בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אשה בשבוע | משלוחי המנות של הילה חן

הילה חן, נפגעת נפש שאורזת משלוחי מנות בחנות מתנות ופרחים, בשבוע שלפני פורים

תגובות

"אצלנו אין מקום למסכנות - רק לעוצמה", אומר נדב עטייה, בן 38, הבעלים של חנות הפרחים והמתנות "אנד ג'וי" בראש העין. כמו מפעלים אחרים מסוגו, גם העסק של עטייה עמוס מאוד בימים אלה - לקראת פורים ופסח. אבל הוא צריך להתמודד גם עם לחצים מסוג אחר. העובדים בחנות הם בעלי צרכים מיוחדים: נפגעי נפש, סובלים מפיגור שכלי, לקויי ראייה ונכים. האתגר שלהם כפול: לעמוד במכסת הייצור ולהשתלב בסביבת העבודה, דבר שאינו מובן מאליו ביחס לעובדים בעלי מוגבלויות.

אחת העובדות בצוות המיוחד של עטייה היא הילה חן, בת 46 מבית אריה. הילה, אם לשלוש בנות, סובלת מבעיות נפשיות. לפני כשנה החלה לעבוד בחנות ומאז, לדבריה, השתפר מצבה מאוד. "החבר'ה פה מאוד נחמדים וקיבלו אותי יפה כבר מההתחלה. לאט לאט התרגלתי לעבודה והיום אני שוזרת פרחים ואורזת מתנות", אמרה השבוע, באמצע יום עבודה. "עכשיו, לקראת פורים, אני גם מכינה משלוחי מנות", הוסיפה.

כשבאה לראיון העבודה במפעל, זה היה כבר אחרי אשפוז פסיכיאטרי. "משהו בה הקסים אותי. אמרתי לעצמי שאם אצליח עם הילה, כנראה אוכל להצליח עם כל אחד", סיפר עטייה. מאז, לדבריו, "היא מגלה יציבות, התמדה ורצון להצליח ולהוכיח את עצמה למרות כל הקשיים". חמישה ימים בשבוע, שש שעות בכל יום, היא עובדת בחנות הפרחים. "זה ריפוי בעיסוק. אני מרגישה מצוין ועובדת בכיף. הביטחון העצמי שלי עלה, אני יותר חברותית וגם רגועה יותר בבית", אמרה בסיפוק. לדברי עטייה, "העבודה עם הצמחים והאדמה, הריחות, הצבעים והפעלת החושים מביאים אותם לאיזון ומשפרים להם את מצב הרוח".

הילה, כמו יתר העובדים בחנות, מקבלת שכר מלא ותנאים סוציאליים תמורת עבודתה, בניגוד לעסקים אחרים מהסוג הזה, שמוגדרים "מפעלים מוגנים" ומשלמים לעובדים שכר זעום של כמה עשרות שקלים בחודש. "שוק עבדים ברישיון ממשלתי", הגדיר זאת עטייה. "משהו בהילה החזיר אותי לתקופה אחרת", הוסיף. הוא זוכר היטב את הילדות בצל אביו, הלום קרב ממלחמת יום כיפור, את התפרצויות הזעם ואת המצוקה שלו. ומנגד, גם את התקופות הטובות יותר של אביו, כשעבד והתפרנס בכוחות עצמו. לפני ארבע שנים הקים את החנות כדי לתת הזדמנות שווה לאנשים מוגבלים. "נכון", אמר, "אני מוקף באנשים עם צרכים מיוחדים, אבל אנחנו עושים את זה הכי חזק, הכי עוצמתי והכי אלגנטי שאפשר. בלי לבקש עזרה ורחמים".

מעובדיו יש לו דרישה ברורה. "סוד ההצלחה שלנו היא לגרום לעובד להבין שהוא צריך להצליח, להתפרנס ולהתקדם. כדי לצאת מהמצב שלו ולהשתקם הוא צריך לתת את כולו. אין ?קשה לי' ואין ?לא נעים'".

בחלק מהמתנות שמייצרת החנות משולבים ציורים ושירים פרי עטם של העובדים. הילה בחרה לצייר לב עם פרח. "אנחנו עוסקים בפרחים ומכניסים למתנות דברים יפים, כדי שייראו מעניינות יותר", אמרה.

אם יתממש החזון של עטייה, בשנים הבאות יוקמו עוד עשרה מרכזי תעסוקה למוגבלים, מהסוג של חנות הפרחים בראש העין, שיעסיקו 300 עובדים. לדבריו, מאות מוגבלים מבקשים להשתלב בעסק שלו. את רובם הוא נאלץ לדחות. "בסופו של דבר אני צריך להרוויח, כי אין לי מקורות מימון אחרים", הסביר. *



חן. ''החבר'ה פה קיבלו אותי יפה כבר מההתחלה''



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו