בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הערכה: רק כשליש מהנזק במקרה של רעידת אדמה קשה בישראל - מבוטח

בלעדי נזקים כלכליים שאינם בני ביטוח מהווים חלק גדול מהנזק בעקבות רעידת אדמה ? קרן ענבל הממשלתית מבטחת רכוש ממשלתי בסכום של 12.7 מיליארד דולר בלבד

תגובות

>> ישראל ככל הנראה סובלת מתת-ביטוח בהיקפים משמעותיים מאוד מפני רעידת אדמה קשה - כך עולה מבדיקות שנעשו בחברת הביטוח הממשלתית, ענבל, לבקשתם של סגן שר האוצר, יצחק (איציק) כהן, ושל ראש המועצה הלאומית לכלכלה, יוג'ין קנדל. הבדיקות של ענבל אמורות להיות מורחבות במסגרת פורום לבדיקת הנזק המערכתי מפני רעידות אדמה, שהממשלה תתבקש בקרוב לאשר את הקמתו.

ענבל היא קרן הביטוח של מדינת ישראל. כיום הקרן מבטחת רכוש ממשלתי בסכום של 12.7 מיליארד דולר. מדובר בביטוח של מרבית הרכוש המוחזק באופן ישיר בידי הממשלה - בתי חולים, בתי סוהר, תחנות משטרה, נציגויות ישראליות בחו"ל, משרדי ממשלה, דירות במסגרת הדיור הציבורי ועוד. מדובר בביטוח מלא של הרכוש הזה, ובהיקף שנחשב טוב יחסית - ענבל רכשה בשנה שעברה ביטוחי משנה באמצעות חברות ביטוח גדולות מחו"ל בסכום של 700 מיליון דולר, כיסוי של כ-6%.

במונחים ביטוחיים, מדובר בכיסוי שמרני מאוד. חברות הביטוח נוהגות לרכוש ביטוחי משנה בהתאם או להחזיק עתודות לתרחישים מקובלים של שיעור הנזק הצפוי, המבוססים על שיעור הנזק לרכוש ברעידות אדמה בעבר. בעולם מקובל להחזיק רזרבה של כ-1% מהרכוש המבוטח כנגד רעידות אדמה. חברות הביטוח הישראליות, שנחשבות שמרניות בכל הקשור להיערכות לרעידות אדמה, מחזיקות רזרבות של כ-2%. ענבל, לעומתן, מחזיקה בכיסוי ביטוחי של פי שלושה מכך - בגובה 6% - שנחשב שמרני במיוחד. מכיוון שההסתברות שיותר מ-6% מהרכוש הממשלתי בכל רחבי המדינה ייהרסו ברעידת אדמה נחשבת אפסית, הכיסוי הביטוחי של 700 מיליון דולר אמור להספיק.

החולשה של הביטוח של ענבל היא שכולו נמצא בידי מבטחי המשנה - ענבל אינה מחזיקה עתודות משל עצמה. מאחר שביטוחי המשנה מתחדשים מדי שנה, ומאחר שמחיר ביטוחי המשנה צפוי לזנק השנה בעקבות רעידת האדמה ביפאן, הרי שענבל תיאלץ לרכוש ביטוח משנה יקר מאוד - או שתבחר להקטין את היקף הביטוח. לפיכך, ניתן להעריך כי היקף הכיסוי של הרכוש הממשלתי בשנה הבאה כבר יהיה נמוך בהרבה מ-6%.

הבעיה החמורה יותר היא שהביטוח של ענבל מכסה רק רכוש ממשלתי ישיר. הביטוח של המדינה אינו מכסה את הרכוש הרב של משרד הביטחון - המנהל באופן עצמאי את ענייניו, ואינו מוסר מידע לגבי היקפי הביטוח של הרכוש שלו, אם בכלל. ההערכות הן שכנראה המשרד לא רכש ביטוח מפני רעידות אדמה, כלומר - מיליארדי דולרים רבים של רכוש הנמצא בידיו אינם מבוטחים.

בנוסף, ענבל אינה מבטחת את הרכוש של החברות הממשלתיות הגדולות - מקורות, חברת החשמל, החברה הלאומית לדרכים (מעצ החדשה), חברת הולכת הגז, הנמלים ועוד. כל אחת מהחברות האלה עצמאית ומנהלת את ענייני הביטוח שלה בעצמה. למדינה אין כיום מידע אם החברות הממשלתיות מבטחות את רכושן מפני רעידות אדמה ובאיזה שיעור. במקרה של רעידת אדמה שיקום התשתיות של מים, חשמל, גז וכדומה הוא קריטי כדי להשיב את החיים למסלולם, ואף כדי להציל חיים. לכן, ביטוח חסר בתשתיות הללו - וההערכה היא כי כיום זהו המצב - עלול לפגוע בישראל במקרה של רעידת אדמה.

יתרה מכך, למדינה ידוע כי כל חברות התשתית אינן מבטחות את מתקני ההולכה שלהן. משמע, הצנרת של מקורות או של חברת הולכת הגז, כמו קווי מתח החשמל של חברת החשמל, אינם מבוטחים. הביטוח, אם יש כזה, מתמקד במתקני הייצור (תחנות הכוח), ולא בקווי ההולכה. הסיבה לכך היא שקווי ההולכה מפוזרים בכל רחבי ישראל, והסיכון כי הם יספגו נזק כבד הוא קטן. זאת, לעומת החשש מכך שתחנת כוח תקרוס. לכן אין טעם לרכוש ביטוח לתשתית ההולכה. ועדיין, מבחינת המדינה המשמעות היא שיש חשיפה גדולה לנזקים מצטברים לתשתיות שאינן מבוטחות - קיומו של נזק מפוזר כזה, המצטבר לסכומים משמעותיים, נחשף גם בשריפה בכרמל.

הביטוח של ענבל אינו כולל גם את כל הרכוש של הרשויות המקומיות, לרבות הרוב המוחלט של בתי הספר וגני הילדים בישראל - תשתית נוספת שהיא קריטית לשם השבת החיים למסלולם לאחר רעידת אדמה. ההערכה היא כי ברשויות המקומיות שיעור הביטוח כנגד רעידות אדמה הוא קטן בלבד.

נזק נוסף, שעשוי גם הוא ליפול על כתפי המדינה, הוא לרכוש פרטי (דירות פרטיות). שיעור הביטוח של דירות פרטיות בישראל אמנם גבוה יחסית (55%), וההערכה היא כי במרבית הדירות שיעור הביטוח יהיה מספק בגלל שיעור השתתפות עצמית גבוה של 10%. ועדיין, 45% מהדירות אינן מבוטחות, ובמקרה אסון צפויים גם מקרי הרס מוחלט של דירות, שבהן היקף הביטוח (שלא כולל עלויות תכולה וקרקע) עלול שלא להספיק. משמע, ההערכה היא כי המדינה תיאלץ לסייע גם בשיקומו של רכוש פרטי - כפי שעלה גם מהניסיון של השריפה בכרמל.

ולבסוף, במקרה של רעידת אדמה קשה במיוחד מצטברים בדרך כלל נזקים כבדים מאוד, שאינם ניתנים לביטוח. הכוונה היא לנזקים כלכליים הגורמים לפגיעה בצמיחה, נזקים בריאותיים ועלויות השיקום הבריאותי של הנפגעים, עלויות כוחות ההצלה, התייקרות חומרי הגלם הנדרשים לשיקום, עליית שכר העבודה של העוסקים בשיפוץ, קריסה של המטבע, קריסה של שוק ההון ועוד. את הנזקים הללו לא ניתן כלל לבטח, אבל ידוע - למשל, מהנסיון ברעידת האדמה בקובה שביפאן ב-1995 - כי מדובר בנזקים שמהווים עשרות אחוזים מהנזק הכולל של רעידת אדמה. כנגד כל אלה המדינה תצטרך להיות ערוכה באמצעות רזרבות מתאימות.

רזרבות כאלה לא קיימות היום. קיימות אמנם רזרבות המט"ח של בנק ישראל, אבל הן מוחזקות כנגד התחייבויות שקליות של הבנק, ואיש אינו יודע להעריך מה יקרה לכלכלה - הצפויה לעבור זעזוע קשה גם כך בעקבות רעידת אדמה כבדה - אם במקביל יחל בנק ישראל לממש את רזרבות המט"ח שלו בבהילות. בעולם, אגב, לא מקובל להתייחס לרזרבות מט"ח של הבנק המרכזי כאל קרן עתודה למצב חירום לאומי.

לנוכח כל הנזקים הצפויים הללו, היקף הביטוח המוחזק כיום ידי מדינת ישראל - ביטוח של 700 מיליון דולר, האמור להבטיח רכוש בסכום של 12.7 מיליארד דולר - הוא בוודאי ביטוח חסר. ההערכה היא כי מדובר בביטוח המכסה פחות משליש מהיקף הביטוח שישראל תידרש לו באמת.




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו