בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לא יכולה יותר

"אתם רוצים שיבואו שופטים טובים? זה לא בית הבראה כי עובדים נורא קשה. זה גם לא כסף, כי הפנסיה היא קטסטרופה. אז מי יבוא לכאן?" | יו"ר נציגות השופטים, ורדה אלשיך, מציגה כתב אישום חריף

תגובות

כחודש לאחר התאבדותו של השופט מוריס בן עטר, היה נדמה לרגע שהדיון על העומס שמוטל על שופטי בתי המשפט נדחק הצדה מפאת ענייני מדינה דחופים יותר. מבחינתה של השופטת ורדה אלשיך, סגנית נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב ויו"ר נציגות השופטים, אסור לתת לנושא הזה לדעוך. בראיון בלעדי ל-Markerweek מבהירה השופטת הוותיקה כי השופטים ימשיכו לנהל מאבק מנומס, אבל באותה נשימה היא מכריזה: "אנחנו עולים מדרגה". אלשיך ידועה כשופטת בעלת ניסיון, הבנה כלכלית, לשון חדה ומהירות תגובה. היעד הראשון והעיקרי על הכוונת שלה הוא משרד האוצר. ההתקפה של אלשיך על פקידי האוצר חסרת תקדים בחריפותה.

"אני מצטערת שהנושא של העומס עולה דווקא בעקבות אירוע כזה טרגי. כולנו בהלם, ועצוב שבן עטר היה צריך לכתוב את מה שהוא כתב כדי שהציבור וקברניטי האומה יבינו שמערכת המשפט היא תשתית חשובה לא פחות מהביטחון, מהחינוך ומהרכבת".

יש הרגשה שגם כיום איש לא מבין את זה.

"קרה לפחות דבר אחד. זימנו דיון בכנסת שהנושא שלו הוא העומס על השופטים".

אבל משרד האוצר אמר בדיון שהשופטים בישראל לא עמוסים יותר משופטים אחרים בעולם.

"הוכחנו למשרד האוצר באותות ובמופתים שהוא לא צודק. הוא טוען כל הזמן שהעומס המוטל עלינו לא גדול יותר. פקידי האוצר אמרו זאת בנונשלנטיות שפשוט קוממה ולא ידעו שעשינו שיעורי בית - התברר שהעומס הוא פי שניים בממוצע מאשר על כל שופט במערב. רווינו נחת מכך שהעובדות טפחו על פניו של האוצר. העומס נובע גם מכך שאנחנו עם שאוהב הידיינויות. גם זה שיש כל כך הרבה עורכי דין בשוק מייצר עבודה, כי אנחנו מוכרחים ליצור תהליכים שיפיקו הידיינויות משפטיות" (תגובת משרד האוצר - ראו מסגרת בעמוד 18).

נתוני מערכת המשפט ל-2011 מראים כי בישראל יש 637 שופטים, שכל אחד מהם מטפל מדי שנה ב-1,119 תיקים בממוצע. בשנים האחרונות קיימת יציבות במספר התיקים הממוצע המנותב לשופט אך חל גידול במה שמכונה מגה-תיקים, תיקים מרובי נאשמים או עתירי תובעים ונתבעים. תיקים אלה "זוללים" זמן שיפוטי בהיקף גדול. גם ללא מגה-תיקים, מחקרים מראים כי עומס התיקים על השופטים בישראל הוא מהגבוהים בעולם המערבי. נציגי השופטים טוענים כי יש להכפיל את מספר השופטים בישראל כדי שהעומס יהיה שפוי.

גם אם הנתונים טפחו על פני האוצר, לא בטוח שיש היענות לתת תקציב כדי להתמודד עם הבעיה.

"אני לא יודעת אם הם כן או לא יעשו משהו מחר בבוקר. עובדה שהם עוד לא קמו. לא קיבלנו תקציב ולא שום דבר מיוחד, אבל אני מאמינה שיש תהליך. גם משרד הביטחון לא מקבל מהיום למחר את מה שהוא מבקש, אבל סוף סוף הבעיות הוצפו. כרגע האוצר מתחפר ויש לו דעה שאני מצרה עליה".

השר יובל שטייניץ תומך בכם יותר?

"יש לו בעיה. אשתו, גליה כנפי-שטייניץ, היא שופטת והוא נזהר מאוד. אני לא יודעת אם זה לרעתנו, אבל אנחנו מנהלים מגעים עם סגן שר האוצר, כי אם השר יחליט לתת תקציבים יגידו שהוא לא בסדר, ואם לא ייתן יגידו שהוא עוד יותר לא בסדר. מה שלא יעשה - לא יהיה טוב".

במערכת הביטחון מתווכחים עם האוצר. אתם לא עושים רעש.

"נכון. המערכת היתה כזו ותישאר כזו לפחות מבחינת נציגות השופטים. אני חושבת שלשופטים אסור לשבות. זה לא מתקבל על הדעת. אם אנחנו מנומסים זה לא טוב, אבל זה מה שיש. נמשיך בדרך הזו, על אף שאולי היא פועלת לרעתנו".

לא כולם מנומסים. שני שופטי שלום פרשו בשנים האחרונות ממערכת המשפט זמן קצר לאחר שהגיעו אליה מהשוק הפרטי במחאה על כך שהעומס אינו מאפשר להם לבצע עבודת שיפוט ראויה. אלשיך מודה שזו תופעה קיימת ויש לה גם הסבר. לדבריה, השופטים שמגיעים מהשוק הפרטי נדהמים מתנאי העבודה שאליהם הם נחשפים במערכת המשפט. "כיום יש דור צעיר של שופטים פחות מנומסים, מפני שהם באים ממשרדי עורכי דין. הם חדשים במערכת ולא מבינים איך אין להם דברים אלמנטריים שהיו להם במשרד. למשל, אין לי מזכירה אישית. אני מתחלקת באחת עם שלושה שופטים. אין מי שיחייג עבורי או יתייק לי מסמך, והם לא מבינים את זה.

"בפרקליטות, משם אני מגיעה, היה עומס בלתי רגיל והיינו רגילים לעשות עבודות מזכירות. עשיתי הסכם עם המזכירה שלי בבית המשפט שבין 8:00 ל-8:30 אוכל לבקש ממנה תיקים לכל היום, מכיוון שלאחר מכן היא עוסקת בקבלת קהל והיא לא זוכרת איך קוראים לה. שופטים צעירים לא מבינים איך הם לא יכולים לבקש ממזכירה שתשיג מישהו בטלפון".

ההתקוממות של שופטי השלום קשורה לכך שהם באים מהשוק הפרטי, או שהם באמת עמוסים באופן בלתי רגיל?

"גם וגם. רק בשנה האחרונה שני שופטים, ישגב נקדימון וגיא הרמלך, קמו והלכו. הם אמרו, ?לא לילד הזה פיללנו, שמענו סיפורים ולא האמנו'. גם כשהייתי שופטת יחסית צעירה היה שופט ידוע שקם והלך אחרי שנה, ואמר שזה לא אנושי. גם כששופט צריך לשמוע רק ?מודה' או ?לא מודה', אי אפשר לשמוע 180 תיקים ביום. שופט הוא רק בן אדם".

העיכובים בכתיבת פסקי הדין הביאו לזימונו של השופט בן עטר לשיחות בירור בהנהלת בתי המשפט בניסיון לסייע לו להשלים פערי כתיבה. ההנהלה אף הציעה לו לשקול פרישה ממערכת המשפט. בעקבות זאת נשמעו לאחר מותו של בן עטר טענות מצד שופטים מכהנים על היחס שקיבל מהנהלת בתי המשפט.

במכתב ההתאבדות שהשאיר אחריו טען בן עטר שהעומס והלחץ הכריעו אותו. באחרונה ערכה נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש בדיקה פנימית, וקבעה כי הנהלת בתי המשפט טיפלה כראוי בעניינו של בן עטר. עם זאת, לבקשת מנהל בתי המשפט משה גל הורתה ביניש שאופן הטיפול המערכתי בו ייבדק גם על ידי נציב התלונות על שופטים.

היתה קריאה של שופטים להקים ועדה חיצונית שתבדוק את התנהלות המערכת כלפי בן עטר.

"זו היתה קריאה של רגע. לא שופטים אדם בצערו. השופטים יקימו על עצמם ועדה?"

אבל גם את אמרת שאסור לעבור לסדר היום.

"התכוונתי לא לעבור לסדר היום עד שתיפתר בעיית העומס. שופט הוא אדם בודד. אין לו במי להיוועץ, או להסתייע. אני נזהרת לא להתבטא בעניין בן עטר כי משהו שם לא מסתדר לי, בצד האישי".

שופטים אמרו אחרי המקרה, "מתייחסים אלינו כמו לפקידים, סופרים לנו דפי פרוטוקול".

"אלה שאומרים שסופרים להם דפי פרוטוקול מקוממים אותי. כל אלה שאמרו להם שספרו להם דפי פרוטוקול הם שופטים בעייתים שכבר נמצאים בבדיקה, אם מבחינת התנהגות ואם מבחינת הספק. זה לא סתם. למה לי לא סופרים דפי פרוטוקול?"

איך מתמודדים עם בעיית העומס?

"קודם כל צריך לתקנן מכסה של תיקים לשופט. לא יכול להיות שלשופט יהיו 1,200 תיקים בשנה, אין לזה אח ורע. אף אחד לא ישב וחשב איזו כמות תיקים תהיה אנושית, יעילה והגיונית לתת לשופט. אנחנו לא ממציאים את הגלגל. עושים זאת בעולם. מה עשה האוצר? הוא רצה להיראות נהדר, פופוליסטי אולי, ואמר: ?לקחנו חברה ואנחנו משקיעים בה מיליונים כדי שתייעץ לנו איך לעשות את זה'. תנו לנו את המיליונים האלה, לא צריך להקים גוף ליד גוף. צריך לשמוע אותנו. האוצר מייצר ניירות בקבלנות. אנחנו בני אדם ולא ניירות".

פתרון נוסף שאלשיך מציעה הוא "עיבוי הסביבה התומכת של השופט: להקצות מתמחים, עוזרים משפטיים ומזכירה לכל שופט". כחלק מהדיאלוג המתמשך בין אלשיך, כנציגת השופטים, לבין הנהלת בתי המשפט, סוכם באחרונה כי עוזרים משפטיים יוקצו קודם כל לשופטים ורק עוזרים עודפים יופנו למטלות נוספות. "כיום זה פחות נורא. בעבר לא היה לנו פקס בלשכה. אין לנו מגרסה. אתמול הייתי צריכה לשלוח מישהו למגרסה אחרת כדי לגרוס החלטה שלא רציתי שיראו. זו לא אשמת מנהל בתי המשפט. יש לו תקציב מוגבל שהוא צריך לחלק".

"ניצחנו את האוצר"

אלשיך היא אשה אנרגטית: היא דוברת שבע שפות (עברית, אנגלית, פולנית, גרמנית, איטלקית, צרפתית ויידיש) וקצב הדיבור שלה זריז. "אני לא יודעת לשבת בשקט", היא אומרת בהומור עצמי שמלווה את הראיון כולו, יחד עם הנטייה לעוקצנות. כשהיא נזכרת בניצחון שרשמה במאבק עם האוצר, היא מספרת שכתבה במייל לעמיתיה השופטים: "ניצחנו את האוצר, הם יושבים בפינה ובוכים".

מבחינתה, פרישה משיפוט אינה אקטואלית כרגע. "ביום שבו אפסיק לאהוב את מה שאני עושה, אקום ואלך". היום הזה כנראה אינו קרוב, אף על פי שמדי פעם היא חולמת על בוקר שבו תוכל לשבת עם ספר מול הים. האם תפנה לעסוק בבוררויות כמו רבים מעמיתיה לאחר הפרישה? "זה אפשרי", היא מודה, אך מתעקשת ש"יש עוד דברים רבים שאני רוצה לעשות. אני מתה ללמוד תנ"ך וגיאוגרפיה".

אלשיך נחשבת לשופטת קשוחה שלא מתביישת לנזוף בבעלי ההון ובעורכי הדין שלהם. כשדנה באוגוסט 2009 בכינוס נכסים לאלי רייפמן שהיה חייב 300 מיליון שקל לגורמים שונים, הקריאה בקול פתק שהועבר מעו"ד דורון אפיק, שייצג את חברת אמבלייז, לעו"ד שייצג את רייפמן. היא לא חסכה מרייפמן את דעתה ואמרה לו בין השאר: "עניין לנו בחייב מתוחכם וממולח שאינו בוחל בהיתממות ובשינוי גרסאות לפי העניין".

באותה שנה טיפלה אלשיך גם בהסדר החוב של 7.5 מיליארד שקל שהיתה חייבת חברת אפריקה ישראל. כבר בהחלטתה הראשונה בתיק הבהירה כי לב לבייב ואפריקה אינם מורמים מעם, והנימה הזועמת שרירה וקיימת. לאחר שאפריקה כתבה בבקשתה לאישור הסדר הנושים כי "על השיח הציבורי השתלטו קולות שדומה כי עטו על ההזדמנות לנגח את החברה ואת בעל השליטה בה לב לבייב ולהשתלח בה, תוך ניהול מסע ציבורי שיטתי של ביקורת מתלהמת" - הגיבה אלשיך בזעם. "האם יש בכך ניסיון לומר כי בית המשפט הושפע, מושפע או יושפע מהנאמר בתקשורת שעה שיבוא להכריע בתיק? מדובר בטיעוני אווירה וחבל שכך!"

לשונה הביקורתית אינה שמורה רק לבעלי הון. כל גוף חזק, המנצל את כוחו מול החלש, מעורר את זעמה. לפני כשלוש שנים יצא קצפה על המדינה: "לא ברור לי כיצד עד היום מבזה המדינה, פשוטו כמשמעו, החלטה של בית המשפט. לו סברה כי ההחלטה אינה ראויה היה עליה להגיש ערעור, אך בוודאי לא ליטול הדין בידה ולבזות החלטה של בית משפט בריש גלי", כתבה לאחר שמשרד החינוך ניסה לדחות את ביצוע החלטתה, שלפיה עליו להעביר כסף למפרק חברה שמינתה.

אלשיך הוזכרה פעמים רבות כמועמדת לעמוד בראש בית המשפט הכלכלי. במתכונתו הנוכחית - כמחלקה בת שלושה שופטים בבית המשפט המחוזי בתל אביב - היא שמחה להיות מחוץ לניסוי, במיוחד לאחר שהוחלט שלא לגעת בתחום הפירוקים שבו היא מומחית. "את הבייבי שלי אני לא נותנת לאף אחד. אני אוהבת את התינוק שלי - מחלקת פירוקים, כינוסים וכל נושא דיני חברות מהזווית שלי. ברגע שהוחלט שהתחום לא נכנס לבית משפט כלכלי, גם לא ראיתי את עצמי מועמדת לשם".

נבחרת באחרונה בפעם השנייה לתפקיד יו"ר נציגות השופטים. למה היית צריכה את זה?

"הייתי בעיצומה של עשייה בנושאים שחשוב לי להשלים: פנסיה, גילום זכויות רפואיות ומענק היובל שהאוצר חתך לנו לחצי. היה עלי לחץ של דין התנועה. לא רציתי להתמודד, ולכן לא הצעתי את עצמי כמועמדת עד יומיים לפני התאריך האחרון. ואז אמרו לי, ?בואי תגמרי עם מה שהתחלת. הרי אם תרצי לפרוש באמצע הקדנציה אף אחד לא יכפה עליך להישאר, תעשי טובה'. קיבלתי מאות פניות משופטים שאמשיך להתמודד. גם בבית הפעילו עלי לחץ - ?לא רק שאת לא צריכה את זה, את צריכה בכלל לפרוש כבר'. בינואר הייתי שופטת 33 שנה. הבת שלי שאלה אותי אם לא הגיע הזמן ללכת הביתה".

אחד התחומים שאלשיך מעוניינת להשלים את הטיפול בו הוא מערכת המחשב של הנהלת בתי המשפט, "נט המשפט", שנהפכה מזמן לשנואת נפשם של השופטים. "הגענו למסקנה שנט המשפט מבזבזת לנו שלוש שעות ביום", מכריזה אלשיך, שמצהירה על עצמה שהיא "חיית מחשבים".

למה המערכת הזו גוזלת זמן?

"פעם הייתי קוראת החלטה וכותבת על הנייר ?כמבוקש'. כיום, אני מחכה עד שהמחשב עולה. הוא עולה לאט. הלך זמן. עכשיו אני צריכה להעלות את התיק על המחשב, לחפש את הבקשה, אני צריכה להחליט אם אני כותבת את זה על פתקית או על מסמך, אני צריכה לחתום ולעבור לתיק הבא. מרגע שאני פותחת את התיק וסוגרת אותו עם חתימה - בלי לכתוב כלום! - זה דקה ו-50 שניות. מדדנו. יש לי בערך 50 בקשות ביום. כמעט שעתיים הלכו לי ככה, וזה מבלי להביא בחשבון שהמחשב נתקע מפעם לפעם. לעתים המערכת מוציאה הודעה ?ניכרת האטה, עוד מעט היא תיפתר'. כלומר, אל תתעצבנו, עוד מעט זה יסתדר. מה אמר לנו מנהל בתי המשפט משה גל? שהוא גילה שבתוך התוכנה יש הרבה פונקציות שצריכות להיעשות על ידי הפקידות. זה מה שצעקנו מהתחלה - הפכו אותנו לפקידים. גל אמר שהחליטו לשנות זאת ולשים את השופט במרכז".

הנשיאה דורית ביניש ומנהל בתי המשפט מודעים לבעיות שאת מזכירה?

"כן, הם יודעים ומבינים. אבל כל אחד מהם לא יכול לתת יותר ממה שיש להם. אנחנו מוצאים את עצמנו עובדים 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. אנחנו עובדים בסימן הקיצור - תקצרו תורים, תקצרו חיי תיק, תקצרו את זמן הכתיבה. אם אני רוצה לעשות צדק, אני לא יכולה לעבוד בשיטת הקיצור".

אלשיך מודה שקיימים תמריצים סותרים לשופטים. "כששופט שלום רוצה להתקדם למחוזי, הוא צריך לשלוח עשרה פסקי דין שלו. זה תרתי דסתריי אמיתי. מצד אחד אומרים לו תקצר, מצד שני רוצים לראות איך הוא כותב. אבל מצפים משופט שיידע באיזה תיק נכון לתת החלטה ארוכה, ובאיזה תיק החלטה קצרה".

מה הכי דחוף בעיניך?

"מכסות של תיקים. אחת ההחלטות של הנציגות בישיבה האחרונה היתה לגלגל את הרעיון של ארבעה ימי אולם ולפחות יום כתיבה אחד. זה יסיר את העומס. ביום כזה השופט יכול לגמור עשר החלטות ביום ואז גם לא ייווצר מצב שצריך להיזכר ולקרוא את הפרוטוקול מחדש - כך יימנעו מצבים שבהם שוכחים מה שהיה בתיק".

"הפנסיה - שכר רעב"

ברגעים מסוימים בראיון נשמעת אלשיך כמו יו"ר ועד עובדים לוחמנית. "האוצר נחל מפלה לא נעימה", היא מספרת בשביעות רצון גלויה. המחלוקת נגעה לזכויות פרישה של כ-100 שופטים שיהיו זכאים בעת פרישה לפיצויים מיוחדים מפני שעבדו בעבר בשירות הציבורי והמעבר לשיפוט שלל מהם פנסיה בגין תקופת שירות זו. במשרד האוצר ביקשו לקצץ בפיצויי פרישה אלה. "שנים נהגו כך, זה חל על לא יותר מ-100 שופטים, אבל האוצר החליט לצאת נגד השופטים גם בסוגיה זו. לקחנו חוות דעת והסברנו להם למה הם טועים. הוחלט שזה יועבר להכרעת היועץ המשפטי לממשלה שיקבע מהי הפרשנות הנכונה. הוא החליט שהפרשנות שלנו נכונה. אמרתי לשופטים ?עכשיו בואו נראה מה האוצר ימציא'".

אחד המאבקים שמנהלת אלשיך הוא הקרב על זכויות הפנסיה של השופטים. לסוגיית הפנסיה השלכה ישירה על היכולת של מערכת המשפט להוציא מקרבה שופטים שנשחקו והיו מעדיפים ללכת הביתה. במערכת המשפט יש כיום מיעוט של שופטים שנהנים מפנסיה תקציבית, המשולמת על ידי המדינה מתקציבה השוטף, ואילו רוב השופטים מקבלים פנסיה צוברת - חיסכון פנסיוני שנצבר מהפרשה של העובד ממשכורתו. הבעיה היא ששופטים מצטרפים למערכת בגיל מבוגר יחסית.

"זה לא מישהו בן 25 שיצבור זכויות עד הפנסיה. מה קורה עם שופט שהתעייף ואומר שהוא רוצה ללכת הביתה? הוא לא יכול, מפני שהפנסיה שלנו נראית כמו שכר רעב ומפני שהוא לכוד בתוך המערכת והוא לא יכול לצאת ולקבל פנסיה לפני גיל פרישה.

"יש שופטים שאומרים ?תרמנו עשר שנים למערכת, לא טוב לנו, אנחנו רוצים ללכת הביתה'. הם לא יכולים. שופט כזה נהפך לשופט עייף שכותב לאט. זה שופט שאומר: ?אני נמצא פה בעל כורחי'. אם הוא נמצא 15 שנה במערכת ורוצה ללכת הביתה, הוא יוצא עם פנסיה של 6,000-7,000 שקל".

יש עכשיו שופטים כאלה שרוצים ללכת?

"כן, בוודאי".

מה הפתרון?

"צריך לפתור את בעיית הפנסיה. לא להחזיר לפנסיה תקציבית. זה פאסה. יש לנו את כל ההצעות לפנסיה סבירה יותר. האוצר יוצא גם נגד הצעירים וגם נגד הזקנים במלחמה הטוטלית שלו".

אלשיך מאשימה את האוצר גם בפגיעה בביטוח הרפואי של השופטים הוותיקים. "האוצר חשב שאנחנו לא רק תמימים, אלא גם טיפשים. שילמנו פרמיה על ההטבה של ביטוח רפואי. האוצר העריך את ההטבה ב-4,000 שקל בחודש. לקחנו את זה למומחה שלנו, הגענו לקונצנזוס על שווי ההטבה. האוצר אמר: ?מי שלא רוצה שיוותר על זה'. מי ייקח אותי היום לביטוח בריאות? שווי ההטבה מחייב אותי בתשלום מס של 1,600 שקל בחודש יחד עם בעלי. אמרנו להנהלת בתי המשפט: ?תתקנו את זה, לא על הגב שלנו'. אמרנו להם שהשלב הבא הוא שאנחנו נלך לבית משפט.

"יש שופטים בני 80 שלא מבינים מה נפל עליהם. פתאום מורידים להם 1,600 שקל בחודש מהפנסיה. את האוצר זה לא מעניין. זו הגישה, כך הוא גם מסתכל על נושא הפנסיה. זה מוריד את הרמה של השופטים. אתם רוצים שיבואו שופטים טובים? זה לא בית הבראה כי עובדים קשה נורא. זה גם לא כסף - כי הפנסיה היא קטסטרופה. אז מי יבוא לכאן? אנחנו עכשיו בכיוון של עליית מדרגה".

מה זה אומר?

"בעזרתו של מנהל בתי המשפט, חרתנו על דגלנו לטפל בנושא הפנסיה. יש ועדה שבודקת מה אפשר לעשות כדי לשפר את הפנסיה של השופטים".

אלשיך מסבירה כי לשופטים נודע על פריצת מסגרת הפנסיה של עובדי משרד הביטחון, ועל כן גם הם סבורים כי מוצדק לדון מחדש בתנאיהם. "לא נעבור על זה לסדר היום", היא אומרת.

שופטי שלום מרוויחים כיום משכורת יסוד של כ-21 אלף שקל לחודש בממוצע ושופטי מחוזי כ-25 אלף שקל. אחד הרעיונות שעומדים על הפרק הוא יוזמה של שר המשפטים יעקב נאמן להוצאת נושא שכר השופטים מידי הכנסת והעברתו לוועדה ציבורית. אלשיך תומכת ביוזמה: "נעשה הכל לעזור לו. אנחנו צריכים להתעסק בכנסת עם דברים שלא מקובל עלי ששופטים יעסקו בהם - לפנות לוועדת הכספים ולעסוק בלובינג. אלה דברים שהם זרים לי, מוזרים לי, והם לא מכובדים. זה לא נאה לשופטים".

"עברתי את כל יושבי ראש ועדת הכספים", היא מספרת ומודה שהיא למודת מאבקים פוליטיים בוועדות הכנסת בענייני שכר השופטים. במקרה אחד נעזרה בבעלה, איש העסקים יוסי אלשיך, כדי להשיג פגישה עם הרב אברהם שפירא מאגודת ישראל, שבאותו זמן היה יו"ר ועדת הכספים ונושא שכר השופטים נדון אצלו בוועדה, כדי שלא יצביע בעד החלטה שמזיקה לשופטים. שפירא התעקש שיוסי אלשיך ייפגש עמו, ולא אשתו. "שפירא מאוד אהב את יוסי. הוא אמר לי שהוא רוצה שגם יוסי יבוא. כששאלתי אותו ?בתור מה?' השיב, ?את אשה, לי אסור ייחוד עם אשה, יוסי יבוא להיות אתי'".

במקרה אחר היטה ח"כ משה גפני הצבעה על שיפור תנאי השופטים. "היה ברור שהולכים להחליט בעדנו ופתאום היתה הצבעה נגדנו. מה קרה? הש"סניקים העבירו ביניהם פתקים שהולכים עם גפני, כי הוא היה צריך להעביר משהו בשבילם למחרת". בדיון על הצמדת שכר השופטים למדד, "גפני ניהל את המאבק נגדנו לבד, כל הוועדה היתה בעדנו. מה עשה גפני? הוא מנע הצבעה. זה מכובד?", שואלת אלשיך.

את חושבת ששר המשפטים הוא זה שצריך לנהל את המאבק?

"השר עוזר לנו ועושה הרבה מאוד בדרכו, בשקט ומאחורי הקלעים. הוא לא נבחר פוליטית אבל הוא פוליטיקאי לא קטן והוא איש חכם מאוד".

אף אחד לא מחמיא

מערכת בתי המשפט עורכת השתלמויות לשופטים כדי לעודד אותם לכתוב פסקי דין ביעילות ובקצרה. אלשיך, עם יותר מ-30 שנות ותק שיפוטי, ידועה כשופטת יעילה שמחליטה מהר. היא מודה כי "לא כולם קורצו מאותו חומר. סיימתי לכתוב ספר תוך פחות משנה יחד עם העוזר המשפטי שלי. מדובר בתכונת אופי. בבית קוראים לי פרג' כי אני עושה הכל מהיום להיום".

איך מתמודדים עם שופטים טובים אך אטיים?

"מבלי להתיחס ספציפית לבן עטר, אם יש שופט שמצטברים לו איקס תיקים על המדף, הוא מאבד שליטה. אצלי בלשכה העוזר המשפטי והמתמחה יודעים שברגע שצוברים יותר משלושה תיקים על המדף מאבדים שליטה. 33 שנה אני שופטת, ומעולם לא נדרשתי לשבת בפגרה ולכתוב פסקי דין. אני הולכת הביתה וכמעט כל החלטות היום גמורות".

ושופטים שהם לא כאלה?

"אין הרבה מקרים של שופטים שלא עובדים בקצב או שסוחבים תיקים. תמיד הזרקור מופנה אל יוצא הדופן. בשנים האחרונות התחילו להפנות את הזרקורים לסחבת. סחבת היא מלה לא נכונה. סחבת זה כשמישהו לא עושה כלום, לא כשהוא פועל לאט. כמה שופטים כאלה היו? 20? וזה בהגזמה".

אז למי יש אינטרס להציג זאת כסחבת?

"אני לא יודעת מי אלה. בסופו של דבר החלשת מערכת השיפוט היא החלשה של כל המדינה והעם. אצלנו אין מצב של שוחד כמו שרואים ברפובליקת בננות או אפילו באירופה. לא היינו רגילים שאחרי שופטים צועדים שוטרים. ראיתי את זה פעם בסיציליה והתפלאתי. הנה אנחנו נמצאים שם - שופטים מאוימים. גם התקשורת צריכה לתת לעצמה דין וחשבון על כך שהיא מוציאה את הצימוקים האלה מהעוגה, מעלה אותם לכותרת, ועוזרת להחליש את המערכת. כולנו נשלם על זה. כשאנשים מרשים לעצמם לזרוק נעל על נשיאת בית המשפט העליון - זה לא בא מהאוויר".

זה נובע מהידרדרות האמון במערכת המשפט?

"יש בהחלט איזושהי פגיעה, אבל בסך הכל מערכת המשפט נהדרת. אם היו עורכים סקר בעניין, היו מגלים שהציבור כן מאמין במערכת ויודע שזו מערכת נקייה. אבל יש קבוצות בעלות אינטרסים לפגוע באמון במערכת - למשל, אנשים שהפסידו במשפטים או קבוצות פוליטיות עם אג'נדה פוליטית נגד בית המשפט, בעיקר בנושאים של דת ומדינה. זה קורה בבית המשפט העליון אבל גם בערכאות התחתונות. לדוגמה, בעבר החרדים לא היו נשפטים אצלנו בערכאות אזרחיות, או נשפטים רק במקרים נדירים מאוד. כיום הם גם באים לבית המשפט וגם רוצים שיפסקו רק כמו שהם חושבים. שמעתם פעם רב מתבטא כמו שהרב עובדיה התבטא נגד שופטים? (הכוונה היא לדבריו של הרב לאחר מתן גזר הדין לשר לשעבר שלמה בניזרי: "אוי לנו שיש לנו בית משפט מעוות כזה. אין להם לא דת, לא דין, לא מאמינים בשום דבר", נ"ר וע"ב).

"אם פרקליט אמר על השופטים שהם חמורים (הכוונה לדבריו של הפרקליט הבכיר אורי קורב, שאמר בהרצאה לפני סטודנטים למשפטים "חלק גדול מהשופטים הם חמורים", נ"ר וע"ב) - מה יכול להיות יותר קיצוני מזה כדי שתבינו מה קורה?".

ההרתעה והענישה במקרים כאלה מספיקות?

"הענישה לא חמורה מספיק בעניין הזה, וגם במקרה של קורב הענישה לא היתה מספקת. כשמישהו מרים יד או לשון על מערכת המשפט, הוא צריך להבין שהוא עשה את המעשה הכי קיצוני. במיוחד כשמדובר באנשי תרבות. הם צריכים לדעת לשמור על הפה שלהם. גם בפורום סגור אני לא אגיד דברים כמו 'ראש הממשלה הוא חמור'.

"נכון שתמיד יש מקום לשיפורים, אבל אף פעם לא יודעים להחמיא ונתפסים למקרים הקיצוניים. מי שלוקח את זה קדימה היא התקשורת, שיוצרת מקרים פיקנטיים וחריגים ומאדירה אותם. לדוגמה, באחרונה כתבו על סגן נשיא בית משפט במחוז צפון, ששיחרר בעל שאחר כך רצח את אשתו, שהוא רצח פעם שנייה את האשה, מבלי שבדקו את העובדות. זה היה אדם ללא עבר פלילי, והפרקליטות היא זו ששיחררה אותו, בהסדר טיעון. זה העידן שאנו חיים בו. 50% מהאנשים שמגיעים לבתי המשפט יוצאים לא מרוצים, אבל בעבר לא היה עולה בדעתו של מישהו לקלל את השופט. אז ההידרדרות היא כללית, לא רק ביחס למערכת המשפט, היא מתרחשת בכל שטחי החיים. פעם מישהו היה מעז להוציא סכין על רופא?"

השופטים מרגישים מאוימים?

"יש שופטים מאוימים, וזה לא סוד, בגלל משפחות הפשע. אבל אנחנו לא נפחד ולא נושפע ולא נפסיק לעשות צדק כי מישהו יגיד מלה כזו או אחרת. להגיד שזה נעים? זה לא נעים כי אנחנו עושים את המיטב. אל תגידו תודה, אבל לפחות אל תזרקו עלי אבנים".

מה השופטים עושים כדי לשפר את מצב האמון במערכת המשפט?

"זו מלחמה. זה תהליך אטי ולא יראו את התוצאות מחר, אלא בעוד שנה-שנתיים. כיום למשל לא ממנים שופט סתם כי הוא מגיש מועמדות, אלא יש ועדת משנה וקורס הכנה עם פסיכולוג. בנוסף יש כיום יותר מנגנוני ביקורת על השופטים. חוץ מנציב קבילות הציבור, יש לנו ועדת אתיקה והשופטים יודעים שיש עליהם פיקוח. אנחנו עושים המון כדי לשפר את האמון במערכת ובודקים את עצמנו כל יום.

"התדמית שהתקבלה היא שלא חשוב מה שופט עושה - כולם מגבים אותו. זה לא נכון. אנחנו בודקים את הדברים ולפעמים אנחנו מגיבים ולפעמים השתיקה שלנו היא גם אמירה".

אולי האמון במערכת נשחק מפני שכל המערכות האחרות - הפוליטיות, הציבוריות, הכלכליות - לא נתנו מענה, והאזרחים בוחרים לפנות לבית משפט, שגם הוא לא מסוגל לתת מענה לכולם? גם במשבר הכלכלי לאיש לא היה פתרון, ובאו אליך כדי שתפתרי את משבר אפריקה ישראל.

"השבוע אמר לי מישהו שפתרתי נהדר את מקרה אפריקה ישראל, תראי מה קורה אתה היום. זה מעיד דווקא שהפנייה לבית משפט היא צעד נכון. העובדה שיש כל כך הרבה פניות לבית המשפט מוכיחה שעדיין יש אמון במערכת המשפט.

"בשישי שעבר פגשתי את דורית ביניש עובדת בלשכה ב-11:00, ולא תמצאו את זה בהרבה מקומות בעולם. אין ספק שיש עודף של משפטיציה ועודף הידיינויות. זה נובע משתי סיבות: מצד אחד כל מה שנעשה ברחוב, ההסלמה בכל שטחי החיים. לדוגמה, האלימות בכביש מביאה לכך שלשופטי תעבורה יש כל כך הרבה תיקים, המצב הכלכלי יוצר עומס על המחלקות הכלכליות, הפשיעה הגוברת מביאה ליותר משפטים פליליים. מצד שני יש עודף עורכי דין, אם כי חלקם לא עובדים בפועל ככאלה. כשיש ציבור רחב כל כך של עורכי דין חייבים ליצור מחלוקת יש מאין כדי ללכת לבית המשפט - ואז בית המשפט נסתם".

אז מה הפתרון? להגביל את מספר עורכי הדין?

"בוודאי. בלשכת עורכי הדין חייבים לחשוב מה הם עושים. הם אמנם לא צריכים להיות גילדה סגורה, אבל תראו כמה רואי חשבון וכמה עורכי דין יש, ובעבר הפערים לא היו גדולים כל כך. אולי גם האוניברסיטאות צריכות לשנות את מערכת הלימודים שלהן. חלק מזה הוא עניין כלכלי: פתחו מכללות ללימודי משפטים והן מייצרות אנשים שרוצים לעבוד. אני לא אומרת שזה רק רע, אבל האם היו פותחים כל כך הרבה פקולטות לרפואה? מישהו נרדם בשמירה והאוניברסיטאות צריכות לקחת את זה בחזרה לידיים שלהן, ואז אפשר יהיה לומר ללשכה - תתחילו להקשיח את תנאי הכניסה למקצוע. הכניסה למקצוע צריכה להיעשות בבחינות גם בכתב וגם בבחינות קשות בעל פה".

לא צריך קוד אתי

התוכנית "360" של זכיינית ערוץ 2 רשת דנה באחרונה בסוגיית העומס, והציגה את עו"ד אביגדור פלדמן מטייל ומציץ אל אולמות ריקים מדיונים בבית המשפט המחוזי בתל אביב. "פלדמן עבר באולמות ושאל איפה השופטים", זועמת אלשיך על הסיקור. "מי אמר שהשופט הלך הביתה? אני מסוגלת לשבת ולהכתיב החלטה, אבל יש שופט שהולך ללשכה לכתוב, זה אומר שהוא איננו?"

רואים בתקשורת גם האשמות אישיות כלפי שופטים. יש תחושה שהמערכת לא בנויה להתמודד עם זה. שופטים מודים שהושפעו מהתקשורת.

"זה נכון שקשה לנו להתמודד עם זה. אנחנו לא צבא שערוך להתמודדות עם תקשורת, אנחנו צבא שערוך לעשות צדק. אני חסינה מהדברים האלה שכותבים עלי, זה לא עושה לי כלום. אני לא חיה נדירה מסוגה. אני כועסת על התקשורת שנותנת לכך יד כי ככל שאתה מאדיר את התופעה, היא צוברת תאוצה. אני לא יודעת לאן נגיע".

אלשיך מתנגדת ליוזמה לגיבוש קוד אתי חדש להתנהגות השופטים. לדעתה, הקוד הקיים מספק והיא מותחת ביקורת על התהליך, אף שהיא עצמה כבר הופיעה בפני הוועדה לגיבוש הקוד. "אין לי כלום נגד קוד אתי, להפך. אבל כבר יש לנו. ההצעה לקוד האתי החדש באה על הרקע של תשלום מס לעורכי הדין, בתמורה להסכמתם לקוד אתי. לנו יש כללי אתיקה. שיקחו את כללי האתיקה שלנו ויעתיקו אותם בתור קוד אתי.

"ניסו להוסיף שם כללים של גן ילדים. ?שופט ידבר יפה'. צריך לכתוב את זה? ?שופט לא ירים את קולו'. מי יחליט אם זו הרמת קול? על פי מה עובד נציב הקבילות על שופטים? לפי כללי האתיקה. פתאום הוא נהפך לכותל המערבי של כל אלה שיש להם טענות נגד שופטים - שהשופט הסתכל עליהם בעין ימין ולא בעין שמאל. דברים הזויים".



תצלום: ינאי יחיאל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו