע ההשגחה נמצא בשפל המדרגה מבחינת שכר - יש מקומות שהמשגיח מקבל פחות משכר מינימום. אי אפשר לבנות מערכת על אנשים צדיקים. הם צריכים לקבל תגמול הולם, וזה ימשוך גם כוח עבודה הולם. אין גם מספיק מפקחים. אם יהיו מספיק מפקחים וכוח עבודה הולם, נוכל לחזור ולסמוך על כשרות הרבנות ואולי נזדקק פחות לבד"צים וגם כוחם יירד. אם מפעל יוכל לספק ולמכור עם כשרות רבנות מקומית כי אנשים יאמינו בכשרות הזו, הוא יחסוך הוצאות עצומות".

לדברי רפי יוחאי, מנהל היחידה הארצית לאכיפת חוק איסור הונאה בכשרות, הפתרון פשוט לכאורה. "לקחת את המשגיחים, כרגע יש 3,500-4,000, ולהפוך אותם לעובדי מדינה. שיהיה להם תקן של עובד מדינה. את זה משרד הדתות והאוצר דחו חד משמעית. כרגע המשגיחים ממשיכים לקבל את משכורתם מהעסקים או מחברות כוח אדם, אז יש פערי תיווך. ומה קורה כשנסגר העסק? ברור שלמשגיח יש אינטרס שהעסק ימשיך לפעול. הבעיה היא בעצם עלות ההשגחה: מי יישא בה? המדינה אומרת מצד אחד: אין כפייה דתית, לא מכריחים אף אחד להיות כשר. מצד שני היא מודעת לכך ש-70% מהציבור דורש מזון כשר. לא תמיד המשגיח אשם, אבל עד שיסדירו את המצב, לא יהיה פתרון לכל הבעיות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו