בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המגילה, גרסת אסתר

קבוצות של נשים דתיות מתכנסות בפורים לקרוא את המגילה בינן לבין עצמן, בלי רב ובלי גברים. ההלכה מתירה זאת בגלל תפקיד הנשים בנרטיב של החג, אבל זו רק ההתחלה, מזהירה אחת המארגנות. השלב הבא במהפכה הוא שנשים ימאסו סופית בהפרדה

תגובות

זה יותר מחודש מתאמנת שלומית פיליפס מירושלים בקריאה של מגילת אסתר. מחרתיים, בליל שושן פורים, היא תקרא את המגילה לפני קהל נשים בבית כנסת. האירוע, שבו יחלקו כמה נשים את קריאת המגילה לפני קהל של עשרות נשים, שיריע כל אימת שיוזכר שם המן הרשע, יסתיים בחצות ואולי יגלוש מעבר לכך. אבל זה לא יקרה בחשאי. האירוע גם לא יתקיים בעזרת הנשים, אלא בחלל המרכזי של בית הכנסת "שירת גנים" בשכונת מגוריה של פיליפס, עיר גנים.

יחד עם פיליפס תשתתף בטקס גם בתה, שתחגוג בקוב בת מצווה, לצד בנות נוספות. פיליפס, עובדת סוציאלית במקצועה המשתייכת לזרם הדתי-לאומי, מדברת על קריאת המגילה לנשים בלבד כעל התרוממות רוח. "נשים מודרות מהטקסים הדתיים", היא אומרת. "אנחנו מתפללות בעזרת נשים בבית הכנסת. קריאת המגילה לנשים היא ההזדמנות שלנו להוביל".

הנוהג לקיים קריאת מגילה לנשים בלבד החל לפני כעשור, אבל הוא מתחדש ומתמסד משנה לשנה, אומרת פיליפס. "אם בשנה הראשונה קראנו בבית ובשנה לאחר מכן היה ויכוח אם לקיים את הקריאה בבית הכנסת, כיום זה טבעי שנקרא על הבמה, ליד ארון הקודש". בקהילה יש לדבריה מגוון דעות, ואף כי מוסכם על הכל קיום הקריאה הנפרדת בבית הכנסת, יש נשים שנמנעות מלהצטרף.

הדס אורבך, רופאת שיניים במקצועה, תקרא את המגילה לצד פיליפס. היא למדה את טעמי המגילה בעצמה, "ממש כמו שילד לומד לבר מצווה", כדבריה. קריאת מגילה לנשים בלבד היא מגמה שהולכת שמתרחבת בציונות הדתית, אף כי הטקסים האלה לא מחליפים את קריאת המגילה המרכזית, המתקיימת בערב החג על ידי הגברים. טקסי הנשים מתקיימים לרוב מאוחר יותר, לאחר סעודת הפורים. עשרות מניינים לנשים מתקיימים בפורים לא רק בירושלים, מעוז הדתיים הליברליים, אלא בכל רחבי הארץ.

חג מייגע

מנייני נשים בפורים הם ביטוי מובהק של הפמיניזם הדתי כיום, לצד לימוד גמרא לנשים צעירות ופעילות בארגוני נשים דתיות כ"קולך", והיא שנויה במחלוקת בזרם החרד"לי ואצל רבנים שמרנים. למרות הביקורת, בציבור הרחב של הציונות הדתית אין חולק על כך שמבחינה הלכתית, לנשים מותר לקרוא את המגילה. אפילו הרב עובדיה יוסף פסק לפני כמה שנים שמותר לנשים לקרוא את המגילה לעצמן.

המקור להיתר ההלכתי של הקריאה הנשית הוא דווקא בחובת נשים לשמוע קריאת מגילה. זה לא מובן מאליו. בדרך כלל, נשים פטורות ממצוות "עשה" מסוימות, שנקראות "מצוות שהזמן גרמן", כלומר שתלויות בזמן מסוים, כמו בניית סוכה, למשל. ההנחה היא שהן עסוקות בבית ומטופלות בילדים.

אבל יש כמה חריגים ובהם הדלקת נרות בחנוכה וקריאת מגילה בפורים. הטעם שניתן לכך במסכת מגילה בגמרא הוא, ש"נשים היו באותו הנס", כלומר שההצלה היתה בידי אשה, אסתר המלכה. כאשר נשים דתיות החלו למאוס בתפקיד הפסיבי שיועד להן בפולחן הדתי, והחלו לבקש מקום לעצמן בטקסים הדתיים, הן ראו בהיתר קריאת המגילה על ידי נשים חלון הזדמנויות. מה גם שלפי רוב הדעות, בגלל החיוב לקרוא את המגילה, נשים יכולות לצאת ידי חובת המצווה בקריאה בינן לבין עצמן, בלי גברים.

תחילה היה זה קומץ נשים, בעיקר מירושלים, שהתכנסו כל פעם בבית אחר וקראו את המגילה. מאותם פולחנים אינטימיים לנשים בלבד נוסדו ארגונים כמו קולך. חנה קהת, המייסדת של הארגון הדתי הפמיניסטי הזה, היא מחלוצות מנייני הנשים לקריאת המגילה. הוא יסדה מניין כזה ביישוב שלה, נווה דניאל בגוש עציון.

המניין זה פועל כיום לאורך כל השנה, לא רק בפורים, ומתפללות בו בקביעות כ-40 נשים. באחרונה הן הזמינו פרוכת ייחודית לארון הקודש שלהן, שבה ייארגו תכשיטים אישיים שהן תרמו. בכך הן רוצות להזכיר את הסיפור המקראי של הנשים שתרמו תכשיטים להקמת המשכן.

"הקריאה הנפרדת לנשים החלה מתוך הרצון להיות פעילות ולקחת חלק", אומרת קהת. "רצינו לפעול כאוטונומיות ולא נגררות פסיביות בבית הכנסת המובל על ידי הגמוניה גברית. הקריאה או התפילה בנפרד מאפשרת להתגבש, לחדד ולזקק את הקול הנשי".

הקריאה הנפרדת היתה ללא ספק אקט של מחאה. "פורים הפך להיות חג מאוד מתסכל לנשים", מסבירה קהת. "זהו חג מייגע, עתיר עבודה. כשהגברים חוגגים ומשתכרים, הנשים משרתות אותם. הן מחוץ להילולה. לפני החג עליהן להכין תחפושות ובתוך החג הן טורחות על משלוחי המנות. כל זה הגביר את המוטיווציה לעשות שינוי".

בהמשך נפתחו עוד ועוד מנייני נשים בפורים, רובם של נשים מהזרם המרכזי, שבאו בשל הנוחות, אבל בהמשך, כך נראה, גילו את העוצמה של הפולחן הנשי. אורבך מספרת שהיא לא יכולה היתה להאזין היטב לקריאת המגילה בגלל הילדים הקטנים. "פעם בא בחור עם חמישה ילדים רוכבים עליו, וקרא לנו, הנשים, את המגילה. ההרגשה היתה, ?למה בכלל להטריח אותו אם אנחנו יכולות לקרוא בעצמנו, למה אנחנו בכלל צריכות לבקש טובה מגבר?'"

משתה נשים

במניינים רבים של נשים החלו להרחיב את החגיגה. הקריאה המסורתית עם הטעמים התגוונה והפכה למעין מחזה, כשהקוראת משנה את הקול לפי הדוברים במגילה, לשמחת המשתתפות, המחופשות כמובן. בנווה דניאל נוהגים לחגוג בתום קריאת המגילה ב"משתה נשים", או טיש היתולי עם אדמו"רית של פורים.

המשתה כולל שירה וריקודים, ואפילו שתיית אלכוהול מעודנת, כדבריה של קהת. יש מדרשות - מעין ישיבות לנשים צעירות - שמתקיימים בהן משתאות וחגיגות פרועות הרבה יותר, כנהוג בישיבות החרדיות והדתיות. לילה של התרת רסן ושכרות. מהתופעה הזו של "התגוללות בחורות שיכורות" קהת מסתייגת.

יש נשים שיוצאות חוצץ נגד הרחבת החגיגות בכלל. אפשר לראות זאת גם בפורומים הדתיים, שבהם הגיבו נשים בזעזוע לרעיון קריאת המגילה כמחזה, אף כי זה מתבקש ממש. אחדות כתבו שהן מעדיפות את הגרסה המתונה והמסורתית יותר - "שום תיאטרליות, קריאה רצינית, לא חפיף".

נראה שהחשש של הנשים בתגובות הללו הוא התרת הרסן. לדברי פיליפס, יש עדיין נשים שמעדיפות לא לשנות דבר במסורת ומעדיפות שגבר יקרא את המגילה. ומצד אחר, היא אומרת, מי שטעמה קריאה של נשים בלבד לא תוכל לחזור לקריאה של גברים.

מההתפתחות הזאת חוששים רבנים. האיכות המיוחדת הזו שעליה מדברת פיליפס יכולה להיות תקפה גם לימים רגילים, לא רק לפורים, ונשים עשויות למאוס במקום המוקצה להן בעזרה. אולי משום כך הרעיון של מניין נפרד לנשים התקבל בנווה דניאל. "נשים כמוני לא נכנסות לבית כנסת רגיל עם מחיצה", אומרת קהת, "אני מתפללת רק במניין שלנו".

אבל למרות החגיגה הנשית, מנייני הנשים אינם אידיליה, מבחינת קהת, אלא הרע במיעוטו. המטרה שהיא שואפת אליה היא מניינים שוויוניים - בתי כנסת שבהם ביטלו את עזרת הנשים והגברים והנשים יושבים אמנם בנפרד, אבל אלה לצד אלה.

במניינים כאלה שפועלים - הדומיננטי בהם הוא "שירה חדשה" בירושלים - מקבלות הנשים תפקידים משמעותיים בהובלת התפילה. "כאשר המניינים הללו יתפשטו", אומרת קהת, "לא יהיה צורך עוד בנפרדות הנשית". בינתיים לא נרשמה נהירה מחוץ לבתי הכנסת המסורתיים, אך אין ספק שהמדרון החלקלק הזה מפחיד את הרבנים.

יעקב אריאל, רב העיר רמת גן, שנחשב אישיות מרכזית בזרם המתון של הציונות הדתית, יצא בחריפות נגד מנייני הנשים בפורים בשנה שעברה. הוא טען שהמניינים הוקמו מטעמים פמיניסטיים ואמר ש"זה מנוגד להלכה". טענה שגורה אחרת נגדם היא שהם "מפרקי משפחות", כי בחג הפורים הבעל והאשה נפרדים.

על הביקורת הזו אומרת קהת, ש"אלה הם רבנים שמרנים שלא מוכנים לתת לנשים כלום מבחינת השותפות לטקסים. זה בעיני לא הוגן, כי שלמות המשפחה הזו שהם מטיפים לה, היא על חשבון הנשים".

בבית הכנסת רמב"ן של הרב בני לאו בירושלים מתאספות מאות נשים לקריאת מגילה עצמאית בתמיכתו. "בעיני, זה טקס נפלא העומד בכל מדד, גם תרבותי וגם הלכתי. זה טקס חיובי ולא מתריס", אומר לאו. דווקא בהפרדה בפורים הוא רואה ביטוי לשוויון: "כשיש קריאה של נשים, הגברים שומרים על הילדים ואף אחד לא בא על חשבון השני. קבוצות גדולות של נשים לא רוצות לשבור את המחיצות, אלא רוצות ביטוי אותנטי ומקובל".

"אולי בעוד עשור הגברים יצטרפו ונקרא ביחד", אומרת פיליפס. "זו עדיין אוטופיה. מצד שני, יש כל הזמן רוחות אחרות שדוחפות להפרדה מוחלטת ולשימור הגמוניה הגברית". היא מהרהרת בקול ואומרת ש"ייתכן בעצם שנוצרים כאן שני ציבורים: החרד"לים שדוחפים להפרדה מוחלטת, למשל בחתונות, והציבור הליברלי יותר, שמתקרב אולי יותר ויותר לרעיון של בית כנסת שוויוני". *

חג השחרור

אם תנועות פמיניסטיות דתיות דווקא אימצו בעבר את דמותה של ושתי הפרסית, שמרדה במלך אחשוורוש ושילמה על כך בחייה, כיום זוכה דמותה של אסתר היהודייה לאהדה רבה יותר.

עו"ד בתיה כהנא-דרור, מארגון "מבוי סתום" למען מסורבות גט, רואה באסתר אשה שעברה מהפך. "בהתחלה היא אמנם עושה מה שאומרים לה, תחילה מרדכי דודה שהיה גם בעלה לפי המדרש, ובהמשך אחרשוורוש. אבל השבויה, שנלקחה אל חצר המלך, לאט לאט מקבלת מודעות ונותנת פקודות למרדכי. היא נהפכת למובילה".

על רקע זה נקבעה תענית אסתר - יום הצום המקדים את החג ומסמל את קריאתה של אסתר לעם לצום אתה, כדי לסכל את גזירת אחשוורוש - ליום העגונה. זהו היום שבו ארגונים פמיניסטיים דתיים מנסים לגייס מודעות לבעיה של סרבנות גט, שעו"ד כהנא-דרור רואה בה המשך ישיר של התעללות. "כשגבר לא נותן לאשה גט ומתנה תנאים ודורש ויתורים, וכשהדיינים בבית הדין מגבים אותו, האשה הופכת לאסירה", היא מסבירה.

תהליך ההשתחררות של אסתר הוא השראה גם לארגון מבוי סתום. "אנחנו לא רק פועלים כדי להשיג גט אלא מעצימים את האשה בתמיכה ולימוד, כדי לתת לה כוחות לעמוד מול בית הדין ולא להיכנע לדרישות הבעל, גם במציאות שבית הדין מעדיף ללחוץ על האשה לוויתורים ובלבד שלא יכפה גט על הבעל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו