בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חיים יסדר

ח"כ חיים כץ דואג לאוכלוסיות נזקקות, לאלמנות, לקשישים ולנשים בהריון | כיו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, הוא מעביר חוקים חברתיים שמיטיבים עם השכבות החלשות | אלא שמעקב אחר דרכו לצמרת של כץ, ששמו מוזכר כאחד המועמדים לראשות ההסתדרות, מגלה שהוא דואג בעיקר לחיים כץ

2תגובות

לפני כמה שבועות התמזל מזלם של עוברים ושבים במסדרונות הכנסת, שחזו בהתגוששות פוליטית בזמן אמת: ח"כ חיים כץ עמד במסדרון וצעק על שר האוצר, יובל שטייניץ. כץ הלין על כך שחופשת סקי שאליה יצא אז אודי ניסן, הממונה על התקציבים, עיכבה את העברתו של מענק חד פעמי בסך 2,000 שקל לאנשי כוחות הביטחון, כפי שסוכם עם אנשי האוצר.

"כשאמרו לכץ שניסן נוסע לסקי בחו"ל זה הדליק אותו, ולכץ הרי יש פתיל קצר", מספר עד למקרה. "הוא צעק על שטייניץ: 'מה, פקיד נוסע לחופש אז דופקים את אנשי הקבע?'. שטייניץ לא אמר כלום, פשוט קיפל את הזנב והלך".

כץ טוען שלא צעק על שר האוצר, והאפיזודה כולה התרחשה במקרה. "כשיצאתי מהמליאה ניגשו אלי שני מאבטחים ממשמר הכנסת ושאלו אותי מה קורה עם המענק, שגם הם אמורים לקבל. אמרתי שהעניין נדחה כי אודי ניסן נסע לחו"ל. שטייניץ בדיוק עבר במסדרון ושאל 'מי נסע לחו"ל?', כשאמרתי לו שזה ניסן הוא אמר שזה מוצדק, כי הוא עובד קשה. אמרתי לו שלא יכול להיות שבגלל הנסיעה יתעכב מענק לצבא שלם".

במשרד האוצר דוחים את הקשר שיצר כץ בין החופשה לבין דחיית המענק: "זה מופרך לחלוטין", אומרים גורמים במשרד. מנגד, מקורביו של כץ מזכירים שהמענק המובטח עדיין לא הגיע. "ניסן כבר מזמן חזר מהסקי, אבל שום דבר לא זז מאז".

תכירו: ח"כ חיים כץ, יו"ר ועד העובדים של התעשייה האווירית, יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, ובעיקר איש שלא סופר אף אחד: לא את ראש הממשלה, לא את שר האוצר ולא את הפקידות הבכירה במשרד. לכץ נוצרה עם השנים תדמית של בריון פוליטי, בגלל הבוטות שלו ומשום שמאחוריו עומדים אלפי עובדי התעשייה האווירית התומכים בו מאז שנבחר לראשונה ליו"ר הוועד ב-1992, תפקיד שאליו הוא ממשיך להיבחר באופן קבוע.

כץ, כפי שמעידים רבים במערכת הפוליטית והכלכלית, הוא הלכה למעשה האיש החזק ביותר בתעשייה האווירית. "ראש האמפריה הגדולה במדינה", כפי שמגדיר זאת יועץ אסטרטגי המכיר את החברה. "הוא הצעיד את ועד עובדי התעשייה האווירית לגבהים שאני מקנא בהם", מוסיף חיים בן-שלוש, יו"ר ועד חברת תדיראן-טלקום, "כינינו אותו נפוליאון - קטן, קשוח וממזר. הוא לא בחור שאפשר לסובב אותו".

"החבר'ה של האוצר פוחדים ממנו, לא אוהבים את האינטראקציה אתו וחושבים שהוא כוחני מאוד", אומר גורם בסביבתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. "אין לו בעיה להיכנס לעימותים עם ראש הממשלה, וגם ח"כים בליכוד נזהרים ממנו".

כץ דוחה את הדברים: "אני מפחיד?" הוא שואל, "אנשים באוצר לא רגילים לעמוד מול מישהו שיכול להתמודד עמם מקצועית. אני בא בידיים נקיות, לא מתלכלך. האוצר רגיל שעובדים אצלו, שאנשים הם יסמנים. בפוליטיקה קל ללכלך ולהכפיש, דבר שאני לא אעשה לעולם".

מקורביו של כץ מוסיפים: "לפעמים הוא אומר דברים מהבטן, אבל זה לא אומר שהוא לא רגיש לסביבתו. הוא תמיד מפחיד מישהו בהתחלה, אבל זה הטיפוס, הוא בא מוועד עובדים".

כץ, שבאחרונה רשם הישג חשוב בזכות חוק "המסלקה הפנסיונית" שאושר בוועדה שבראשה הוא עומד - צומת של העברת מידע וכספים בין הגופים השונים העוסקים בביטוח פנסיוני, שאמור להיטיב עם החוסכים - עומד כעת בפני מבחן פוליטי קשה הרבה יותר: המאבק על הצעת החוק להגבלת שכר הבכירים, שאותה יזם לפני שנה יחד עם ח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה), יוזמה שמוסמסה הלכה למעשה בידי ועדת נאמן שקבעה כי אין להגביל בחקיקה את שכר הבכירים בחברות בורסאית.

כץ, בלוחמנות אופיינית, לא היסס להסיר את הכפפות לאחר שנודע לו על המהלך: "זו חזירות", אמר בראיונות לתקשורת בהתייחסו לשכר הבכירים הגבוה, "נאמן ריצה את חבריו ועבד על ציבור האזרחים בישראל". מבחנו של כץ יהיה בדיונים בוועדת החוקה של הכנסת, שם יידונו פרטי הצעת החוק הממשלתית, הנסמכת על המלצות ועדת נאמן. מקורביו של כץ מבטיחים שהוא יפעיל את כל כובד משקלו כדי להכניס בהצעת החוק שינויים.

לא מהסס להתעמת עם האוצר

התעשייה האווירית היא הבסיס הפוליטי של כץ, אך כוחו נובע גם מכישוריו. כץ הוא סוג של חתול רחוב חכם במיוחד, שמלבד חושים פוליטיים מחודדים ניחן בכושר תפישה מעולה. הוא חסר השכלה אקדמית, אוטודידקט בענייני חברה וכלכלה, ובפרט בסוגיות של פנסיה. הוא מקפיד לקרוא את המלים הקטנות בספר התקציבים ובחוק ההסדרים, ומכיר היטב את כל התרגילים הפרלמנטריים שבאמצעותם אפשר להעביר חקיקה או לדחות אותה.

את הכוח הזה הוא מנצל לטובת בור השומן שנקרא צה"ל, אך גם לטובת הגמלאים והשכבות המוחלשות, בהתאם להשקפת עולמו השמאלנית בענייני כלכלה - לעומת השקפתו הימנית בעניינים מדיניים. כך ביטל לפני קרוב לשנה, על אפו וחמתו של ראש הממשלה, את תוכנית ויסקונסין שאותה ביקשו נתניהו ואנשי האוצר להאריך בשלושה חודשים.

תוכנית ויסקונסין, שאותה יזם נתניהו כשר האוצר, נמצאת במחלוקת ציבורית חריפה. המצדדים בה טוענים שהיא מצליחה להוציא אנשים ממעגל האבטלה, אך מבקריה טוענים שזו תוכנית בעייתית משום שחברות פרטיות מתעמרות במובטלים וגורפות רווחים על חשבונם. התוכנית הסתיימה מכיוון שכץ סירב לכנס את הוועדה כדי שתצביע על הארכתה כפי שחייבו התקנות, וכך פג תוקפה החוקי.

"סגרתי את ויסקונסין על הראש של ביבי, פשוט לא הבאתי את התוכנית להצבעה. ביבי הגיב קשה מאוד, אבל לא אכפת לי", אומר כץ. "אם הייתי מביא את זה לוועדה, זה היה מגיע למליאה, ואז ביבי היה דופק לי על הראש והיה מנצח. מי שמכיר את הכנסת ויודע איך לעבוד, מצליח".

כץ הראה לפקידי האוצר, שמדי שנה מצליחים להעביר יוזמות משמעותיות באמצעות חוק ההסדרים, שהוא יודע לעשות טריקים לא פחות טוב מהם. מבחינה מסוימת, טוב שיש בכנסת מישהו כמוהו, שלא מהסס להתעמת עם האוצר מעמדה של ביטחון עצמי וידע מקצועי. אך על כץ מעיב צל: התנהלותו הכוחנית והשימוש הבעייתי שהוא עשה במהלך הקריירה במשאביה של התעשייה האווירית, חברה ממשלתית השייכת לכלל ציבור משלמי המסים, כדי לקדם את עצמו.

"אם כץ לא יהיה יו"ר ועד עובדי התעשייה האווירית, עתידו הפוליטי לא יהיה ברור", אומר גורם הבקיא במתרחש בתעשייה האווירית, "בתוך הליכוד הוא נחשב לאדם שפשוט לא כדאי להסתבך אתו, בגלל כמות הבוחרים הגדולה שהוא מביא לקלפיות. כל עוד הוא ח"כ, הנהלת התעשייה האווירית תעשה הכל כדי שהוא ימשיך להיות יו"ר ועד, וכל עוד הוא ראש הוועד, מעמדו בליכוד מובטח כי הוא מביא אלפי מתפקדים כגרעין מתואם של מצביעים", הוא אומר.

"כוחניות, ולא משנה של מי - טייקון או ראש ועד - ברגע שהיא לא מנוצלת למטרות מהותיות, זה בעייתי", מוסיף ח"כ שדווקא מזוהה עם המאבק החברתי. כץ מודה שהפיק תועלת פוליטית מכוחו בתעשייה האווירית. "יכול להיות שידעתי להשתמש בכוח הזה כשרצתי לפוליטיקה", הוא אומר, אך מדגיש שכיום הוא אוחז בכוח פוליטי בזכות פעילותו בכנסת.

בתקופה האחרונה טוענים מקורביו של כץ כי הפעילות הפוליטית שלו בתעשייה האווירית היא נחלת העבר, אולם בדיקת Markerweek מגלה אחרת. בשלושת החודשים האחרונים ניסו אנשיו של כץ בוועד לפקוד עובדים לליכוד. הם עשו זאת, בין השאר, באסיפות ועד עובדים, בסמינרים של סופי שבוע שהם בעצם ימי כיף של העובדים וכשעובדים פונים לוועד בסוגיות שונות הקשורות ליחסי עבודה.

"הם מסבירים שצריך להתפקד לליכוד ולתמוך בחיים כץ, כדי לחזק את מעמדו בליכוד וכך להשיג תנאי עבודה יותר טובים לעובדים. באים האנשים האלה, שלא רק מדברים אתך, אלא גם דוחפים לך טופס התפקדות ביד", מתאר עובד ותיק בתעשייה האווירית את הדברים שחווה על בשרו. "זה בעייתי. כץ נבחר לוועד כדי לטפל ביחסי העבודה, וכאן בעצם הוא מציע עסקה מפוקפקת: אם אתם רוצים שאשיג לכם תנאים טובים יותר - בחרו בי לליכוד. בעיניי, זה ניצול לרעה של מעמדו".

כץ דוחה את הביקורת הנמתחת עליו בהקשר זה. מלשכתו נמסר: "כל מי שמבין בדמוקרטיה יודע שהדרך הטובה להשפיע היא להצטרף למפלגה מסוימת ובכך לממש את זכותו הדמוקרטית. יש לעודד פעילות דמוקרטית בישראל, בין אם במפעלים ובין אם במקומות אחרים".

זו בהחלט לא הפעם הראשונה שבה כץ מערבב בין פעילות פוליטית לבין פעילותו בוועד העובדים. ביום הבחירות המקדימות בליכוד בדצמבר 2008 הוא אירגן אוטובוסים שהובילו אלפי מצביעים מהתעשייה האווירית אל הקלפיות. בערוץ 2 תיעדו את ההתרחשות, ובכתבה נראה כץ מתדרך את העובדים ואומר להם כי למען פרנסתם עליהם להצביע עבורו. בעקבות הפרסום פתח מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס בבדיקה של המקרה.

בדו"ח כללי שפירסם המבקר על הבחירות המקדימות הוא התייחס במרומז גם לאירוע הזה. "אחד מהמועמדים הפעיל ביום הבחירות המקדימות מערך רחב היקף של הסעות מאורגנות באמצעות אוטובוסים... אלה הן תופעות פסולות שעלולות לגרום להשחתה בשל המחויבות הנוצרת בין המועמד, בוחריו והגוף המבוקר שאליו הם שייכים", נכתב בדו"ח.

לדברי עובד לשעבר בתעשייה האווירית, אנשי כץ נערכו ליום הזה כאל מבצע צבאי. "האחראי האזורי בתעשייה האווירית מטעמו של כץ החזיק אצלו רשימה של כל העובדים והכתובות שלהם. הוא קרא לאנשים לפגישה בארבע עיניים שבועיים לפני הבחירות. בפגישה הוא הסביר על הבחירות בליכוד ואמר להם לחכות להנחיות. ביום הבחירות התקיימה פגישה נוספת, שבה הוא נתן את רשימת המומלצים של כץ, האנשים שעבורם צריך להצביע. בהצבעה היה תור ענק, בעוד שאנחנו היינו כל השעות האלה בלחץ של עבודה".

לדברי כץ, האוטובוסים נשלחו על חשבונו, והוא נתן הוראה מפורשת שכל עובד יחתים כרטיס בעת היציאה מהמפעל. "איך אגודת ישראל מתנהלת בבחירות? וש"ס?" תוהה כץ. "אני חי במדינת ישראל. לא מתאים למישהו? בסדר. הכל לפי החוק. אם זה לא היה לפי חוק, היו צולבים אותי. מבקר המדינה בודק? הוא לא נרגע מכך שהוא לא מוצא עלי כלום. הוא מחפש אותי".

"מה עדיף: ח"כ המחויב לטייקונים הגדולים או ח"כ המחויב לוועד העובדים של התעשייה האווירית?" מוסיפים מקורביו של כץ. "כל נושא ההסעות נבדק, ולא הוסקו שום מסקנות נגד כץ. העובדים מימשו את זכותם הדמוקרטית כשהלכו להשפיע על גורלם, כמו שאר חברי תנועת הליכוד".

בימים אלה בודקת פרקליטות המדינה תלונה שהועברה אליה מטעם היועצת המשפטית למבקר המדינה. מקור הפנייה הוא מכתב ששלחה למבקר תנועת אומ"ץ, בעניינים שונים הקשורים להתנהלותו של כץ. בין השאר העבירה אומ"ץ למבקר עותק מביטאון גמלאי התעשייה האווירית, שפורסם באוגוסט האחרון, ובו מכתב של כץ אל גמלאי החברה. במכתב מתפאר כץ בהישגים שהשיג עבור הגמלאים בוועדת הכנסת שבראשה הוא עומד ומזכיר לגמלאים שמקור כוחו הוא "פועל יוצא של תמיכתכם הפוליטית בי. ככל שיגבר כוחנו כך נוכל לעשות יותר".

בלשכתו של כץ דוחים את הביקורת: "העובדה שח"כ זוכה לתמיכה כה נרחבת מצד עובדי וגמלאי התעשייה האווירית היא לצנינים בעיני כמה מיריביו, המנסים להכפיש אותו".

איים לשרוף מטוסי בואינג

כץ, 63, הוא בן יחיד לניצולי שואה שהתיישבו בגבעת אולגה. בתיכון למד בבית הספר הטכני של חיל האוויר, ואת שירותו הצבאי העביר כטכנאי אלקטרוניקה בחיל. ב-1968, מיד לאחר שהשתחרר, החל לעבוד בתעשייה האווירית. הוא התקדם לראש צוות ולמנהל מחלקה, ובשלב מסוים החליט לעזוב את פס הייצור לטובת פעילות בוועד.

ב-1982 נבחר כץ לוועד וכבר אז התבלט בכישוריו הפוליטיים והארגוניים. המאבק הבולט ביותר, זה שבנה אותו כמנהיג עובדים, היה נגד ביטול פרויקט הלביא. הפרויקט בוטל ב-1987, לאחר מחלוקת חריפה בתוך ממשלת האחדות, ואיחד את אלפי עובדי התעשייה האווירית שיצאו להפגנות מחאה שבכולם היה כץ הרוח החיה.

כל אימת שעלו רעיונות לפטר עובדים מהתעשייה האווירית, הפגין כץ מילטנטיות. באחת ההזדמנויות אף איים שעובדים ייכנסו להאנגרים וישרפו מטוסי בואינג. מאוחר יותר הסתייג מאמירה זו. בשנות ה-90 קיבל כץ לא מעט הצעות מכל קצוות הקשת הפוליטית להצטרף לפוליטיקה, אך דחה את כולן. הוא חזר והצהיר שלהיות ח"כ זה אטרקטיבי פחות מלהיות ראש ועד, "הן בהשפעה והן בכוח", הסביר באחד הראיונות העיתונאיים, "אמנם השכר יותר גבוה, אבל זה לא מדבר אלי... מפלגת עובדי התעשייה האווירית היא מפלגה טובה, ומי שישרת את המפלגה שלנו טוב יותר, נושיט לו את היד".

אלא שב-1999 שינה כץ את דעתו ונבחר לכנסת כמספר 2 ברשימת "עם אחד" שהקים עמיר פרץ. כעבור ארבע שנים נבחר לכנסת מטעם מפלגת הליכוד, שבה הוא חבר גם כיום. לאחר הבחירות האחרונות דחה כץ הצעה של נתניהו לכהן כשר באחד המשרדים הכלכליים וביקש להיות יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

בימים אלה, ובוודאי לאור הקונסטלציה הפוליטית שנוצרה בעקבות הפילוג במפלגת העבודה, גוברות ההערכות במערכת הפוליטית שכץ עשוי להתמודד על תפקיד יו"ר ההסתדרות, במקומו של עופר עיני ממפלגת העבודה שעתיד לפרוש בקרוב מתפקידו. כמו כן עולה האפשרות שבמצב של אי יציבות פוליטית, יתמנה כץ לשר במשרד כלכלי.

כץ מאשר שקיבל פניות להתמודד על ראשות ההסתדרות, ולא מכחיש שהוא עשוי לנסות את מזלו. האפשרות שיכהן כיו"ר ההסתדרות בוודאי מדירה שינה מעיניהם של ראשי האוצר, אך גורמים אחרים במשק דווקא סבורים שכץ בשל לעליית מדרגה. "פעם הוא היה ראש ועד טיפוסי - לוחמני, סקטוריאלי, ממוקדם באינטרס צר", אומר דורון שורר, לשעבר המפקח על הביטוח באוצר, שהכיר את כץ כשהיה יו"ר קרן הפנסיה מבטחים שבה כיהן כץ כדירקטור. "דעותיו לא השתנו באופן בסיסי, אבל אני חושב שהוא קצת השתנה, התעגל. פעם הפתיל הקצר שלו היה מורגש הרבה יותר, ואילו כיום הוא מתעדכן, מקשיב, אדם יותר מאוזן. הוא כבר לא רק ראש ועד, אלא רואה את התמונה הכוללת. הוא מתאים לתפקידים בכירים".

כשיגיע כץ לצמרת, יהיה מי שידאג להזכיר לו את עברו הבעייתי. החל בסוף שנות ה-90 עשה כץ שימוש במתקנים, בציוד ובעובדים של התעשייה האווירית, כדי להיבחר לכנסת וכדי לקדם את סיעת "עוז" בהסתדרות, שאותה הקים ב-1998. זאת, לפי עדויות של עובדים לשעבר בתעשייה האווירית.

בחירות 1999 כמעט הובילו להגשת כתב אישום נגדו. כץ פקד למפלגה אלפי עובדים מהתעשייה האווירית, אך הם לא שילמו את דמי ההתפקדות מכיסם, אלא באמצעות העמותה לקידום העובד השכיר בישראל, שעליה שלט כץ, דבר המנוגד לחוק מימון מפלגות. חקירת המשטרה בעניין, שנוהלה בראשית שנות ה-2000, הובילה להמלצה של המשטרה והפרקליטות להגיש נגדו כתב אישום. למרות זאת, ב-2007 החליט מני מזוז, אז היועץ המשפטי לממשלה, לסגור את התיק לאחר שימוע שערך לכץ, בשל קשיים ראייתים שהתגלו בתיק ו"חוסר עניין לציבור במיצוי ההליך", כפי שהסביר מזוז במכתב לעורכי דינו של כץ. מזוז הוסיף שלטובת כץ עמדה גם העובדה שהוא השתמש בייעוץ משפטי ולא ניסה להסתיר את פעולותיו.

חקירת המשטרה נגד כץ לא מנעה את המשך התנהלותו הבעייתית. במאי 2002 התמודדה רשימת "עוז" בבחירות להסתדרות. עד היום זוכרים ותיקי התעשייה האווירית את שלט התעמולה הענק של "עוז", שנתלה בהאנגר של מטוס הג'מבו באמצעות מנוף. הבעיה העיקרית, לכאורה, היתה שהניסיונות לשכנע את העובדים להצביע בעד "עוז" כללו איומים בנוגע להמשך קידומם במקום העבודה, לפי הוראה שנתן מקורבו של כץ בוועד העובדים.

הדברים עלו בתצהירים שהגיש שמעון ליבמן, עובד לשעבר בתעשייה האווירית, במשפט שניהל נגד חברת ערן תחזוקה, קבלנית משנה של התעשייה האווירית שבה עבד באותו הזמן, ובהליך משפטי אחר. ליבמן תיאר שם כיצד נעשה שימוש בציוד של התעשייה האווירית לבניית המטה של "עוז".

בסוף אותה שנה עזב כץ את "עם אחד" שהתפרקה ועבר לליכוד. בינתיים, הוא פקד את עובדי התעשייה האווירית הן למפלגת העבודה והן לליכוד, דבר שגם עליו סיפר ליבמן בתצהיר. ליבמן הוסיף שגם במקרה זה הדבר נעשה תחת איומים בהתאם להנחיית מקורבו של כץ. ליבמן סיפר עוד שגם בבחירות המקדימות לליכוד, שנערכו בדצמבר 2002, עשה כץ שימוש בעובדים ובציוד של תעשייה אווירית, ולמטה של כץ בגני התערוכה אף הובאו ציוד ומזון של צה"ל מבסיס חיל האוויר הסמוך לתעשייה האווירית. דבריו של ליבמן פורסמו במוסף "שבעה ימים" של "ידיעות אחרונות" באפריל 2005.

ב-2006 פורסם דו"ח מבקר מדינה על התעשייה האווירית, ובו ביקורת על התקשרות התעשייה האווירית עם חברת ערן תחזוקה, שלפי התצהיר של ליבמן עובדיה שימשו כפעילים במטה הבחירות של כץ. מבקר המדינה קבע בדו"ח שההתקשרות עם החברה נעשתה ללא אישור מראש ממשרד הביטחון, בניגוד למה שנכתב בהסכם בין הצדדים. המבקר קבע עוד שלא נשמר תיעוד לגבי סוגי העבודות שביצעה החברה, ולא היתה בקרה מספקת על התשלומים שהיא קיבלה. "התנהלות מסוג זה יוצרת חשש לתשלומים החורגים מהיקף העבודה שבוצע, היא אינה מתיישבת עם דפוסי עבודת המינהל התקין ומהווה פרצה מדאיגה", נכתב בדו"ח. מהתעשייה האווירית נמסר בתגובה: "החברה העבירה בזמנו את תשובותיה, כנדרש, למבקר המדינה".

מלשכתו של כץ נמסר בתגובה: "מדובר בסיפורים ממוחזרים ובעלילות שווא שאין בינם ובין העובדות מאומה. כל פעילותיו של כץ בסוגיות אלה נעשתה לפי חוק, והניסיון להעלות מהאוב סיפורי סיפורים ומצגי שווא מעורר תמיהה. על שולחנו של ח"כ כץ מונחות רפורמות משמעותיות בתחומי הרווחה והבריאות. ניכר שעיתוי הפרסום בנוגע לדברים שהתרחשו ב-2002 אינו מקרי, ויש חשש שהוא נועד להשפיע על הכרעותיו של כץ כנבחר ציבור".

החברות עם קובי מימון

עניין בעייתי נוסף הנוגע לכץ הוא הקשר בינו לבין איש העסקים קובי מימון, בעל השליטה בחברת ישראמקו, המחזיקה ב-28% מקידוח הגז תמר. "קובי מימון חבר קרוב, אני נפגש אתו הרבה עם המשפחה והילדים, אני גאה להיות חבר שלו", אומר כץ, המסרב לומר כיצד הכירו השניים. "הכרתי אותו איפה שהכרתי אותו, אנחנו חברים כעשר שנים. אנחנו בקשרי חברות בלבד, מעולם לא היו לי עסקים אתו".

גורמים במערכת הפוליטית טוענים שמימון סייע לכץ בפריימריז בליכוד, אך כץ דוחה את הדברים. עם זאת, יגאל ינאי, חבר משותף של השניים, סייע לכץ בבחירות המקדימות בליכוד ב-2002. פעיל הליכוד יורם קראשי, אחיה של שולה זקן, אמר בעבר בשיחה פרטית כי מימון סיפר לו שתמך במועמדותם של כמה ח"כים, בהם כץ. נוסף על כך, בעבר שכנו משרדי סיעת "עוז" במשרדיו של קובי מימון בפתח תקווה. לכץ יש גם מניות בחברת ישרמאקו, שאותן קנה ב-2005. כץ מסרב לומר כמה מניות של ישראמקו הוא מחזיק וטוען שהוא הצהיר על כך במסגרת הצהרות ההון של ח"כים למבקר המדינה.

"אני לא עובד אצלך, ולא חייב להגיד כמה מניות יש לי בישראמקו", אומר כץ, שככל הנראה גרף רווח עצום בעקבות ההשקעה בחברה של חברו הטוב. "כשקניתי את המניות, מניה עלתה 2 שקלים, היום היא שווה 40", הוא אומר.

כץ הוא חבר ועדת כספים, האמורה להצביע על התקנות הקשורות בחקיקה העתידית בנוגע להמלצות ועדת ששינסקי, שאותן אישרה הממשלה לפני כמה שבועות. בחודשים האחרונים מתנהל נגד ועדת ששינסקי קמפיין הכפשות אגרסיבי, שנגדו יצאו כמה ח"כים, שר האוצר ונגיד בנק ישראל. דווקא קולו של כץ, הח"כ החברתי, לא נשמע כלל בעניין זה. לפני כמה שבועות הודיע כץ ליו"ר הכנסת רובי ריבלין, שהוא לא מתכוון להשתתף בהצבעות הקשורות לועדת ששינסקי ולא יביע את עמדתו בשל קרבתו למימון והיותו בעל מניות בישראמקו.

כץ, כפי שנחשף באחרונה בערוץ 10, היה נוכח במטה חברת ישראמאקו בפתח תקוה כשח"כ ציון פניאן מהליכוד נפגש עם קובי מימון בעניין ועדת ששינסקי. השבוע הציג פניאן בוועדת הכספים עמדה התומכת בהפחתת המסים על חברות הגז. כץ לא היסס לפני כמה שבועות להצביע בעד יוזמה שבה היה מעורב מוטי בן ארי, בכיר בקבוצת מימון, שעל פניו מיטיבה עם בעל ההון. הצעת חוק זו, שאושרה לקראת הצבעה במליאה, היא חברתית לכאורה: היא קובעת שכאשר חברה ציבורית נקלעת לקשיים, היא צריכה לפרוע את חובה למחזיקי האג"ח תחילה, ורק אחר כך לבעלי השליטה. למעשה, ההצעה מיטיבה עם קובי מימון משום שהוא מחזיק חשבונות נוסטרו בהיקף של כ-350 מיליון, וחלקו הגדול של הכסף מושקע באג"ח של חברות ציבוריות.

בן ארי, המכיר את כץ לא מעט שנים, נכח בדיון בוועדת העבודה והרווחה שבה ניסה לקדם את הצעת החוק, אך כץ לא גילה למשתתפים על הקשר בין השניים. "הצעת החוק זכתה לשבחים אצל כל המוסדיים, והיא עושה צדק חברתי אמיתי. כל שאר הפרסומים בעניין היו ברווז עיתונאי מרוט", נמסר בתגובה מלשכת כץ.

בקרוב תתכנס ועדת האתיקה של הכנסת לדון בהתנהלותו של כץ בעקבות פרסומים בתקשורת ותלונה של תנועת אומץ. כץ מכיר היטב את ועדת האתיקה. באופן יוצא דופן הוא משמש במקביל כיו"ר ועד עובדי התעשייה האווירית וכח"כ, כפל תפקידים שעליו נמתחה ביקורת כמעט מראשית דרכו בכנסת. באופן רשמי נמצא כץ כ-12 שנה בחופשה ללא תשלום מהתעשייה האווירית, כך שהוא יכול לכהן בשני התפקידים, משום שעל פי החוק נוצרת בעיה רק כששתי המשרות הן בתשלום. בעבר נעשו כמה פניות לוועדת אתיקה לאור מצב זה, ואף הוגשה עתירה לבג"ץ שנדחתה ב-2006.

בדצמבר 2009 אישרה ועדת האתיקה של הכנסת, בראשותה של שלי יחימוביץ', את המשך כפל התפקידים לפחות עד תום הקדנציה הנוכחית. זאת היתה החלטה אחת מתוך כמה שקיבלה ועדת האתיקה, שאיפשרו לכץ להחזיק בשני התפקידים. "למה לקיבוצניק ולעורך דין מותר להיות ח"כים, וליו"ר ועד אסור?", שואל כץ. "כנסת ישראל ובית המשפט העליון החליטו שזה בסדר, נקודה".

אמיר חרמוני, מהנדס לשעבר בתעשייה האווירית שהגיש את העתירה לבג"ץ, טוען שהיא נדחתה מטעמים טכניים, ללא דיון במהות הנושא. חרמוני מוסיף שבינואר 2006 כץ לא היה יו"ר ועדת העבודה והרווחה, שהחלטותיה וחקיקתה משפיעות ישירות על ארגון העובדים שראשו הוא עומד ועל כץ עצמו, כעובד התעשייה האווירית הנמצא בחופשה. מצב זה, מוסיף חרמוני, נוצר רק בכנסת הנוכחית, לאחר החלטת בג"ץ. "כץ אמר לוועדת האתיקה שהוא לא מפיק טובת הנאה מכפל תפקידיו, אבל כל עם ישראל ראה את האוטובוסים שהובילו עובדים לקלפיות בפריימריז בליכוד. אם זו לא טובת הנאה, מה כן?".

המנהל של התעשייה האווירית

דוגמה לבעייתיות שעלולה לצוץ מכפל התפקידים עולה מממצאיו של אילן לוין, הממונה על השכר באוצר, בנוגע לנעשה בתעשייה האווירית. לוין מצא ש-90% מעובדי החברה מקבלים מדי חודש החזר רכב של 4,000 שקל, ללא כל צורך בדיווח על נסיעות, במקביל להסעות קבועות למקום העבודה וחזרה. נוסף על כך, כל העובדים מקבלים שכר עידוד בשיעור של 14% מהשכר החודשי, ללא צורך בעמידה ביעדים, ומקבלים תשלום על ארוחות בלי צורך לדווח ועל אף שהם נהנים מארוחות מלאות במקום העבודה.

לוין שלח מכתב בנושא למנכ"ל התעשייה האווירית, יצחק ניסן, ולעוזרו של כץ בוועד העובדים, עמוס ברנהולץ. לוין ציין במכתב שקיים חשש שהסדרים אלה מנוגדים לחוק. בעקבות בדיקה זו עשוי לוין לדרוש החזרי שכר מהעובדים, דבר שצפוי להוליד עימות בין כץ ועופר עיני לבין שטייניץ ונתניהו.

"15 אלף העובדים בתעשייה האווירית מקבלים תנאי עבודה נאותים במפעל מרוויח ויצרני, בזכות ולא בחסד", נמסר בתגובה מלשכת כץ. "התעשייה האווירית תמסור את תשובותיה בנדרש ובמועד", נמסר מהתעשייה האווירית.

כץ נמצא שלוש פעמים בשבוע, כולל בימי שישי, בלשכתו המרווחת בבניין בן שלוש הקומות של ועד עובדי התעשייה האווירית, שם הוא עוסק בענייני הוועד. באופן רשמי הוא יו"ר ועד בהתנדבות, אך בשיחה עמו הוא מגלה התמצאות מעמיקה בעניינים החשובים ביותר בתעשייה האווירית, הנוגעים להחלטות שצריכים לקבל בכירי החברה. לא מעט גורמים מחוץ לחברה מתייחסים אליו כאיש החזק ביותר בתוכה.

כך מתאר גורם במשרד ממשלתי ביקור שערך אחד השרים בחברה: "ישבנו לפגישה עם הנהלת התעשייה האווירית. כץ ישב בראש השולחן, ניהל את הישיבה - אמר למי לדבר, למי לא לדבר. מבקר מבחוץ יכול היה לחשוב שהוא לפחות יו"ר או מנכ"ל. אפשר היה בבירור להבחין בכוח שלו בחברה. אלה לא דברים שתראה בחברת החשמל, לדוגמה", הוא אומר.

"אני לא משתתף בישיבות הנהלה, לא מכיר את חברי הדירקטוריון", מסביר כץ. "יכול להיות שאני האיש האהוד בתעשייה האווירית, אבל אני לא האיש החזק בחברה. יש אחד שאוהב לאסוף בולים, אני נהנה להתנדב בתעשייה האווירית, כמו אחרים שמתנדבים בחברה. אני כבר לא צריך את התמיכה של התעשייה האווירית, יש לי מספיק כוח פוליטי בליכוד".

אחת הטענות כלפי כץ בתוך התעשייה האווירית היא שבפועל אי אפשר להתמודד נגדו ולנצח, בשל משטר הפחד שנוצר בתקופתו. כץ מכחיש טענה זו בתוקף, אולם מבקריו מציגים כדוגמה את המקרה של אמיר חרמוני. באמצע שנות ה-90 החל חרמוני להיות פעיל בהתארגנות שניסתה להוות אופוזיציה לכץ. חרמוני, עובד מצטיין, פוטר ב-1995 - לטענתו משום שהשתתף באסיפה, ומפני שכץ ראה בו איום. כץ ישב בוועדה שאישרה את פיטוריו של חרמוני. לאחר שפנה לבית הדין לעבודה נגד פיטוריו, קבע בית המשפט כי החלטת הוועדה שבה ישב כץ התקבלה שלא כדין ונפל פגם מהותי בדרך קבלת ההחלטה. עם זאת, בית הדין לא אישר לחרמוני לשוב לעבודה, והוא ממשיך לנהל מאבק משפטי בעניין. במקביל, החל חרמוני לעקוב מבחוץ אחר התנהלותו של כץ בתעשייה האווירית. "זה לא יאמן", הוא אומר. "אותי פיטרו על כך שכאילו אירגנתי אסיפה, בעוד שחיים כץ מבזבז כבר שנים אלפי שעות עבודה של עובדי תעשייה אווירית, בעצימת עיניים לכאורה של ההנהלה. אין צביעות וחוצפה גדולים מאלה".

כץ דוחה את הדברים: "זה אדם שטענותיו נדחו בבית ההמשפט, ולמרות זאת הוא רודף אחרי באופן אישי, כבר שנים, בלי שום קשר למה שאני עושה".

"הכסות החברתית היא רק כסות"

כץ הצליח למתג את עצמו, במידה רבה של צדק, כח"כ חברתי. "באתי לכנסת במגמה לעזור לעובדים ולגמלאים, כדי לעסוק בדברים שאני טוב בהם, כמו זכויות הפנסיה", הוא אומר. מאז שהחל לכהן כראש ועדת העבודה והרווחה, שידועה כוועדה הפורייה בכנסת, היא השלימה חקיקה של 15 חוקים פרטיים ותשעה חוקים ממשלתיים. אחד ההישגים הבולטים של כץ הוא חקיקת חוק אלמנות צה"ל שקבע, לאחר 60 שנות מאבק, שאלמנות צה"ל שהתחתנו מחדש ימשיכו לקבל את ההטבות והתגמולים המגיעים להן.

"זה הדבר הכי משמעותי שעשיתי בכנסת", אומר כץ. "זה חוק בומבסטי של 100 מיליון שקל, שהממשלה התנגדה לו. זה היה קרב דרמטי שבו ביקשתי ממשרד הביטחון לחשב כמה עולה בעל, כמה עולה ארוחה משפחתית בשישי בערב, אנשים בכו בישיבות".

מנגד, יש הטוענים שכץ מנצל את כוחו בעיקר לטובת גופים חזקים, כמו הוועדים הגדולים במשק. "בעיני, הוא לא חברתי בכלל", אומר פרופ' עומר מואב, יועצו לשעבר של שר האוצר יובל שטייניץ. "אני גם לא אוהב את שלי יחימוביץ' שפועלת יחד אתו, אבל אני מסכים שהוויכוח אתה הוא במישור הערכי. אצל כץ, לעומת זאת, השיקולים הם פוליטיים ואינטרסנטיים. הכסות החברתית שלו היא כסות בלבד, ואין בה ולא כלום".

סביר להניח שפקידי משרד האוצר מחזיקים בדעה דומה. בשנה החולפת הם התרגזו מסוגיית השוואת תנאי הפנסיה של אלמנים לאלמנות, בקרנות הפנסיה הוותיקות. במארס 2008 קבע בג"ץ כי אלמן זכאי לקבל פנסיית שאירים השווה לפנסיית אלמנה, וכי ההסדר שלפיו שיעורי הפנסיה לאלמנים בקרנות הוותיקות (שהולאמו ב-2003) הוא חצי מקצבת אלמנות מהווה אפליה - ויש לבטלו. החקיקה בהתאם להחלטה זו נגררה זמן רב בשל מחלוקת בין האוצר לכץ בשאלה מהיכן תמומן ההשוואה - מתקציב המדינה או מכספים שיילקחו מקרנות הפנסיה עצמן, כפי שביקש האוצר.

"הוא משך אותנו במשך חודשים בניסיון לסחוט עוד כסף מהמדינה, ובכך פשוט דפק את האלמנים, עד כדי כך שהם דיברו נגדו", אומר גורם באוצר. "במקרה הזה ניצחנו אותו לא כי היינו חזקים, אלא כי בג"ץ היה אתנו. יש לו המון כוח, כי הוא יכול לתקוע הרבה דברים בוועדה, כמו שהוא תקע את תוכנית ויסקונסין. הסיפור הזה הוכיח שהוא פשוט לא רואה אף אחד ממטר. אפשר להסכים או לא להסכים לדעות שלו, אבל השיטה שבה הוא עובד היא כוחניות שעוברת כל גבול".

מקורביו של כץ דוחים בתוקף את הביקורת. "זה פרויקט החיים שלו. הוא נאבק ברוב של כל חברי הוועדה ובגיבוי המחלקה המשפטית של הכנסת כדי שכספים לא יילקחו מהפנסיונרים. זו היתה מלחמה מוצדקת, למען זכויות העמיתים".

בוועדה שבראשה הוא עומד, היו לכץ הישגים גם בנושאי בריאות. אחד מהם הוא חוק הקפאת ביציות, המאפשר לנשים מעל גיל 35 להקפיא את ביציותיהן, חקיקה שהיתה תקועה יותר מעשור. הישג נוסף הוא הוספת מכשירי MRI בבתי חולים בפריפריה. עם זאת, על כץ נמתחת ביקורת בנוגע לקשריו עם קופות החולים ובמיוחד עם קופת חולים מאוחדת שבראשה עומד הרב בויאר, הרב הראשי של התעשייה האווירית, שמכיר היטב את כץ.

גורמים בתחום הבריאות התקשו להבין את עמדתו של כץ בנוגע לחלוקת התקציבים המחודשת (קפיטציה) של משרד הבריאות אל קופות החולים, שלפיה קופות החולים יקבלו תגמול גבוה יותר עבור מבוטחים שחיים בפריפריה, קשישים ונשים בגיל הפריון. כץ התנגד באופן תמוה לשינוי שיטת תקצוב של קופות החולים, על אף שהדבר היה מיטיב בבירור עם הפריפריה והקשישים. המרוויחה מהמהלך היא קופת חולים כללית, שלקופתה ייתוספו כ-150 מיליון שקל, בשל העובדה שרבים ממבוטחיה הם קשישים ותושבי פריפריה. המפסידה הגדולה היא קופת חולים מאוחדת, משום שרבים ממבוטחיה הם צעירים שגרים בירושלים. גורמים במערכת הבריאות לא יכולים היו שלא לתהות אם הקשר בין כץ לרב בויאר הוא שעמד מאחורי התנגדותו של כץ למהלך.

בסופו של דבר, כץ לא הצליח למנוע את הרפורמה, והיא אושרה בוועדה בראשותו לפני כשלושה חודשים. "כץ היה סופר ענייני וסופר מקצועי בנושא זה", דוחים מקורבי כץ את הביקורת. "בסופו של דבר התגבשה רפורמה טובה הרבה יותר מזו שהוצעה בתחילה ובתמיכת כל חברי הוועדה, ללא מתנגדים".



תצלום: אמיל סלמן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו